רוטב חמוץ-מתוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רוטב חמוץ-מתוק
Flickr - Sweet and Sour Pork.jpg
מאכלים
סוג רוטב עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצא הרפובליקה העממית של סין עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
דג בגריל על רוטב חמוץ מתוק

רוטב חמוץ-מתוקסינית מסורתית: 甜酸醬, בסינית מפושטת: 甜酸酱; תעתיק: טיאם-סון-ג'יאונג; מילולית: רוטב חמוץ מתוק; באנגלית: Sweet and Sour) הוא רוטב המשלב טעם חמוץ עם טעם מתוק. רוטב זה הפך פופולרי בצפון אמריקה ובאירופה בעקבות השפעות של המטבח הסיני.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המטבח הסיני[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורו של רוטב מודרני זה ברוטב מהמטבח הסיני אשר הכיל שילוב של חומץ אורז עדין, רוטב סויה עם סוכר או דבש. לעיתים הרוטב כולל גם זנגביל כתוש. רוטב זה שימש במטבח הסיני כמטבל עבור מאכלי דגים או בשר (ולא כרוטב המשמש בבישול עצמו). רוטב זה השתנה בהתאם לסוג השימוש, כך שלחסילון הוכן הרוטב עם פלפל צ'ילי ורוטב סויה, ולבשר אווז הרוטב כלל גם שום.

הרוטב נפוץ בעיקר במטבח הקנטונזי בו משמש הרוטב לתיבול חזיר חמוץ מתוק, מנה המסמלת את המטבח, והפכה פופולרית ביותר במסעדות סיניות במערב.

השפעות על המטבח המערבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב המהגרים הסינים למערב עד שנות החמישים הגיעו ממחוז גואנגדונג, ולכן המטבח הסיני אמריקאי הושפע רבות מהמטבח הקנטונזי. גם רוטב זה, כפי שהוא מוגש במערב, מבוסס על רוטב דומה מהמטבח הקנטונזי, ומשמש במערב בעיקר במנות עוף או וחזיר. בהמשך נוספו לתבשילים המסורתיים מרכיבים כגון רסק עגבניות (בעיקר קטשופ) ואננס ומאכלים מערביים שבושלו בניסיון להידמות לאוכל סיני מסורתי עשוי שימוש ברוטב זה ובשני מרכיבים אלה. אחד משימושיו המרכזיים של רוטב זה הוא כמטבל לאגרול.

עם הגידול בפופולריות הרוטב ובתפוצתו במערב החל שיווק של רוטב מוכן.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]