רוזנות מארק

**רוזנות מארק**
**Grafschaft Mark**
גאוגרפיה
יבשת	אירופה
היסטוריה
תאריכי הקמה	1160
תאריכי פירוק	1806
ישות קודמת	דוכסות סקסוניה
ישות יורשת	הדוכסות הגדולה של ברג

רוזנות מארק (בגרמנית: Grafschaft Mark; בצרפתית: Comté de La Marck, ידועה בכינויה Die Mark) הייתה רוזנות ומדינה של האימפריה הרומית הקדושה בחוג הרייני התחתון-וסטפאלי. היא שכנה משני צדי נהר הרוהר לאורך הנהרות וולמה ולן.

רוזני מארק היו בין האדונים הווסטפאליים החזקים והמשפיעים ביותר באימפריה הרומית הקדושה. השם "מארק" נזכר במחוז מארק (גר') של ימינו מחוז באדמות מדרום לרוהר בנורדריין-וסטפאליה, גרמניה. החלק הצפוני (מצפון לנהר הליפה) נקרא עדיין Hohe Mark ("מארק העליונה"), בעוד ש"מארק התחתונה" לשעבר (בין הנהרות הרוהר והליפה) אוחדה – ברובה – באזור הרוהר הנוכחי.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוזנות מארק הקיפה שטח של כ-3,000 קמ"ר והשתרעה בין הנהרות ליפה ואגרס (צפון-דרום) ובין גלזנקירכן לבאד ססנדורף (מערב-מזרח) במשך כ-75 ק"מ. הרוהר הזורם מזרח-מערב הפריד את הרוזנות לשני אזורים שונים: השפלה הצפונית והפורייה של Hellweg Börde; והגבעות הדרומיות של הרמה הדרומית (Sauerland). בכיוון דרום-צפון נחצה החלק הדרומי של המחוז על ידי ה-Lenne. באזור לן התחתית היה מחוז לימבורג (1243–1808), נחלה של ברג.

מקום מושבם של הרוזנים של מארק היה במקור מבצר אלטנה באזור זאוארלנד, אך עבר לבורג מארק ליד האם בשנות ה-20 של המאה ה-13. הרוזנות גבלה עם וסט רקלינגהאוזן, רוזנות דורטמונד, בישופות מינסטר, רוזנות לימבורג, מנזר ורדן ומנזר אסן.

סמל הרוזנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל הרוזנות היה "אור, ארז'ן וגולס מפוספס ומחולק לשלושה". סמל זה שימש את העיר האם מאז 1226. מקומות רבים אחרים באזור כוללים את הפס המשובץ האדום והלבן בזשלטיהם כהתייחסות לרוזנות ולעיתים קרובות למייסדיו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השטח השתייך במקור לענף משנה של הרוזנים של ברג באלטנה, השטח הופיע תחת השם ברג-אלטנה בשנת 1160. בערך בשנת 1198 הרוזן פרידריך הראשון רכש את "מארק אוברהוף", נחלה קהילתית בשטחו של אדלהרן מרודנברג, שהיה וסאל של הארכיבישוף של קלן פיליפ פון היינברג. כאן קבע פרידריך את טירת מארק כמקום מגוריהם של "רוזני מארק" החדשים. העיירה הסמוכה האם נוסדה על ידי בנו אדולף הראשון, רוזן מארק בשנת 1226, עד מהרה הפכה ליישוב החשוב ביותר של הרוזנות ושימשה לעיתים קרובות למגורי הרוזנים.

בקרב וורינגן בשנת 1288, לחם הרוזן אברהרד השני לצד הדוכס יוהאן הראשון, דוכס בראבנט ואדולף החמישי, רוזן ברג נגד האדון שלו, הארכיבישוף של קלן זיגפריד השני מווסטרבורג, דוכס וסטפאליה. כאשר בראבנט ובעלות בריתה ניצחו, רוזנות מארק זכתה לעליונות בדרום וסטפאליה והפכה לבלתי תלויה בארכיבישופות קלן. שטחה של מארק הוגבל במשך זמן רב לאדמות שבין הנהרות הרוהר והליפה ("מארק התחתונה"). שטחים חדשים בצפון ("מארק העליונה") הושגו במהלך המאה ה-14 במלחמות נגד הנסיכות-בישופות מינסטר.

בשנת 1332 התחתן הרוזן אדולף השני עם מרגרטה, בתו של דיטריך השמיני, רוזן קלווה. בנו הצעיר של אדולף, אדולף השלישי עם מותו של אחיו של דיטריך, הרוזן יוהאן, רכש את רוזנות קלווה על הגדות המערביות של הריין ב-1368. בשנת 1391 ירש אדולף השלישי את רוזנות מארק מאחיו הבכור אנגלברט השלישי ואיחד את שני המחוזות כ"קלווה-מארק" ב-1394.

בשנת 1509 התחתן היורש של קלבווה-מארק יוהאן השלישי השליו עם מריה, בתו של וילהלם הרביעי, דוכס ברג וייליך. בשנת 1511 הוא ירש את חמו בייליך-ברג וב-1521 את אביו בקלווה-מארק, מה שהביא לשלטון על כמעט כל השטחים בנורדריין-וסטפאליה הנוכחית באיחוד אישי, מלבד המדינות הכנסייתיות. שושלת ייליך-קלווה-ברג נכחדה בשנת 1609, כאשר הדוכס האחרון המשוגע יוהאן וילהלם מת. מחלוקת ארוכה על הירושה התפתחה לאחר מכן, לפני ששטחה של מארק יחד עם קלווה וראוונסברג הוענק ליוהאן זיגיסמונד, הנסיך הבוחר מברנדנבורג על ידי הסכם קסאנטן משנת 1614 (התקבל באופן כללי ב-1666). לאחר מכן היא הפכה לחלק מממלכת פרוסיה לאחר 1701.

בשנת 1807 עברה רוזנות מארק מפרוסיה לצרפת בהסכמי טילזיט. בשנת 1808 נתן נפוליאון את מארק לדוכסות הגדולה של ברג, שהייתה מחולקת לארבע מחוזות על פי הקווים של צרפת הנפוליאונית. מארק הייתה חלק ממחוז הרוהר עד להתמוטטות השלטון הצרפתי ב-1813, אז שבה לפרוסיה.

הרפורמה המנהלית הפרוסית ב-30 באפריל 1815 הציבה את מארק בתוך Regierungsbezirk Arnsberg, פרובינציית וסטפאליה. הריבונים הפרוסיים מבית הוהנצולרן נותרו רוזנים של "רוזנות מארק הפרוסית" עד 1918. ל"רוזנות מארק" אין יותר משמעות רשמית, אבל הוא משמש להתייחסות לא פורמלית לאזור בנורדריין-וסטפאליה.

רוזני מארק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית לה מארק הוא ענף צעיר של שושלת ברג. קו נוסף ששרד בבית ברג (בכיר יותר אך פחות בולט בהיסטוריה האירופית) הפך לרוזנים של איזנברג, ולאחר מכן רוזני לימבורג ולימבורג שטירום.

1160–1180 אברהרד הראשון, בנו של אדולף הרביעי, רוזן ברג
1180–1198 פרידריך הראשון, בנו של אברהרד הראשון
1198–1249 אדולף הראשון, בנו של פרידריך הראשון. הרוזן הראשון של הבית שקרא לעצמו הרוזן דה לה מארק ב-1202; הוא כמעט ולא השתמש בתארים של ברג ואלטנה
1249–1277 אנגלברט הראשון
1277–1308 אברהרד השני
1308–1328 אנגלברט השני
1328–1347 אדולף השני
1347–1391 אנגלברט השלישי
1391–1393 אדולף השלישי, אחיו של אנגלברט השלישי, רוזן קלווה מאז 1368 והבישוף לשעבר של מינסטר והארכיבישוף לשעבר של קלן
1393–1398 דיטריך
1398–1448 אדולף הרביעי, בנו של אדולף השלישי, גם רוזן קלווה 1394–1417, דוכס קלווה 1417–1448
1437–1461 גרהרד, אחיו של אדולף הרביעי - העוצר ברוזנות, לא היה רשאי להשתמש בתואר הרוזן דה לה מארק בזכות עצמו
1448–1481 יוהאן הראשון, בנו של אדולף הרביעי, גם דוכס קלווה מאז 1448
1481–1521 יוהאן השני "יוצר התינוקות", בנו, גם דוכס קלווה
1521–1539 יוהאן השלישי "השלו", בנו, גם דוכס ייליך-ברג מאז 1511
1539–1592 וילהלם "העשיר", בנו, גם דוכס ייליך-ברג, דוכס חלרה 1538–1543
1592-1609 יוהאן וילהלם, בנו, גם דוכס ייליך-ברג