האי רוזוולט (באנגלית: Roosevelt Island), אשר היה ידוע בעבר הרחוק כאי בלאקוול'ס (Blackwell's Island), ובין השנים 1921 ו-1973 כאי הסעד (Welfare Island), הוא אי צר באיסט ריבר שבעיר ניו יורק. הוא שוכן בין האי מנהטן, ממערב לו, לבין הרובע קווינס ממזרח לו. אורכו כשלושה קילומטרים, רוחבו 240 מטרים ושטחו הכולל כשש מאות דונם. האי הוא חלק מן הרובע מנהטן. ביחד עם האי הקטן מיל רוק הוא מהווה את אזור 238 בעיר ניו יורק. לפי הערכות מנהל האוכלוסין באי, האוכלוסייה בו בשנת 2007 עמדה על כ-12,000 נפש.[1] האדמה שייכת לעיר ניו יורק, אך הוחכרה לחברת הפיתוח אמפייר סטייט ל-99 שנים בשנת 1969. רוב רבי הקומות באי הם בניינים מושכרים.
1637 - האי, אשר היה ידוע אז כאי הוג, נרכש לראשונה בידי המושל ההולנדי מהילידים.
1666 - אחרי ההפסד הבריטי, ההולנדי קפטן ג'ון מנינג כובש את האי.
1686 - חותנו של מנינג, רוברט בלאקוול, הופך לבעלים של האי ושמו נהיה שם נרדף לאי כולו.
1796 - נינו של רוברט בלאקוול, יעקב בלאקוול, בונה על האי את בניין בלאקוול, הפריט הארכיטקטוני הראשון על האי. כיום, הבניין הוא הבניין השישי הכי עתיק בעיר ני יורק ומהווה את אחד הסימנים הבודדים לארכיטקטורה של המאה ה-18 בעיר.