רולנד פרייזלר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רולנד פרייזלר, 1942
פרייזלר (במרכז) פותח את ישיבת בית הדין העממי הדנה בעניין קושרי העשרים ביולי, בהצדעה במועל יד

רולנד פרייזלרגרמנית: Roland Freisler; ‏30 באוקטובר 1893 - 3 בפברואר 1945), משפטן נאצי והמנהל הכללי של משרד המשפטים של הרייך. הוא ידוע גם כאחד ממשתתפי ועידת ואנזה וכנשיא הפולקסגריכט - בית הדין העממי, שהיה אחראי לפסקי דין שרירותיים רבים כנגד מתנגדי המשטר בימי השלטון הנאצי בגרמניה.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרייזלר נולד בצלה שבסקסוניה התחתונה לאב שהיה מהנדס ומורה. בשנת 1914, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, קטע את לימודיו בפקולטה למשפטים והתגייס לצבא הגרמני.[1]

פרייזלר התגייס לצבא כצוער ובשנת 1915 הועלה לדרגת סגן[2] ועוטר בצלב הברזל מהדרגה הראשונה והשנייה על גילוי גבורה בקרב.[1] באוקטובר 1915 הוא נפצע בחזית המזרחית ונפל בשבי הרוסי.[3] פרייזלר בילה חמש שנים במחנות מאסר בסיביר ובמהלך השבי למד רוסית ופיתח עניין בקומוניזם[4]

ב־1919 חזר פרייזלר לגרמניה והשלים את לימודי המשפטים באוניברסיטת יינה וב־1922 זכה לתואר דוקטור במשפטים. לאחר שירות בעיריית קאסל מטעם הסוציאליסטים[5], הצטרף ב-1925 למפלגת הפועלים הנציונאל-סוציאליסטית הגרמנית ונבחר מטעמה לרייכסטאג. בפברואר 1933, עם עלייתו של היטלר לשלטון, מונה למנהל הכללי של משרד המשפטים של פרוסיה, ושנה אחר כך למנהל הכללי של משרד המשפטים של הרייך. בתפקיד זה כנציג המשרד השתתף בועידת ואנזה, בה נידון הפתרון הסופי, ב־20 בינואר 1942.[1]

מ־1942 עד 1945 ישב פרייזלר בראש בית הדין העממי. לבית הדין הוקנתה סמכות לדון במגוון נרחב למדי של עבירות "פוליטיות", לרבות עבירות הנוגעות לשוק השחור (אותו ניסו השלטונות לדכא בתנאי קיצוב ומלחמה), ל"תבוסתנות" וכיוצא בזה. בית הדין הוסמך להמית את הבאים בפניו, ואכן עונש המוות הוטל אף על עבירות קלות יחסית. תחת נשיאותו של פרייזלר גדל מאוד מספרם של גזרי דין המוות, לעומת תקופת הנשיאות של קודמו בתפקיד. בין 1942 ו־1945 גזר בית הדין מוות על כ־5,000 אנשים. המושב בראשותו ישב פרייזלר באופן אישי גזר מיתה על כ־2,600 מהם. כמות זו של 2,600 עונשי מוות היא הכמות אותה גזר בית הדין מאז היווסדו ב-1934 ועד שנת 1942, עת קיבל פרייזלר את תפקיד הנשיא.[6]

אחיו של פרייזלר, אוסוואלד פרייזלר, היה פרקליט הגנה ידוע, אשר ייצג נאשמים בפשעים פוליטיים, למורת רוחה של המנהיגות הנאצית, כל זאת בעת ששימש פרייזלר בתפקידים חשובים במנגנון המשפטי הנאצי. אוסוואלד פרייזלר התאבד בשנת 1939.[7]

משפטי מחתרת "הוורד הלבן"[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-22 בפברואר 1943 פרייזלר דן למוות בעריפת ראש את הנס שול, סופי שול ואת כריסטוף פרובסט, חברי תנועת המחתרת האנטי נאצית "הוורד הלבן".

משפטי קושרי ה-20 ביולי[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 1944 הובאו למשפט בפני פרייזלר כמה מהעצורים שהשתתפו בניסיון ההתנקשות הכושל נגד היטלר ב-20 ביולי באותה שנה. המשפט צולם במצלמות קולנוע מתוך כוונה להציגו בפני הקהל הגרמני. בסרטים אלה[8] נגלתה האווירה שבה ניהל פרייזלר את ההליך המשפטי, התרסותיו כלפי הנאשמים, התעללותו המנטאלית והמילולית בהם והצעקות והעלבונות ששיגר כלפיהם. פרייזלר התעקש שהנאשמים יובלו לפניו בלי עניבה ובמכנסיים רחבים ללא חגורה, כשהם אוחזים בשוליהם כדי שלא ייפלו. כמעט כל הנאשמים נידונו למוות בתלייה, וגזר הדין הוצא אל הפועל בתוך שעתיים מתום המשפט.[1]

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־3 בפברואר 1945, בעודו מתכונן למשפט בבית הדין נגד פביאן פון שלברנדורף, אחד מהקושרים של 20 ביולי, נהרג פרייזלר מפצצה שהוטלה ממפציץ אמריקני.[9] שלברנדולף הועבר למחנות ריכוז שונים ושרד עד נפילת השלטון הנאצי.


דמותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמותו של רולנד פרייזלר שימשה השראה ליצירות אחדות, שהידועה בהם היא ספרו של האנס פאלאדה "לבד בברלין".


ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 'Hitler's Hilfer - Roland Freisler' ('Hitler's Henchmen') television documentary series, by Guido Knopp, ZDF Enterprizes (1998
  2. ^ "Freisler, Karl Roland", in: Hessische Biografie date=2012-09-07
  3. ^ 'Richter in Roter Robe - Freisler, Prasident des Volkgerichtshofes' (Judge in a Red Robe - Freisler, President of the People's Court) by Gert Buchheit, Pub. Paul List, 1968
  4. ^ Knopp, Guido. Hitler's Hitmen, Sutton Publishing, 2000, pp. 216, 220–222, 228, 250
  5. ^ 'Freisler, Political Soldier,' 'Der Spiegel' 23.9.1968, review of 'Judge in a Red Robe - Freisler, President of the People's Court' by Gert Buchheit (Pub. Paul List, 1968
  6. ^ 'The Hitler Virus' by Peter Wyden (Pub. Arcade Publishing, 2002)
  7. ^ Wesel, Uwe. "Drei Todesurteile pro Tag" (Three death sentences per day), Die Zeit, 3 February 2005
  8. ^ [1] YouTube
  9. ^ Granberg, Jerje. AP dispatch from Stockholm, reprinted as "Berlin, Nerves Racked By Air Raids, Fears Russian Army Most," Oakland Tribune, 23 February 1945, p. 1