רוז'ה טאייפה

רוז'ה טאייפה
Roger Taillefer
לידה	4 ביוני 1907; פרואסי, צרפת
פטירה	5 במאי 1999 (בגיל 91); מונמיין, צרפת
מדינה	צרפת
מקצוע	Compagnie du chemin de fer métropolitain de Paris, לוחם בתנועת ההתנגדות הצרפתית
מידע חסיד אומות העולם
פרסים והוקרה	חסיד אומות העולם (16 במאי 1989); מדליית הרזיסטנס; אביר בלגיון הכבוד; המדליה הצבאית הצרפתית ;
קישורים חיצוניים
יד ושם	רוז'ה טאייפה

רוז'ה טאייפה (בצרפתית: Roger Taillefer; ‏1907, פרואסי (צר') שבצפון צרפת – 1999, מונמיין (צר') שבדרום צרפת) היה איש המחתרת הצרפתית וחסיד אומות העולם מצרפת.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוריו של טאייפה היו עובדי רכבת בפרואסי. טאייפה למד מכונאות רכב וחשמלאות. לאחר מכן התגייס לצבא הצרפתי ובין השנים 1925–1927 שירת בחיל האוויר בקזבלנקה שבמרוקו הצרפתית. עם שובו עבד בחברת רכבת בפריז.

טאייפה נישא לאנטואנט בנזו (Bennezon) ובשנת 1929 נולד בנם היחיד.

פעילותו בתקופת מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1939 גויס טאייפה לצבא צרפת ושירת בארמייה השנייה. עם כניעת צרפת לגרמניה ביוני 1940 נכלא טאייפה במחנה שבויים בגרמניה. בפברואר 1942 ברח מהמחנה ושב לצרפת. הגרמנים חיפשו אותו ולכן לא יכול היה לשוב לעבודתו ברכבת בפריז. במקום זאת ברח לדרום צרפת, לאזור משטר וישי, והחל לעבוד בחברת התעשייה האווירית הצרפתית SNCASE במריניאן (צר') שבדרום צרפת. בתיווכו של חבר יהודי הצטרף טאייפה לתנועת ההתנגדות הצרפתית. הוא פעל ברשת הצלה במרסיי שאותה ייסד וריאן פריי. אחד מתפקידיו היה להקים נתיב להברחת מתנגדי המשטר, וכן יהודים, לשווייץ. במהלך הקיץ והסתיו של 1942 הוביל טאייפה לשאמוני, בעזרת אשתו אנטואנט, מספר קבוצות של פליטים יהודים, ובסך הכל כעשרים יהודים, אל אזור הגבול עם שווייץ, בעזרת מדריך הרים (אנ').

בתחילת 1943 סייע טאייפה למספר סוכנויות ריגול באזור מרסיי. הוא היה שותף בהקמתה של קבוצת חוטבי עצים באזור מואסק-בלוו (צר') שבחבל פרובאנס-אלפ-קוט ד'אזור. עם הקבוצה פעל להמשך הצלתם של יהודים על ידי סיוע בהעברתם אל מעבר לגבול שווייץ, וכן הוביל איסוף מידע מודיעיני עבור כוחות בעלות הברית. המודיעין המדויק שאסף סייע להפצצות בעלות הברית על כוחותיהן הצבאיים של מדינות הציר באזור. בפעילות זו המשיך עד אוגוסט 1944. במהלך תקופה זו נעצר על ידי הגסטפו אך הצליח להימלט דרך הגג למרות שהיה אזוק בידיו.

אחרי מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טאייפה השתחרר מהצבא הצרפתי ביולי 1945. הוא פתח עסק מסחרי ברגיס (צר') שבדרום צרפת, עם אשתו אנטואנט ומאוחר יותר עסק במלונאות ובמסעדנות. בשנת 1971 מתה אנטואנט וטאייפה נישא מחדש, לז'ולייט מנסטרי (Menestrey).