רולף (רודא) ריילינגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רולף ריילינגר
רודא ריילינגר 1964.jpg
לידה 6 ביולי 1919
שטוטגרט, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 19 באוקטובר 2003 (בגיל 84) עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום ישראלי
תחום יצירה ציור, עיצוב במה, פיסול, עיצוב תלבושות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
התבליט "שמחה" של רודא ריילינגר על קיר חדר האוכל בקיבוץ הזורע
חדר זיכרון בקיבוץ גלעד

רולף (רודא) ריילינגר (6 ביולי 191919 באוקטובר 2003) היה צייר, פסל, מעצב תלבושות ותפאורות תיאטרון ישראלי. שימש כיו"ר איגוד אמני הקיבוץ הארצי, יצר פסלים ואנדרטאות בישראל ומחוצה לה, תפאורות ותלבושות עבור תיאטראות בישראל וביניהם הקאמרי והבימה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריילינגר נולד בשנת 1919 בשטוטגרט שבגרמניה. בן שני ליוליאנה ושמואל ואח צעיר לקורט, אשר היה חבר במחתרת החלוצית בתקופת מלחמת העולם השנייה.

בתחילת נעוריו היה חבר בתנועת הנוער קמרדן. וב־1933 כבר היה חבר בתנועת הנוער הציונית הוורקלויטהגרמנית: werkleute – אנשי-המעש). בשנת 1936, החל לעבוד כשולייה של נגר. החלטתו להתמקצע בתחום זה הייתה החלטה שכלתנית ואידאולוגית שהשתלבה בתוכניותיו לעלות לארץ ישראל ובאהבתו ליצירת כפיים. עוד בהיותו נער בגרמניה רצה רודא ללמוד אומנות, ואף הלך עם אמו לבית הספר לאומנות בשטוטגרט לשם הצטרפותו לבית הספר. בשל המצב בגרמניה באותן שנים הדבר לא עלה בידו. בליל הבדולח חזה בבית הכנסת בשטוטגרט עולה באש. אירוע זה נצרב בו, ואף נוכח ביצירתו בשנים מאוחרות יותר.

בשנת 1940 עלה לארץ ישראל באוניית המעפילים "הילדה" ויחד עם יתר הנוסעים באונייה נשלח למחנה המעצר בעתלית.

בעת שהותו במחנה המעצר בעתלית החל רודא לעסוק בציור, בהשפעתו של איזידור אשהיים ששהה אף הוא במחנה המעצר באותה עת. בתקופה זו הוא אף לקח חלק בכתיבת ואיור הגדת פסח.

לאחר שחרורו ממחנה המעצר בעתלית הגיע רודא לקיבוץ שמיר ובשנת 1942 התיישב בקיבוץ הזורע. בשנה זו הציג, לראשונה, את עבודותיו בתערוכה קבוצתית של אמני הקיבוץ הארצי.

בשנת 1944 התגייס רודא לפלמ"ח ובשנת 1946 שב לקיבוץ הזורע. כישוריו של רודא בציור ועיצוב היו לנכס יקר בקיבוץ והוא הפך לדמות מרכזית בחיי התרבות של הקיבוץ כמעצב תפאורות ותלבושות להצגות, ציורי ותבליטי קיר, וקישוטים. פסל פרי יצירתו מקבל את פני הבאים לקיבוץ בהיותו מוצב בכניסה לקיבוץ בין מגרש החניה לחדר האוכל.

ריילינגר היה פעיל באיגוד האמנים של הקיבוץ הארצי ובשנת 1947 התמנה לתפקיד מזכיר האיגוד. רודא עסק, בין היתר, בכתיבה על אומנות ועל מעמדו של האומן. כמזכיר האיגוד המליץ, כבר אז, למזג בין דרך האמן לבין דרישות החברה הסובבת אותו. זאת, בשונה מהמקובל בקיבוץ שבו האמן אמור ליצור אמנות מגויסת בהתאם לערכי התנועה הקיבוצית.

בשנת 1948 החל רודא ללמד אומנות במוסד החינוכי בקיבוץ משמר העמק- שומריה.

בשנת 1953 נשלח רודא, מטעם משרד החינוך והתרבות, לחו"ל למשך מספר חודשים לצורך השתלמות בעיצוב תפאורות. שמן של התפאורות היפות שיצר יצא למרחקים, וקיבוצים רבים פנו אליו בבקשה כי יעצב תפאורות להצגות אשר הועלו על ידם. באחת ההצגות אשר נערכה בקיבוץ הזורע, ואשר את התפאורה לה עיצב רודא, נכח הבמאי האמריקאי היי קילוס אשר התרשם מעבודתו של רודא וכך נפתחה בפניו דלת לתיאטרון הישראלי המקצועי. רודא החל לעצב תפאורות ותלבושות עבור מספר תיאטראות וביניהם "הקאמרי","הבימה", תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער ותיאטרון הקיבוץ במקביל לעבודתו בעיצוב תפאורות ותלבושות החל לעסוק רודא בפיסול חוץ ועיצוב חלל. בשנות ה-60 הוזמן לדנמרק לצורך השתלמות בפיסול ותבליטי קיר. הוא יצר פסלים ותבליטי קיר רבים בארץ במקומות רבים וביניהם אתר משואה, מוזיאון לשואה יד מרדכי, קיבוץ הזורע, שבי ציון, עין שמר, קיבוץ גת, ממגרות דגון, גבעת חביבה, גינוסר, בית החייל בחיפה, בית הספר הריאלי בחיפה ועוד. פסל מפורסם שלו ניצב בכיכר דניה בירושלים והוא זכר להצלת יהודי דנמרק בזמן מלחמת העולם השנייה.

בציון 50 שנים לליל הבדולח, הוזמן על ידי עיריית שטוטגרט ליצור פסל בחזית בית הכנסת בעיר. רודא נענה להזמנה ויצר את פסל ה"סנה הבוער". פסלים נוספים שלו מוצבים בארץ ובעולם ובין היתר בדנמרק, בארצות הברית ובשגרירות ישראל בטורקיה.

רודא היה נשוי לתרצה אשר הגיעה עמו לארץ באוניית המעפילים ונולדו להם בת ובן- דפנה ודוד. בהמשך הם התגרשו ורודא נישא לעודדה, בת קיבוץ נען אשר הגיעה להתגורר בקיבוץ הזורע. לשניים נולד בן- ארן.

באוקטובר 2003 נפטר רודא, לאחר מחלה, והוא בן 84.

בשנת 2018 יצרו דוד וראומה ריילינגר את הסרט "רודא" - על מורשתו כאומן מורה ואדם,[1] בשנת 2020 יצא לאור הספר "רודא ריילינגר" המוקדש ליצירתו וכולל ארבעה מאמרים מאת גליה בר אור, רוני כוכבי, מיכאל יעקובסון ורותם לבנון.

תפאורות נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפאורות להצגות שעוצבו על ידי רודא ריילינגר:

התפאורה שעיצב רודא להצגה "הזמנה לארמון", אשר הועלתה בקמארי, נבחרה לתפאורה הטובה ביותר בשנת 1962.

את המוניטין הרב ביותר זכתה לקבל התפאורה שעיצב להצגה המצליחה "עוץ לי גוץ לי", אשר הועלתה בקמארי בדצמבר 1965. תפאורה זו הביאה חידוש לארץ: במה מסתובבת עם תפאורה מתחלפת של חוץ ופנים וזכתה לשבחים רבים. רודא עיצב גם את התלבושות להצגה זו.

מעבודותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רודא ריילינגר (ספר מאמרים מאת גליה בר אור, רוני כוכבי, מיכאל יעקובסון ורתם לבנון), מוזיאון וילפריד ישראל, 2020
  • גדעון עפרת, מכחולים וטוריות: ראשיתה של אמנות-הקיבוץ, 1935-1960

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רולף ריילינגר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]