רומיין ברוקס
 | |
| דיוקן עצמי, 1923 | |
| לידה |
1 במאי 1874 רומא, איטליה |
|---|---|
| פטירה |
7 בדצמבר 1970 (בגיל 96) ניס, צרפת |
| לאום | אמריקאי |
| מקום לימודים |
Académie Colarossi  |
| תחום יצירה | ציור דיוקנאות |
| זרם באמנות | סימבוליזם, אסתטיציזם |
| הושפעה על ידי |
ג'יימס מקניל ויסלר אנדרה מסון אוברי בירדסלי |
| פרסים והוקרה |
שבלייה בלגיון הכבוד |
  | |
רומיין ברוקס (באנגלית: Romaine Brooks, נולדה בשם ביאטריס רומיין גודארד (Beatrice Romaine Goddard; 1 במאי 1874, רומא, איטליה – 7 בדצמבר 1970, ניס, צרפת) הייתה ציירת אמריקאית אשר התמחתה בציור דיוקנאות שהתאפיינו במלנכוליה ובצבעים אפורים.
ברוקס התעלמה מזרמים באמנות שהיו דומיננטיים באותה התקופה כגון קוביזם ופוביזם, ותחת זאת ציירה במסגרת תנועות הסימבוליזם והאסתטיציזם של המאה ה-19, תוך שהיא מושפעת במיוחד מעבודותיו של ג'יימס מקניל ויסלר. המודלים שלה היו מגוונים, ונעו בין אנשים אנונימיים לאריסטוקרטים ידועים. היא ידועה במיוחד בשל ציוריה האנדרוגיניים של נשים בחליפות גברים או שילובים אחרים של קרוס-דרסריות, וככל הנראה יצירתה המוכרת ביותר היא הדיוקן העצמי שלה משנת 1928 (ראו משמאל).[1]
לברוקס הייתה ילדות אומללה, והיא חיה עם אמהּ אשר התעללה בה נפשית ועם אחיה שהיה לוקה בנפשו. היא בלתה מספר שנים באיטליה ובצרפת כסטודנטית ענייה לאמנות, ולאחר מות אמה קיבלה ממנה הון בירושה. החופש הכלכלי נתן לה את האפשרות לבחור לעצמה את המודלים לציורים, והיא לרוב ציירה אנשים אשר היו קרובים אליה, כגון הפוליטיקאי והמשורר האיטלקי גבריאלה ד'אנונציו, הרקדנית הרוסייה אידה רובינשטיין, או מי שהייתה בת-זוגהּ במשך יותר מחמישים שנה - הסופרת והמשוררת נטאלי קליפורד בארני.
למרות שחיה עד לשנת 1970, ברוקס ציירה מעט מאוד לאחר 1925. היא הכינה סדרה של ציורים בתחילת שנות ה-30, שבהם השתמשה בטכניקת ציור "ספונטנית" המדמה ציור אוטומטי. היא ציירה רק דיוקן אחד לאחר מלחמת העולם השנייה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Latimer, Tirza True (2005). Women Together / Women Apart: Portraits of Lesbian Paris. New Brunswick, NJ: Rutgers University Press. ISBN 0-8135-3595-6.
