רוזי רואיז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רוזי רואיז
Rosie Ruiz
רוזי רואיז
רוזי רואיז חוצה את קו הסיום של מרתון בוסטון ב-1980
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 21 ביוני 1953
הוואנה, קובה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 ביולי 2020 (בגיל 67)
לייק וורת', ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע כללי
מדינה ארצות הברית, קובה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
  • Wayne State College
  • South Broward High School עריכת הנתון בוויקינתונים
ספורט
ענף ספורט אתלטיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רוזי רואיז ויוואסספרדית: Rosie Ruiz Vivas;‏ 21 ביוני 19538 ביולי 2019) הייתה אמריקאית ממוצא קובני, שב-21 באפריל 1980 הוכרזה כמנצחת בין הנשים במרתון בוסטון, אבל כעבור 8 ימים נשלל ממנה התואר, לאחר שהתברר כי לא רצה את כל המסלול בן 42 הקילומטרים ו-195 המטרים, אלא הייתה רשומה למירוץ, ולקראת סיומו קפצה אל המסלול מתוך קהל הצופים ורצה במהירות עד סופו.

רואיז עוררה חשדות מהרגע שהוכרזה כמנצחת - איש לא ראה אותה רצה בתחילת המירוץ, והיא לא הופיעה בתצלומי הווידאו של המירוץ. כמו כן, העידו מספר אנשים כי ראו את רואיז מזנקת אל המסלול במייל האחרון. לאחר בדיקה מעמיקה, התברר כי רואיז נתפסה בעבירה דומה חצי שנה לפני כן, כשרימתה במרתון ניו יורק, וניצלה את הונאתה כדי להתקבל גם לריצה זו בבוסטון. סוזן מורואו, צלמת במקצועה, דיווחה כי טרם מעשה הזינוק היא פגשה ברואיז ברכבת התחתית בניו יורק, לאחר שכנראה נקעה את קרסולה. היא ליוותה אותה אל תחנת העזרה הראשונה בקו הסיום של המרתון, ולאחר מכן ניתקה עמה את הקשר. רק לאחר שהתפרסם סיפור המרתון בבוסטון, הבינה מורואו שהאישה בה פגשה רמאית, וסיפרה את הסיפור לעיתונות. נראה כי המתנדבים באזור קו הסיום של מרתון ניו יורק סימנו בטעות את רואיז כמי שסיימה את המרתון, על אף שאת רוב המסלול היא עברה באמצעות הרכבת התחתית, ובכך איפשרו את תנאי הסף שנדרשו להשתתפותה במרתון בוסטון והכניסו במפתיע את שמה לרשימת המתחרות.

לבסוף הוחלט לשלול מרואיז את התואר, כיוון שהמסלול אותו עברה לא היה המסלול שנקבע לכל המשתתפות במרתון. ז'קלין גרו ממונטריאול, קנדה, הוכרזה כזוכה במקומה של רואיז, בזמן של שעתיים, 34 דקות ו-28 שניות. גם הרישום בדבר השתתפותה של רואיז במרתון ניו יורק נמחק מהרשומות, מפני שהיה מדובר בהצטרפות פתאומית למרתון. מאז שמה של רואיז אינו רשום כזה של אישה שסיימה ריצת מרתון רשמית כלשהי. עד למותה רואיז הכחישה את החשדות שהועלו כנגדה.

תאוריות על הונאת רואיז והתגובות למקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2006 שודרה בארצות הברית תוכנית תיעודית שעסקה בשערוריית רואיז. בתוכנית הובעו דעות שונות על הדרך שבה בוצע מעשה המרמה והמניעים לכך, כאשר חלקן מצדיקות את מעשה של רואיז וחלקן פונות כנגדו. רוב המשתתפים שיערו כי רואיז עצמה לא רצתה כלל לזכות במרוץ ומעולם לא ניסתה להיות משתתפת רשמית, ומטרתה האמיתית הייתה רק להגיע לקו הסיום כאילו הייתה מתמודדת רשמית של התחרות, ולסיים בזמן מכובד. נראה כי לאחר ההונאה הפחות מוכרת בניו יורק, רואיז נאלצה להסתיר את המקרה מפני מעסיקה, אשר התלהב מאוד מהישגיה והציע לשלם את הוצאותיה במירוץ בוסטון. ההנחה היא שבאותו היום צעדה רואיז מן המלון שלה לכיכר קנמור, מרחק של כקילומטר וחצי מקו הסיום. ייתכן שרואיז הצטרפה למירוץ מוקדם מדי, ולא הבינה כי היא מקדימה את שאר הנשים הרצות במסלול ושבעצם היא הצטרפה כמתמודדת נוספת בתחרות.

חוסר יכולתה להיזכר בציוני דרך לאורך מסלול הריצה, ואי היכרותה עם מונחים ידועים בריצת המרתון, מאמתים היטב את החשדות כנגדה, אך מאידך גם מראים כי התרמית של רואיז לא הייתה מתוכננת מראש, ולא נועדה אף לגרום לה לזכות במקום הראשון ובתוצאה הטובה ביותר שהושגה על ידי אישה במרתון בוסטון עד אז. יש להניח, שאדם המתכנן להגיע להישג כה בולט, ילמד את המושגים ואת ציוני הדרך הקשורים בריצה, על מנת שיוכל לענות על שאלות פשוטות, שאלות שעליהן רואיז לא הייתה מסוגלת לענות.

מאידך, יש המאמינים כי רואיז ראויה לתואר "זוכה", ומאמינים שהיא אכן רצה את מלוא המסלול בזמן שיא, ושההתייחסות למקרה כהונאה אינה מוצדקת. אמונה זו מבוססת על היעדרותן של "הראיות הממשיות" להונאה. למשל, אף אחד, כולל סוזן מורואו שפגשה ברואיז ברכבת התחתית בניו יורק, לא צילם את רואיז קופצת מן הקהל אל המסלול (ובמקרה של מורואו, היא לא צילמה את רואיז ברכבת התחתית), והראיות המעידות לכאורה על רמאות, הן ברובן נסיבתיות. חשוב מאוד לציין שהיחידה המביעה בציבור אמונה בגרסה זו היא רואיז עצמה. גם בתוכנית שצולמה ב-2006, המשיכה רואיז להכחיש את החשדות נגדה, וטענה כי היא לא רימתה כלל ורצה את מלוא המסלול בשתי הריצות. עד מותה רואיז החזיקה במדליה שקיבלה בבוסטון, וסירבה להחזירה.

חייה של רואיז לאחר התקרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר התקרית, רואיז נעלמה מעין הציבור. זמן מה לאחר האירוע היא גם פוטרה ממקום עבודתה, בחברה ניו יורקית למסחר במתכות. נראה כי הסיבה לכך הייתה החולצה שלבשה במהלך המירוץ שהייתה מתנה ממעסיקיה. כלומר, היא ביצעה את ההונאה בעודה נושאת את סמלה של החברה.

בשנת 1982, צץ שוב שמה של רואיז. הפעם נעצרה רואיז בעוון גנבת כסף וצ'קים בשווי של 60,000 דולר מחברת נדל"ן שבה הועסקה במנהטן. היא נאסרה לתקופה של שבוע, ונדונה למאסר על תנאי לתקופה של חמש שנים. כשנה וחצי לאחר מכן, נעצרה רואיז שוב לאחר שהתגלה כי סחרה בקוקאין במיאמי. רואיז נכלאה לשלושה שבועות, ונדונה לשנתיים מאסר על תנאי.

בשנת 1984 נישאה רואיז והתגרשה כעבור שנתיים. גם לאחר הגירושים שמרה רואיז על שמו של בעלה, ויוואס. עד למותה היא התגוררה בפאלם ביץ', פלורידה. כאשר כמה ממכריה נשאלו על כך על ידי תחקירני תוכנית הטלוויזיה מ-2006, הם הביעו פליאה על כך שהאישה הזו אותה הם מכירים, הייתה מעורבת בשערוריית המרתון בבוסטון.

בשנת 1998 דיווח ה"פאלם ביץ' פוסט" כי רואיז מתכננת לרוץ במרתון בוסטון ה-104 בשנת 2000. כללי המרתון אוסרים על התמודדותו של אדם שבעברו ביצע תרמיות כגון זו של רואיז. בריאיון לתוכנית הטלוויזיה מסרה רואיז כי אינה רצה עוד בשל פגיעה (שאת מהותה לא ציינה). היא סיפרה כי במהלך השנים הוצעו לה סכומי כסף גדולים אם תכתוב ספר על הפרשה, ובו תודה על מעשיה ותסביר את מהלכיה המדויקים באותו היום, אך היא סירבה לכל ההצעות.

רואיז מתה מסרטן ב-8 ביולי 2019 בביתה בפאלם ביץ', פלורידה.

מרתון בוסטון לאחר הפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזוכה האמיתית, ז'קלין גרו, קיבלה מדליית זהב במסיבת עיתונאים מיוחדת שנערכה שבוע לאחר המרתון. המדליה שלה הייתה גדולה מזו שקיבלה רואיז, ושווה בגודלה למדליית הגברים, שהייתה עד אז גדולה מזו של הנשים. מאז המדליות לגברים ולנשים במרתון בוסטון שוות בגודלן. בשנת 2005 שימשה גרו כראש הטקס ("גראנד מרשל") במרתון בוסטון, ובטקס מיוחד שחזרה את סיום הריצה משנת 1980, ובזו הפעם התאפשר לה לקרוע בגופה את סרט הנייר (אותו קורע המנצח במרתון).

לאחר התקרית של רואיז ומרוצים אחרים שגם בהם בוצעו תרמיות דומות, שיפרו את אמצעי הבטיחות שלהם כנגד תרמיות, לרבות מעקב וידאו אחר המסלול כולו, ושבבים מיוחדים המתעדים את הזמן שבו מגיעים הרצים לכל תחנה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]