רומה פורנס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רומה פורנס
FC Barcelona 1928-1929.JPG
מידע אישי
לידה 1885 או 1886
ספרד
פטירה 26 באפריל 1942
ברצלונה, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא רומה פורנס אי סלדניה
עמדה חלוץ
מועדונים מקצועיים כשחקן
1901 - 1902
1902 - 1903
1903 - 1913
אספניול
אייריש
ברצלונה
נבחרת לאומית כשחקן
1905 - 1912 קטלוניה 4 (-)
קבוצות כמאמן
1926 - 1929 ברצלונה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רומה פורנס אי סלדניהקטלאנית: Romà Forns i Saldaña, נולד ב-1885 או ב-1886 באזור קטלוניה שבספרד, נפטר ב-26 באפריל 1942 בברצלונה שבספרד) היה כדורגלן ומאמן ספרדי-קטלאני שנודע בשל תקופותיו בברצלונה. כשחקן, שיחק פורנס במועדון כחלוץ בין 1903 לבין 1913, לאחר תקופות קצרות באייריש ובאספניול, מועדונים נוספים מהעיר. מאוחר יותר היה חבר הנהלה במועדון, ובין 1927 ל-1929 היה מאמן הקבוצה, והוא זכה עמה באליפות הראשונה של הליגה הספרדית.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחקני ברצלונה שזכו בגביע ב-1928. משמאל לימין:
עומדים: פורנס (מאמן), מאס, קאסטייו, ליורנס, ולטר, גוסמאן, קרלויה ופלאטקו. יושבים: פיירה, ססטרה, סמיטייר, ארוצ'ה וסאגי.

פורנס החל לשחק כדורגל בראשית המאה ה-20 בעיר ברצלונה, בירת קטלוניה, בתקופה בה התבסס ענף הספורט באזור. תחילה שיחק במדי אספניול ולאחר מכן באייריש, לפני שהצטרף למועדון הכדורגל ברצלונה ב-1903. הוא שיחק כחלוץ לצד שחקנים כגון ארנסט וארתור ויטי, פאקו ברו, פאולינו אלקנטרה וג'ק גרינוול. הוא סייע לקבוצתו לזכות חמש פעמים באליפות קטלוניה. ב-14 במרץ 1909 הבקיע את השער הראשון בקרר אינדוסטריה, האצטדיון החדש של המועדון.[1] ב-1910 זכה עם המועדון בגביע הספרדי לראשונה בתולדותיו. הוא פתח במשחק הגמר בו ניצחה ברצלונה 3-2 את אספניול מדריד. ב-1912 זכה עם ברצלונה בפעם השנייה בגביע, הודות לניצחון 2-0 על חימנסטיקה אספניולה. כעבור שנה זכה בפעם השנייה ברציפות ובפעם השלישית בסך הכול בגביע, לאחר שעזר לקבוצתו לנצח בגמר, שהתפרס על שלושה משחקים, את ריאל סוסיאדד.

במקביל לכך ששיחק במדי ברצלונה, ערך פורנס לפחות ארבע הופעות במדי נבחרת קטלוניה. הנתונים מתקופה זו לא מלאים ולכן לא ברורה הכמות המדויקת של המשחקים בהם שותף. ב-12 בדצמבר 1912 השתתף במשחק של הנבחרת קטלוניה נגד נבחרת צרפת, המשחק הראשון שערכה הנבחרת הקטלאנית מול יריבה מחוץ לספרד.[2]

לאחר שפרש ממשחק ב-1913, החל לשמש חבר הנהלה במועדון. בדצמבר 1926 התמנה לתפקיד מאמן הקבוצה, ובכך היה המאמן הספרדי והקטלאני הראשון במועדון. כבר בעונתו הראשונה במועדון, עונת 1926/1927, הדריך את הקבוצה לזכייה באליפות קטלוניה. בעונה הבאה הדריך את הקבוצה הן לזכייה באליפות קטלוניה שנייה ברציפות והן לזכייה בגביע הספרדי. בגמר פגשה ברצלונה את ריאל סוסיאדד, ונערכו שני משחקים חוזרים שכן הן משחק הגמר המקורי והן המשחק החוזר הראשון הסתיימו בתוצאת תיקו. במשחק השלישי והאחרון ניצחה ברצלונה 3-1 וזכתה בתואר. ב-1929 נערכה המהדורה הראשונה של הליגה הספרדית. פורנס אימן את הקבוצה עד מרץ אותה שנה, אז מונה במקומו ג'יימס בלאמי על ידי נשיא המועדון ארקדי בלגר.[3] פורנס נשאר במועדון כעוזר מאמן, וברצלונה זכתה באליפות הראשונה בהיסטוריית הליגה בכלל והמועדון בפרט. בזמן תקופתו כמאמן ברצלונה אימן פורנס שחקנים כגון ויסנס פיירה, רמון גוסמאן, ז'וזפ סמיטייר, אנחל ארוצ'ה, אנריק מס ואמילי סאגי-ברבה.

ב-26 באפריל 1942 נפטר פורנס לאחר שהתמודד תקופה ארוכה עם מחלה.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברצלונה

כמאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברצלונה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ El Mundo Deportivo Hemeroteca,‏ 29.11.1997, עמ' 13
  2. ^ El Mundo Deportivo Hemeroteca,‏ 22.2.1912, עמ' 3
  3. ^ El Mundo Deportivo Hemeroteca,‏ 3.7.2004, עמ' 14