רוזה פלטסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רוזה פאולינה פלטסון
Rose Pauline Peltesohn
ד"ר רוזה פלטסון
ד"ר רוזה פלטסון
לידה 16 במאי 1913
ברלין, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 במרץ 1998 (בגיל 84)
כְּפַר סָבָא, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי מתמטיקה
מקום מגורים גרמניה, ישראל
מקום לימודים אוניברסיטת הומבולדט של ברלין עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט ישי שור עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות ברלין עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
קומבינטוריקה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רוזה פאולינה פלטסוןאנגלית: Rose Pauline Peltesohn‏; 16 במאי 1913, ברלין, גרמניה21 במרץ 1998, כפר סבא, ישראל) הייתה מתמטיקאית יהודייה-גרמנייה, שפעלה בתחום הקומבינטוריקה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוזה פלטסון הייתה בתו של לודוויג פלטסון, רופא (18821937), ושל צילי קארו. לאחר סיום לימודיה התיכוניים ב-1931, למדה באוניברסיטת ברלין וקיבלה תואר דוקטור (Ph.D.‎) במתמטיקה בשנת 1936, בהנחיית ישי שור (Issai Schur) ובנושא פתרון לבעיית הטורניר עם שלושה שחקנים (Das Turnierproblem für Spiele zu je dreien). עבודתה זו הוערכה כ"עבודה טובה מאוד" (Opus valde laudabile).

נוכח מצבם המחמיר והולך של היהודים בגרמניה ומתוך השתייכותה לעם היהודי, היגרה רוזה ב-1938 לארץ ישראל דרך איטליה. בשנים 1939 - 1942 עבדה בבנק ומאוחר יותר כמזכירה לעורך דין וכמתורגמנית בתל אביב. היא נישאה לבן-דודה, עו"ד גרהרד פלטסון (Gerhard Peltesohn, 1965 - 1909). לשניים נולדו שתי בנות, רות (ב-1940) ויהודית (ב-1943).

הפתרון לבעיית השונות של הפטר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ד"ר פלטסון פתרה (ב-1939) את בעיית ההפרשים של לותר הפטר (1896)[1]. "שלשת הפרשים" היא שלשה של מספרים מודולו קבוע , שסכומה שקול ל-0 או שאחד מאבריה שקול לסכום שני האחרים. הפטר הציג שתי בעיות:

  • בעיית ההפרשים הראשונה: האם אפשר לפרק את הקבוצה לאיחוד זר של שלשות הפרשים, כאשר ?
  • בעיית ההפרשים השנייה: האם אפשר לפרק את הקבוצה לאיחוד זר של שלשות הפרשים, כאשר ?

ד"ר פלטסון גילתה שחלוקה כזו קיימת בכל מקרה פרט ל-v=9.

דוגמה לחלוקה כזו עבור היא: (עם ) ו- (עם ).

הפתרון לבעיית ההפרשים של הפטר נותן גם בניה של מערכת שטיינר משולשת ציקלית.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Maximilian Pinl Kollegen in einer dunklen Zeit, Jahresbericht DMV, Band 71, 1969, S. 188-189

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Eine Lösung der beiden Heffterschen Differenzenprobleme, Compositio Mathematica, Band 6, 1939, S. 251-257