רומאו לבלן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רומאו לבלן
Roméo LeBlanc
GG-Romeo LeBlanc.jpg
לידה 18 בדצמבר 1927
ממראמקוק, ניו ברנזוויק
פטירה 24 ביוני 2009 (בגיל 81)
גרנדה דיג, ניו ברנזוויק
שם מלא רומאו-אדריאן לבלן
מדינה קנדהקנדה קנדה
השכלה מכללת סנט ג'וזף עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי, עיתונאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הליברלית של קנדה
דת נצרות קתולית
המושל הכללי של קנדה ה־25
8 בפברואר 19957 באוקטובר 1999
(4 שנים ו-34 שבועות)
פרסים והוקרה
חתימה Romeo leblanc signature.svg עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רומאו-אדריאן לבלןאנגלית: Roméo-Adrien LeBlanc; ‏ 18 בדצמבר 1927 - 24 ביוני 2009) היה מדינאי, פוליטיקאי ועיתונאי קנדי שכיהן כמושל כללי של קנדה, ה-25 במניין מאז איחוד קנדה, בין השנים 19991995.

לבלן נולד והתחנך בניו ברנזוויק וגם למד בצרפת לפני שהיה למורה ולאחר מכן לכתב ברדיו קנדה. הוא נבחר לאחר מכן לבית הנבחרים של קנדה ב-1972, ולאחר מכן כיהן כשר הכתר עד שנת 1984 כאשר עבר לסנאט הקנדי ונבחר להיות יושב ראש הסנאט. ב -1994 מונה לתפקיד המושל הכללי של קנדה על ידי אליזבת השנייה, מלכת הממלכה המאוחדת בהמלצת ראש ממשלת קנדה ז'אן קרטיין להחליף את ריי נטישין כמושל כללי, והוא כיהן בתפקיד עד שאדריאן קלרקסון החליפה אותו ב-1999 בצטטו כי בעיותיו הבריאותיות היו הסיבה לעזיבת משרתו. מינויו כנציג המלוכה הקנדית עורר מחלוקת מסוימת לאחר שנטען כי הוא מונה לתפקיד המושל הכללי בשל חובות פוליטיים, אף על פי שזכה לשבחים על עליית מעמדם החברתי של האקדיאנים ופרנקופונים, ועל החזרת אחוזת רידו למרכז החיים באוטווה.

ב-8 באוגוסט 1974, הושבע לבלן למועצת המלוכה של קנדה[1], מה שנתן לו את הזכות לשאת התואר "הנכבד" (The Honourable) לכל ימי חייו; עם זאת, כמושל הכללי לשעבר של קנדה, לבלן היה זכאי לתואר "The Right Honourable" (תואר הזהה לתוארם של חברי בית הלורדים). הוא מת ממחלת האלצהיימר ב-24 ביוני 2009.

ילדות וקריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ב-18 בדצמבר 1927 וגדל בכפר ממראמקוק שבניו ברנזוויק. הוא היה לבוגר אוניברסיטה באמנויות ובחינוך במכללת סנט ג'וזף לפני שלמד את התרבות הצרפתית באוניברסיטת פריז. לאחר מכן הוא המשיך ללמד במשך תשע שנים; בבית הספר התיכון של הכפר דראמונד הוא לימד מ-1951 עד 1953 ובמכללת המורים של ניו ברנזוויק בין השנים 1955–1959. לאחר מכן (1960–1967) הוא השיג עבודה כעיתונאי בצרפתית ברדיו קנדה, וכמו כן הוא עבד בלשכות חדשות באוטווה, בבריטניה ובארצות הברית[2]. הוא התחתן בפעם הראשונה עם ג'וסלין "לין" קרטר. היו לו שני ילדים (ז'נבייב ודומיניק לבלנק). נישואים אלו נמשכו בשנים 1966-1981[3]; בשנת 1994, הוא נשא לאישה את דיאנה פאולר[4].

לבלן נכנס לתחום הפוליטיקה כאשר נעשה מזכיר העיתונות של ראשי הממשלה לסטר פירסון ופייר אליוט טרודו. לאחר מכן הוא החליט להתקדם מבחינה פוליטית, וזכה בבחירות הפדרליות ב-1972 למושב בבית הנבחרים הקנדי מטעם מחוז הבחירה בסז'ור כנציג המפלגה הליברלית של קנדה, וסלל את הדרך למינויו כשר הדיג והאוקיינוסים בממשלתו של טרודו. לבלן היה דמות מפתח באכיפת אזורה הכלכלי בלעדי של קנדה; הקמת מערכת רישוי חדשה לדיג וכיוצא בזה. בהזדמנות אחת שכנע לבלן את ראש הממשלה טרודו להמליץ ​​למושל הכללי לסגור את הנמלים הקנדיים לסירות דיג סובייטיות, מה שהיה אירוע דיפלומטי בולט שהביא לשיתוף פעולה טוב יותר בין ברית המועצות וקנדה, ולמנוע מכל התאגידים הזרים להחזיק ברישיונות דיג מסחריים בקנדה[5].

בסוף 1982, הפך לבלן לשר העבודות ציבוריות למשך שנתיים, עד שהוזמן על ידי טרודו ומונה על ידי המושלת הכללי ז'אן סווה לסנאט הקנדי ב-29 ביוני 1984. אז ב-1993 ראש הממשלה ז'אן קרטיין בחר בו להיות יושב ראש הסנאט והוא מונה לתפקיד זה על ידיד המושל הכללי ריי נטישין.

המושל הכללי של קנדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופתו של לבלן כנציגה של המלוכה הקנדית נחשבה לחסרת השפעה ולא ייחודית במיוחד, במיוחד בהשוואה לזו של יורשתו, אדריאן קלרקסון. לעומת זאת היה המושל הכללי של קנדה הראשון שמגיע מתרבות אקדיה.

מושל כללי נבחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-22 בנובמבר 1994 הוכרז על ידי משרד ראש ממשלת קנדה כי אליזבת השנייה, מלכת קנדה אישרה את בחירתו של לבלן על ידי ראש הממשלה ז'אן קרטיין להחליף את המושל הכללי ריי נטישין כנציגה של המלכה בקנדה. לאחר מכן הוזמן לבלן להפגש עם המלכה אליזבת בבית סאנדרינגהאם שבסאנדרינגהאם, ואמר שהוא התרשם מדיבקותן של המלכה אליזבת ואמה אליזבת, המלכה האם.

מינויו של לבלן גרם למחלוקת: נטען כי המינוי הוא לא יותר ממתנת חסות של ראש הממשלה טרודו לחבר מפלגה נאמן. בבחירות הפדרליות ב-1993 היה לבלן אחד האדריכלים הבכירים של אסטרטגיית הבחירות של המפלגה הליברלית של קנדה, ונאמנותו למפלגה הליברלית התחזקה עוד יותר. במחאה על כך, מנהיג המפלגה הרפורמית של מנהיג קנדה, פרסטון מאנינג ומנהיג הגוש הקיצוני לוסיין בושארד, סירבו להשתתף בטקס ההשבעה של לבלן.

לאחר השבעתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו כל מושל כללי, לבלן בחר לעסוק בנושאים שונים במהלך כהונתו: התנדבות, הוראת ההיסטוריה הקנדית, עמים אינדיאנים קנדים וצבא קנדה. הוא דיבר לעיתים קרובות על הנדיבות, הסובלנות והחמלה של הקנדים, והעריץ את כבודו ויכולותיו של האזרח הפשוט. כדי להכיר את "הגיבורים הלא מוכרים" אשר מתנדבים מזמנם החופשי ומקדישים ממאמציהם כדי לעזור לאחרים, יזם לבלן ב-1996 את פרס המושל הכללי של קנדה, וב-21 ביוני אותה שנה היה גאה לפרסם כרוז מלכותי לחנוכת "יום האבוריג'ינים הלאומי".

ב-1996 הקים לבלן את פרס המושל הכללי למצוינות בהוראת ההיסטוריה הקנדית, בשנת 1999, יחד עם המועצה הקנדית לאמנויות הוא ייסד את פרסי המושל הכללי בלאמנות חזותית וניו מדיה. הוא פיקח על הנפקת מדליית ההיסטוריה הקנדית של הגנרל עבור המילניום, והקים את מהדורת המילניום של המושל הכללי של מפת קנדה, אשר נלקחה לחלל החיצון בשנת 1999 על ידי האסטרונאוטית ג'ולי פייט.

בין יתר תפקידיו הרשמיים והטקסיים, העניק המושל הכללי תיקונים לחוקת קנדה בשלוש הזדמנויות: 21 באפריל 1997, 19 בדצמבר 1997 ו-8 בינואר 1998, וכן פרסם את ההכרזה המלכותית על הפיכתה של נונאווט לטריטוריה קנדית ב -1 באפריל 1999. לבלן קיבל באחוזת רידו אז פניהם של אליזבת השנייה, מלכת קנדה, הנסיך פיליפ, דוכס אדינבורו וצ'ארלס, נסיך ויילס יחד עם שורה של נכבדים זרים כמו נשיא ארצות הברית ביל קלינטון ורעייתו הילרי קלינטון; המלך חוסיין והמלכה נור מממלכת ירדן, ולאחר מכן את בנו של חוסיין, עבדאללה השני, ואשתו המלכה רניה; כמו כן, לבלן נועד גם עם נשיא דרום אפריקה נלסון מנדלה ונשיא הרפובליקה העממית של סין ג'יאנג דזה-מין. כמו כן, הוא התחייב לשמונה ביקורים ממלכתיים מחוץ לגבולות קנדה, והפך למושל הכללי הראשון של קנדה שערך ביקורים ממלכתי בצ'כיה, הודו, פקיסטן, חוף השנהב, טנזניה, מאלי ומרוקו[6].

מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמושל הכללי של קנדה נתפס לבלן כמודל לחיקוי של אנשי אקדיה, והוא היה משולהב מזה עד כי כך שמשך את תשומת לבה של קנדה להיסטוריה והתרבות האקדית. ככזה, הוא נתפש כסמל לפיוס, בהתחשב ביחסי העבר בין האקדים לקודמיו כנציגי המלוכה הקנדית. במקביל, לבלן זקף לזכותו את החזרתה של אחוזת רידו למעמדה הגבוהה יותר בניגוד למעמדה במאה ה-19, כאשר האחוזה הייתה מרכז החיים בבירה הלאומית, אוטווה.

אף-על-פי שלבלן ביקר בכל הפרובינציות והטריטוריות, הביקורים שלו היו בעיקר בעיירות קטנות ולא בערים גדולות. הוא נסע לאירועים במחוז הביתי שלו עד כדי כך שחלק ראו בכך חוסר פרופורציה. יתר על כן, לבלן מעולם לא חיפש סיקור תקשורתי, והתוצאה הייתה שקנדים רבים לא היו מודעים לאישיותו ולדמותו, ותפקודו כמושל הכללי נתפסו על ידי חלק מהאנשים כ"עממי" מדי עבור המשרה. האשמות שאמרו כי מינוי של לבלן למושל הכללי היה מינוי פוליטי גם לא נעלם במהלך כהונתו של לבלן; ואילו לבלן היה המשנה למלך, בנו דומיניק, המשיך לעבוד בלשכת ראש הממשלה עד 1997, כאשר הוא רץ בבחירות לבית הנבחרים. בתו של לבלן שמרה על תעסוקתה כעוזרת פוליטית של שרי הקבינט הליברלים, וכמה ממקורביו של לבלן היו בעלי קשרים הדוקים עם הליברלים[7].

בעת כהונתו של לבלן כמושל כללי בוצעו מספר שינויים בדגל המושל הכללי של קנדה - ובהם הוסרו טופריו והלשון של האריה (שנראה כאילו הוא מוציא לשון). השינויים בוצעו לבקשת המושל על מנת "להעניק לאריה מראה קנדי יותר". שינוי זה בוטל בשנת 2002.

לאחר כהונתו כמושל ומותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר ששוחרר משירות המלכה, חזר לבלן לניו ברנזוויק. שם, לאחר מאבק ממושך עם מחלת האלצהיימר, הוא מת ב-24 ביוני 2009 בגרנדה דיג. כמו לכל המושלים הכלליים של קנדה נערכה לו הלוויה ממלכתית, שהתקיימה ב-3 ביולי בעיירת הולדתו, ממראמקוק. בהלוויה השתתפו המושלת הכללית באותה עת מיקאל ז'אן, ראש הממשלה סטיבן הרפר וראש ממשלת קנדה בימי כהונתו של לבלן, ז'אן קרטיין.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]