רומאנה

רומאנה
Rumaneh.jpg
רומאנה, מבט מצפון
שם בערבית رمانة
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מועצה אזורית אל-בטוף
גובה ממוצע[1] ‎166 מטר
סוג יישוב יישוב כפרי אחר
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2020[1]
  - אוכלוסייה 1,239 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎2.2% בשנה

רומאנהערבית: رمانة) הוא כפר ערבי בבקעת בית נטופה, השייך למועצה אזורית אל-בטוף. מילולית: "רימון".

היישוב הוקם ככל הנראה בתקופת הברונזה והמקום היה מיושב מתקופה זו לסירוגין.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשתורי הפרחי זיהה כאן בספרו כפתור ופרח את העיר המקראית "רימון" שבנחלת שבט זבולון[2]. הרב יהוסף שוורץ מזהה את המקום עם עיר הלוויים "דמנה" שבנחלת זבולון[3], הנקראת בדברי הימים "רמונו"[4][5].

הרב שאול הורנשטיין זיהה במקום את העיר המקראית גת רימון, הנזכרת כעיר לויים בנחלת שבט מנשה[6][7].

ישנם המזהים כאן את רימון של "בקעת רימון", ו"בקעת בית רמון" המוזכרת בתקופת המשנה והתלמוד כמקום הקשור למרידה ברומאים[8] וכמקום התכנסותם הראשון של חכמי המשנה לאחר החורבן בעקבות מרד בר כוכבא[9]. נימוקם הוא שלאחר מרד בר כובא עבר היישוב היהודי לגליל ושפעילותם של האחים פפוס ולוליאנוס במרידה ברומאים היה בגליל[10]. אחרים שוללים זיהוי זה[11].

במסגרת הכנת מפת הקרן לחקר ארץ ישראל דווח שבכפר היו 70 נפשות. ויקטור גרן תיאר את הכפר כמכיל מספר מועט של בתים המחוברים זה לזה בכדי ליצור חומת מגן חיצונית. בנוסף, הוא תיאר את הכפר כמוגן על ידי צמחי צבר מצוי. הוא מתאר שראה במקום אבני גזית, בורות מים ומערות קבורים חצובים בסלע המהווים שרידים ליישוב עתיק[12].

במפקד האוכלוסין של 1922 נמנו בכפר 37 תושבים. במפקד האוכלוסין של 1931 נמנו ברומאנה 36 בתים מיושבים ב-197 נפשות, כולם מוסלמים, חוץ משתי נשים נוצריות[13]. בסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל צוין מספר תושבי רומאנה כ-590 ושטחו נרשם כ-1493 דונם, מתוכם 8 דונם של אדמה ציבורית[14].

בשנת 1964 הוחל בפריצת כביש 785 כדי לחבר את הכפר, יחד עם עוזייר ובועיינה אל כביש 65[15]. בשנת 1976 נחנך כביש שחיבר את עוזייר ורומאנה לכביש טבריה-נצרת ליד משהד. תושבי הכפר השתתפו בסלילת הכביש בתשלום ובעבודה[16].

בקרבת הכפר נמצא חורבת רומא. הכפר נתן את שמו ליישוב הסמוך בית רימון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה ביישובים בעלי 2,000 תושבים ומעלה, ובמועצות האזוריות לפי אומדן סוף פברואר 2022 באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ביישובים פחות מ-2,000 לפי טבלת יישובים של למ"ס נכון לסוף 2020.
  2. ^ ספר יהושע, פרק י"ט, פסוק י"ג.
  3. ^ ספר יהושע, פרק כ"א, פסוק ל"ה
  4. ^ ספר דברי הימים א', פרק ו', פסוק ס"ב
  5. ^ הרב יהוסף שוורץ, תבואות הארץ, פרק ג', נחלת זבולון
  6. ^ הרב שאול הורנשטיין, ‏גבעת שאול, וינה, תרנ"ג, עמוד 47, באתר HebrewBooks
  7. ^ סברה זאת מוקשית כי לפי החלוקה המקובלת האזור הוא צפוני בהרבה מנחלת מנשה.
  8. ^ בראשית רבה, פרשה ס"ד, פסקה י'
    איכה רבה, פרשה א', פסקה מ"ה
  9. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת חגיגה, פרק ג', הלכה א'.
  10. ^ אהרן אופנהיימר, ‏היישוב היהודי בגליל בתקופת יבנה ומרד בר-כוכבא, קתדרה 4, יולי 1977, עמ' 59 (הערה 35), 65
  11. ^ יוסי שפנייר, לזיהויה של בקעת רימון, על אתר ו', הוצאת תבונות, שבט תש"ס
  12. ^ ויקטור גרן, Description Géographique Historique et Archéologique de la Palestine, 1880, עמ' 365
  13. ^ Census of Palestine 1931. Population of villages, towns and administrative areas, Jerusalem, 1932 באתר ה- Internet Archives קובץ PDF, עמוד 75
  14. ^ הדאווי, סקר הכפרים, עמוד 63
  15. ^ הוחל בפריצת דרך לשלושה כפרי מיעוטים, הצופה, 27 ביולי 1964
  16. ^ יואל דר, שני כבישים חדשים, דבר, 22 בנובמבר 1976