רוזנות העיר נירנברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רוזנות העיר נירנברג
Burggrafschaft Nürnberg
Burggrafen von Nürnberg 1 - Entwurf stilisiert.png COA family de Burggrafen von Nürnberg (Haus Hohenzollern).svg
דגל סמל
הרוזנות בשנת 1400
יבשת אירופה
שפה נפוצה גרמנית
עיר בירה נירנברג
משטר רוזנות
הקמה
תאריך
קבלת התואר רוזן
1105
פירוק
תאריך
חלוקת הרוזנות
1440
ישות קודמת Wappen Bistum bamberg.svg בישופות במברג
ישות יורשת Wappen von Nürnberg.svg העיר הקיסרית החופשית נירנברג
Wappen Brandenburg-Ansbach.svg ברנדנבורג-אנסבך
Wappen von Bayreuth.svg ברנדנבורג-ביירוית
שלט אצולה של בית הוהנצולרן בויטראז' בחלון טירת הוהנצולרן
טירת הרוזן
טירת קאדולצבורג (מ-1260 מושבו של הרוזן)

רוזנות העיר נירנברגגרמנית: Burggrafschaft Nürnberg) הייתה מדינה של האימפריה הרומית הקדושה מתחילת המאה ה-12 עד שלהי המאה ה-15. בתחילה שלטו הרוזנים על העיר נירנברג, אולם לאחר כ-200 שנה איבדו הרוזנים את שליטתם בעיר, והיא הפכה לעצמאית בשנת 1219. בסופו של דבר, חולקה הרוזנות לברנדנבורג-אנסבך וברנדנבורג-ביירוית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נירנברג נוסדה כנראה בסביבות המאה ה-11, והאזכור הראשון של העיר הוא מ-1050, על מיקום הטירה הקיסרית בין פרנקיה המזרחית לבין המרקיזות הבווארית של נורדגאו.[1] בין השנים 10501571, העיר התרחבה באופן דרמטי בשל מיקומה החשוב על נתיבי הסחר. קונרד השלישי, מלך גרמניה הקים את הפרקלאב הראשון שניהל את בתי המשפט מסביב לשטחים הקיסריים. הרוזנים הראשונים היו מבית ראבס האוסטרי, אולם לאחר שהוא נכחד בסביבות 1190, עברה הרוזנות לבית הוהנצולרן. אולם, מסוף המאה ה-12 עד תקופת האינטרגנום (1254-73), כוחם של רוזני העיר פחת ככל שקיסרי בית הוהנשטאופן העבירו לידי האצולה העירונית את הסמכויות האזרחיות, שכללו את הנהלת העיר, ובתי המשפט לידי ראש העיר הקיסרי.[2] רוזן העיר ניהל את האדמות שמסביב נירנברג, הטיל מיסים והיווה את בית המשפט הגבוה ביותר בעניינים הנוגעים לציד וחקלאות. בנוסף, הוא גם היה המגן הממונה של המוסדות הכנסייתיים השונים, הכנסיות והמנזרים, ואפילו של הבישוף של במברג. זכויות היתר של רוזן העיר הועברו לעיר במהלך המאה ה-14 ותחילת המאה ה-15. היחסים המתוחים בין אצולת העיר לרוזן התפרצו לבסוף לאיבה גלויה, שהשפיעה רבות על ההיסטוריה של העיר.

נירנברג מכונה לעיתים קרובות כעיר הבירה הלא רשמית של האימפריה הרומית הקדושה, בעיקר בגלל הדיאטות הקיסריות (Reichstage), אשר התקיימו טירת נירנברג. הדרישה הגוברת של בית המלוכה והחשיבות ההולכת וגוברת של העיר משכה את הסחר והמסחר לנירנברג, הנתמכת על ידי קיסרי הוהנשטאופן. פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה העניק את Großen Freiheitsbrief, הכולל את זכויות העיר הקיסרית המיידיות (Reichsfreiheit), את הזכות להטבעת מטבעות ומדיניות מכס עצמאית, והסירה את העיר כמעט לחלוטין משליטת רוזני העיר. עד מהרה הפכה נירנברג, יחד עם אאוגסבורג, למרכז מסחר על המסלול בין איטליה לצפון אירופה.

שליטי נירנברג[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית ראבס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הוהנצולרן[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ (בגרמנית) Nürnberg, Reichsstadt: Politische und soziale Entwicklung (Political and Social Development of the Imperial City of Nuremberg), Historisches Lexikon Bayerns
  2. ^ תבנית:Cite Catholic Encyclopedia