רוזנות צווייבריקן
היסטוריה | |
---|---|
תאריכי הקמה | 1182 |
תאריכי פירוק | 1394 |
ישות קודמת | רוזנות זארבריקן |
ישות יורשת |
נסיכות הבוחר מפפאלץ רוזנות צווייבריקן-ביטש |
רוזנות צווייבריקן (בגרמנית: Grafschaft Zweibrücken) הייתה טריטוריה באימפריה הרומית הקדושה על שם צווייבריקן במדינת ריינלנד-פאלץ העכשווית. היא הוקמה בין 1182 ל-1190 במהלך מחלוקת ירושה של רוזנות זארבריקן והתקיימה עד 1394.
הקמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית זארבריקן דורג בתחילת המאה ה-12 בין המשפחות הבולטות ביותר בדרום מערב גרמניה, עם נחלות גדולות בלורן, אלזס, חבל הסאר וריינלנד-פפאלץ. כוחם מתאפיין בצורה הטובה ביותר בעובדה שבני המשפחה החזיקו פעמיים במאה ה-12 בתפקיד רב העוצמה של הארכיבישוף-הבוחר של מיינץ. לכאורה, זמן קצר לאחר שנת 1100 הם זכו לחסות על מנזר הורנבך עם נחלות קרקע גדולות בין בליס ליער פפאלץ.
במעבר ה-Schwarzbach, וכנראה בערך ב-1150, נבנתה טירת המים של צווייבריקן. עם חלוקת ירושה במשפחת הרוזנים של זארבריקן, נפלה צווייבריקן לבן הצעיר היינריך הראשון, שייסד את שושלת הרוזנים של צווייבריקן. סביב הטירה הוקמה עיירה והיא קיבלה זכויות עיר ב-1352 יחד עם הורנבך.
התפתחות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מערכת העדפת הבן הבכור עדיין לא נכנסה לשימוש נפוץ וחלוקות הירושה המתמשכות בדרום מערב גרמניה השפיעו על שטחים רבים שהובילו לדעיכתן. זה היה נכון לגבי רוזנות צווייבריקן. בסביבות 1237, הרוזן היינריך הראשון הוריש את נחלותיו לבנו היינריך השני. בשנת 1282 ירשו את היינריך השני שניים מבניו, אברהרד הראשון ו-וולרם הראשון, ששלטו ברוזנות במשותף. מכיוון שלא תמיד הסכימו, ב-1286 החליטו לחלק את השטח. אברהרד הראשון קיבל את הרוזנות של למברג ווולרם הראשון את האדנות של צווייבריקן. חלוקה זו שוכללה עוד ב-1295 והתגבשה ב-1333 עם חלוקת האחוזות המשותפות האחרונות, וכתוצאה מכך נוצרו שתי רוזנויות עצמאיים.
רוזנות צווייבריקן-צווייבריקן
[עריכת קוד מקור | עריכה]החלק המערבי של הרוזנות לשעבר, המורכב מהשטח סביב צווייבריקן וכמה חלקים אחרים, נפל בידי וולרם הראשון ונשאר בידי צאצאיו. הרוזן האחרון של קו וולרמייד, אברהרד השני, לא היו לו ילדים והיה מרושש על ידי סכסוכים רבים, ולכן הבטיח את נחלותיו ב-1385 לרוזנים פלטין מהקו הפאלטיני של בית ויטלסבאך. לאחר מותו ב-1394 הם ירשו את נחלותיהם החדשות וכך שלטו לראשונה במערב פפאלץ. לאחר האיחוד עם רוזנות ולדנץ בשנת 1444, קמה נסיכות פפאלץ-צווייבריקן.
מחוז צווייבריקן-ביטש
[עריכת קוד מקור | עריכה]החלק המזרחי של אדמות צווייבריקן, הברונות של למברג, נפלה בידי אברהרד הראשון. בשנת 1297, הוא החליף כמה מעיירותיו עם הדוכס פרידריך השלישי מלורן וקיבל בתמורה את הטירה והלורדות של ביטש. הוא ייסד את שושלת הרוזנים של צווייבריקן-ביטש ששלטה על הברונות של למברג וביטש עד שהקו הגברי נכחד ב-1570.
רוזני צווייבריקן
[עריכת קוד מקור | עריכה]קו זארבריקן (1182–1286)
[עריכת קוד מקור | עריכה]של קו רוזני זארבריקן
- 1182–1237 היינריך הראשון
- 1237–1282 היינריך השני
- 1282–1309 וולרם הראשון
- 1282-1286 האחים אברהרד הראשון ווולרם הראשון בשלטון משותף
הקו הוולרמיאני (1286–1394)
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר מותו של אברהרד הראשון, האח וולרם הראשון, המשיך בתור הראשון בקו וולרמייד
- 1286-1309 וולרם הראשון
- 1309–1311 זימון
- 1311–1366 וולרם השני
- 1366–1394 אברהרד השני