רוחמה אלבג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רוחמה אלבג
אין תמונה חופשית
לידה 1960 (בת 62 בערך)
רחובות, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת בר-אילן עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תרומות עיקריות
חקר ספרות עברית, הובלת סיורים בעקבות סופרים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רוחמה אַלְבָּג (נולדה ב-1960) היא חוקרת ספרות וסופרת ישראלית, מרצה בכירה בחוג לספרות במכללת לוינסקי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבג נולדה בשנת 1960 בכפר מרמורק שברחובות, הבכורה משלושת ילדיהם של עולים מעיראק.[1] כשהייתה בת חמש עברה המשפחה להתגורר ביפו למשך שנתיים,[1] ולאחר מכן השתקעה בבת ים. אלבג למדה בגימנסיה סוקולוב-לאור בתל אביב. בצבא שירתה ביחידת הצנזורה לעיתונות ולתקשורת. אחרי שחרורה עברה לתל אביב. למדה ספרות עברית, ספרות משווה ותנ"ך באוניברסיטת בר-אילן, והמשיכה בה לתארים מתקדמים. את עבודת המוסמך, "'המצב האנושי' בסיפורי יעקב שטיינברג: דרכי עיצובו, תפיסתו ומקומו של מצב יסודי בסיפוריו", הגישה בשנת תש"ן. בלימודי הדוקטורט חקרה בהנחייתו של הלל ויס את יצירתו של ש"י עגנון, והגישה בשנת 1999 דיסרטציה בנושא "היסוד הדתי כגורם מעצב בפואטיקה של עגנון: "שירה" כרומן רפלקטיבי, בוחן ומסכם".

במקביל ללימודיה החלה לעבוד בהוראה. את דרכה בהוראה החלה בבתי ספר תיכוניים בקיבוץ אורים שבנגב, בתיכון חשמונאים בבת ים ובבית הספר הישראלי בבריסל. מאוחר יותר החלה לעבוד כמרצה לספרות במכללת לוינסקי לחינוך בתל אביב ובקמפוס המכללה באילת. בהמשך מילאה את תפקיד ראש החוג לספרות עברית במכללה זו ושימשה גם ראש החוג לספרות ילדים.

בשנת 2005 החלה אלבג לשמש יועצת אקדמית בבית עגנון בירושלים. היא מרצה באנו - מוזיאון העם היהודי, בספריית בית אריאלה בתל אביב, ובקתדרות נוספות ברחבי הארץ. היא מרצה בעיקר על יצירות של ש"י עגנון, ברדיצ'בסקי לאה גולדברג ואידה פינק, ומאירה היבטים ספרותיים של העולם היהודי במזרח אירופה.

אלבג מלווה סמינרים מטיילים בעקבות יוצרים שתיארו את המחוזות שבהם גדלו, שמעמיקים את הידע והחוויה בלימוד תרבות זו. על דרך הוראה זו, המשלבת לימוד ספרות וביקור בסביבת הגידול של היוצרים, סיפרה כי בהיותה דוקטורנטית צעירה נפגשה עם הסופר ס. יזהר והוא יעץ לה שאם ברצונה להכיר סופר באמת, עליה ללכת אל ביתו לעמוד שם ולהסתכל, כדי להכיר את הנוף שנשקף לנגד עיניו מהחלון בזמן הכתיבה. רוחמה קיבלה את עצתו של ס. יזהר, ובהכנת הדוקטורט שלה על כתיבתו של ש"י עגנון נסעה אל מקום הולדתו, בוצ'אץ' שם התרשמה מהסביבה שבה גדל ובדקה כיצד תרמו האווירה והרקע במקום לעבודתו הספרותית. כך עשתה גם במחקריה על כתבי סופרים עבריים נוספים, שביניהם זלמן שניאור, דבורה בארון, שאול טשרניחובסקי, אורי צבי גרינברג ועוד. בעקבות ההכרה בחשיבות טיולי המחקר בהעמקת ההבנה ביצירות ובספרות העברית, החלה אלבג לשלב טיולים כאלו גם בקורסים שהיא מלמדת.[2][3] במשך כעשרים שנה כתבה במוסף 'תרבות וספרות' של עיתון "הארץ" על מסעותיה במזרח אירופה וכן ביקורות ספרים.

פעילותה הספרותית של אלבג כוללת כתיבה, עריכה, מחקר וביקורת ספרותית. מאמריה המקצועיים פורסמו בבמות לתרבות, לספרות ולאמנות.[4][5] היא מרבה[דרוש מקור] להתראיין בערוצי התקשורת אודות עבודתה והתמחותה. בין הערוצים שבהם התראיינה ניתן למנות את רדיו תל אביב, גלי צה"ל, רשת ב' ועוד.

אלבג משתתפת בכנסים רבים בישראל - באוניברסיטת בר-אילן, באוניברסיטה העברית, וכן מרצה בכנסים בנושאים הקשורים לשואה ביד ושם ובמכון משואה.[6] היא משתתפת גם בכנסים מחוץ לישראל.[7]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבג מתגוררת בתל אביב. היא אם לבת.

עבודתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מחכים לאליהו: וסיפורים אחרים (תל אביב: גוונים, תשנ"ז, 1997)[8]
  • אל המקום: בדרכים בעקבות ספרים (הוצאת מכון מופ״ת, 2015)[9]

סיפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבג פרסמה סיפורים בכתבי עת שונים ובאנתולוגיות החל מ-1996. סיפוריה פורסמו בבמות שונות ביניהן מאזניים, עמדה, כוורת ועוד. בין סיפוריה ניתן למצוא את:

  • "גאלה גאלה בואי" - פורסם באנתולוגיית סיפורי האהבה "כל הקיץ כל הלילות" (גוונים, בעריכת לאה ששקו ומריצה רוסמן)[10]
  • "רחל בוכה עוד לא חתונה" - פורסם בכתב העת "עמדה"[11]
  • קובץ הסיפורים "מחכים לאליהו: וסיפורים אחרים" (תל אביב: גוונים, תשנ"ז, 1997)[8]

פרסומים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודתה הספרותית של אלבג כוללת גם עריכת ספרים[12] וכתיבת ביקורות ספרות.[13]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 רחלי מלק-בודה, ללכת שבי אחריהם, מקור ראשון, מוסף שבת, 31 במאי 2015
  2. ^ רוחמה אלבג, מה מסוכן הדבר לראות במו עינינו את מקום חלומותינו, באתר הארץ, 13 במרץ 2018
  3. ^ כרמית ספיר ויץ, ‏נוף ילדותם: המסע של רוחמה אלבג, בעקבות גדולי הספרות העברית, באתר מעריב אונליין, 16 בפברואר 2015
  4. ^ רוחמה אלבג, דיוקנו של אמן כאיש צעיר – על מחוז הולדתם של הסופר שמחה בן-ציון ובנו הצייר והסופר נחום גוטמן. עיונים בספרות ילדים,, מרכז לוין קיפניס, ‏גיליון מס' 29 תשע"ט
  5. ^ רוחמה אלבג, הביצה שהתחפשה לדן פגיס – אפשרות של אחרות. עיונים בספרות ילדים, 26, 39-27., מרכז לוין קיפניס לספרות ילדים, ‏גיליון מס 26 2016
  6. ^ מערכת משואה, כנס בינלאומי לציון 80 שנה למבצע ברברוסה, משואה המכון הבינלאומי לחקר השואה, ‏2021
  7. ^ מערכת הכנס, במלאת 100 שנה לפטירתו של מנדלי מוכר ספרים, כנס בין קאפולי לאודסה – ראשית ואחרית בתולדותיו של מנדלי מוכר ספרים., ‏דצמבר 2017
  8. ^ 1 2 רוחמה אלבג, מחכים לאליהו וסיפורים אחרים, גוונים, ‏1997
  9. ^ רוחמה אלבג, אל המקום - בדרכים בעקבות ספרים, סימניה, ‏2015
  10. ^ רוחמה אלבג, גאלה, גאלה בואי, סימניה, ‏1996
  11. ^ מערכת הלקסיקון, רוחמה אלבג-סופרת חוקרת ומרצה, לקסיקון הקשרים לספרים ישראליים, ‏1996
  12. ^ מערכת הלקסיקון, רוחמה אלבג סופרת חוקרת ומרצה, לקסיקון ישראלי לספרות ישראלית, ‏1998
  13. ^ מערכת עיתון 77, רוחמה אלבג על קריאת החיים עיון ביצירתו של אשר ברש, עיתון 77, ‏פברואר מרץ 2018