רמוס ורומולוס

פסל הזאבה הקפיטולינית מניקה את התינוקות רמוס ורומולוס

רֵמוּס ורוֹמוּלוּס (בלטינית: Romulus et Remus) הם דמויות מהמיתולוגיה הרומית, אשר להם מיוחס ייסודה של העיר רומא. השניים היו אחים תאומים, בניו של האל מרס, אל המלחמה הרומי, וריאה סילביה, בתו של המלך נומיטור (Numitor) וכוהנת וסטה.

האגדה

ציור של פטר פאול רובנס המתאר את התינוקות רמוס ורומולוס, רועה הצאן, הזאבה, וברקע מרס וסילביה, הוריהם של התינוקות.

רמוס ורומולוס בקתדרלת סיינה.

מוצאם, לידתם וחייהם המוקדמים של רמוס ורומולוס

אחרי מלחמת טרויה, אחד מגיבורי המלחמה בשם איניאס (Aeneas), בנה של האלה ונוס, הגיע עם אנשיו לאזור במרכז איטליה בשם לאורנטינה, וביחד עם המלך המקומי לטינוס, יסדו מדינה חדשה. לאחר מלחמות רבות עם שכניו האטרוסקים הוקמה שם מדינה חזקה בשם "הארץ הלטינית" (לפי שם מלכה). שושלת איניאס המשיכה לשלוט באזור במשך דורות רבים, כשבירתם באלבה לונגה (שלפי היסטוריונים נמצאה בשטח שעליו בנויה העיירה העכשווית קסטל גנדולפו). אחרי שורה ארוכה של שליטים לטיניים עלה על כס המלוכה המלך נומיטור. הוא הודח על ידי אחיו אמוליוס שעלה על כס המלוכה. לנומיטור הייתה בת יחידה, ראיה סילביה, וכדי למנוע מצאצאיה העתידיים לדרוש את כס המלוכה, כפה עליה אמוליוס להיכנס ככוהנת בתולה למקדש האלה וסטה, כשהיא תחת איסור לקיים יחסי מין וללדת ילדים. חרף זאת התעברה ראיה סילביה וילדה תאומים. להגנתה טענה ריאה סילביה כי אבי הילדים הוא לא אחר מאשר האל מרס שאנס אותה. ההיסטוריון הרומאי הידוע טיטוס ליוויוס כותב שלא ברור אם הכוהנת סילביה האמינה בעצמה שהאב הוא מרס, או שהיא טענה כך להגנתה.

כששמע המלך אמוליוס על התאומים פקד על אחד מחייליו לקחת את הילדים ולהשליך אותם לנהר הטיבר (Tevere דהיום). היות שסביבות הנהר היו באותה עת מוצפות, השאיר החייל את התאומים בתוך אבוס ליד הנהר. לנהר הגיעה גם זאבה צמאה אשר, לאחר ששתתה ממי הנהר, שמרה על התאומים וליקקה את פניהם בלשונה. כך הם נמצאו לימים על ידי רועה הצאן פאוסטולוס, שהביאם לביתו, שם אשתו גידלה אותם.

ליוויוס מביא גם גרסה לפיה אשתו של רועה הצאן הייתה לופה (זאבה, בלטינית) ומכאן נבעה האגדה על הזאבה שגידלה את התאומים. כשהתאומים גדלו הם היו לצעירים חזקים, ציידים ללא חת, וקבוצה גדולה של רועי צאן צעירים הולכת אחריהם. רועה הצאן פאוסטולוס ידע שהתאומים הם מגזע מלכותי וגילה זאת להם, לכן הם הרגו את המלך אמוליוס והחזירו חזרה לשלטון את נומיטור, סביהם. רומולוס ורמוס יסדו עיר חדשה וגדולה, אך לא היו מסוגלים להחליט מי מהם ישלוט בה. או אז הם פנו לאלים בבקשה להדריכם. תחילה ראה רמוס חזיון של 6 נשרים הבאים אליו, לאחר מכן ראה רומולוס חזיון של 12 נשרים. רומולוס טען לשלטון בטענה שחזיונו היה גדול יותר ואילו רמוס טען לשלטון היות שחזיונו היה הראשון. בסופו של דבר רצח רומולוס את אחיו רמוס בסביבות 750 לפנה"ס, וכך הפך לשליט העיר החדשה שנקראה רומא, על שמו.

ייסוד רומא ומלכות רומולוס

רומולוס היה למלך הראשון של רומא, הראשון משבעת מלכי רומא אשר לפי האגדה שלטו בה לפני היותה רפובליקה. רומולוס ביצר את העיר, כתב לתושביה ספר חוקים ומינה 12 אנשים כעוזריו (lictores). הוא השתלט על שטחי אדמה נוספים סביבה והרחיב אותה, הרבה מעבר לצורכי התושבים. דבר זה נועד למשוך אנשים מכל האזורים הסמוכים לבוא ולהתיישב בה, וכך אכן היה: אוכלוסיית רומא הלכה וגדלה במהירות רבה. כדי לשלוט על אוכלוסייה זו מינה רומולוס 100 סנטורים שכונו "אבות" (טיטוס ליוויוס ההיסטוריון אומר ש"נראה שהיו רק 100 איש שידעו להגיד מי אביהם...") ובניהם נקראו "פטריציאנים" ^{[דרושה הבהרה]} שהפכו אחר כך לאריסטוקרטיה הרומית.

היות שרוב אוכלוסיית רומא הייתה מהגרי עבודה שבאו מהמדינות השכנות, נוצר בעיר מחסור חמור בנשים. רומולוס שלח איגרות למדינות השכנות בבקשה נואשת להרשות לבנות אותן ארצות להגיע לרומא, ולהתחתן עם רווקיה, אך האיגרות לא נענו. במצב זה פרצו מהומות בין צעירי רומא, החסרים בנות זוג. אזי יזם רומולוס חגיגות פאר לכבוד האל נפטון אליהן הוזמנו בני כל הארצות השכנות. ואכן, רבים מהם הגיעו לחגיגות, ובייחוד אנשי סבינה (Sabine), משם הגיעו משפחות שלמות. באמצע אירועי החג - לפי תכנונו של רומולוס, ניתן אות - וכל צעיר רומאי החסר בת זוג חטף אחת הבנות הבתולות ממשפחות הסבינים, ונעל אותה בביתו. האורחים נעלבו, כעסו מאוד ואיימו לצאת למלחמה נגד הרומאים. רומולוס הודיעם שהחטיפות אירעו בגלל סירובם להתיר לבנותיהם להנשא לרומאים, אך כל בת שנחטפה תינשא לרומאי ותקבל מלוא הזכויות החוקיות והכלכליות המגיעות לאישה נשואה כחוק.

מלך הסבינים, טיטוס טטיוס, לא הסכים לוותר על הבנות החטופות ואסף צבא גדול להילחם ברומאים. רומולוס הקים מקדש לאל יופיטר - המקדש הראשון שהוקם בעיר רומא, ויצא להילחם בטיטוס. הקרבות נמשכו כשאף צד לא מכריע וקורבנות נופלים משני הצדדים. אז יצאו כל הסבינות החטופות ונעמדו בין שני המחנות בדרישה לחדול מייד להילחם - כי במלחמה זאת הן הנפגעות הראשיות, שכן נהרגים גם בעליהן החדשים וגם אבותיהן ואחיהן. החיילים הפסיקו ללחום, ומנהיגי שני הצבאות נפגשו והגיעו להסכמות לחדול מן הקרב ולהתאחד, כך שרומא וסבינה יהפכו לארץ אחת והסבינים יהיו בה שווי זכויות. במשך שנים המשיך רומולוס להילחם נגד רבים משכניו האטרוסקים, הוא נחל ניצחונות רבים והגדיל בהתמדה את ממלכתו. הוא היה אהוב הן על חייליו והן על אזרחיו, להם הביא ביטחון ושפע כלכלי. מלכותו נמשכה כ-37 שנים.

מותו של רומולוס

בזמן שרומולוס נאם באספת עם בנושא צבאי, הופיע פתאום ערפל כה כבד שלא ניתן היה לראות את הנואם על הבמה. כשהערפל פג, רומולוס נעלם מבלי להשאיר עקבות. ה"אבות" (הפאטריקים) שישבו על אותה במה הסבירו לקהל שרומולוס נחטף על ידי רוח סערה. הקהל היה המום זמן מה, ואז החלו בקריאות הידד לרומולוס האל ובהשמעת בקשות שונות, למענם ולמען עירם. טיטוס ליוויוס מוסיף כדרכו, שהוא בטוח שגם באותם רגעים היו כאלו שהאמינו יותר לאפשרות שהמלך נרצח על ידי ה"אבות". ברומא נצתו מהומות בקשר למינוי יורש לרומולוס. הסנטורים טענו שאין בעיר אדם הראוי לכך, בעוד שהסבינים רצו להמליך אחד מצאצאי מלכם טיטוס. הרומאים הוותיקים התנגדו לכך, והסנטורים החליטו שהם יהיו השליטים - כשכל אחד מהם שולט זמן קצר בתורו, בעזרת הליקטורים שרומולוס מינה בזמנו. במהרה העם הרומי התקומם, שיטת שלטון זו הסתברה כגרועה כי לפיה 100 מלכים נועדו לשלוט בעם ביד רמה ואכזרית. הסנטורים החלו חוששים למעמדם, ולבסוף הואילו לפנות אל העם לבחור מלך בבחירות חופשיות. הם בחרו איש ממוצא סביני, נומה פומפיליוס, שהיה למלך השני של רומא.

רומולוס האל

לפי טיטוס ליוויוס, בעוד העם הרומאי מתאבל על היעלמו של רומולוס הגיע "איש מכובד" בשם פרוקולוס יוליוס ובהתיצבו מול הסנטורים, סיפר שרומולוס ירד מהשמים וציווה עליו לבוא לפני אזרחי רומא ולהודיעם שהעיר תהפוך לבירת העולם, ושום כוח אנושי לא יוכל לנצחה. בתום דבריו, חזר רומולוס השמימה. בגרסאות מאוחרות של אגדת התאומים מסופר כי האל מרס, אביו של רומולוס, ביקש מראש האלים, יופיטר, להביא את בנו לחיות על האולימפוס, בין האלים. יופיטר הסכים לכך ורומולוס הגיע לאולימפוס, שם הפך לאל קווירינוס, האל המייצג את הרומאים בשמים.

מקור האגדה

אין שום ראיה היסטורית או ארכאולוגית לקיומם של התאומים וליסוד העיר רומא על ידי רומולוס. אליבא דכל ההיסטוריונים המודרניים מדובר באגדה ובמיתוס היסטורי. ההיסטוריון והסופר המפורסם תאודור מומסן (זוכה פרס נובל לספרות ב-1902), כותב בספרו המונומנטלי "דברי ימי רומא" על אגדת רמוס ורומולוס: "על ההיסטוריה קודם כל להשתחרר מסיפורי-מעשיות כאלה, המתיימרים להיות היסטוריה אך בעצם אינם אלא בדותות דלות-רוח גרידא". מקור האגדה עתיק מאוד, אך היא הועלתה לראשונה על הכתב על ידי המשורר הרומי ורגיליוס בתקופת שלטונו של אוגוסטוס. בערך באותה תקופה העלה ההיסטוריון טיטוס ליוויוס את סיפור יסוד רומא על ידי האחים התאומים בספריו על תולדות רומי, כעובדה היסטורית. סיפורם של רמוס ורומולוס ויסוד רומא מופיע גם בכתביהם של פלוטרכוס, דיו קסיוס וקיקרו. כאמור, אגדת התאומים ויסוד רומא היא עתיקה מאוד, ואכן נמצאת הזאבה המיניקה את התאומים במטבע מאמצע המאה ה-3 לפני הספירה, וגם פסל של הזאבה המיניקה ואף תחריט באותו נושא, מאותה מאה. גם במדרשי חז"ל אנו מוצאים אגדה זו המתוארכת לתקופת ירבעם בן נבט, וכן את אבא קולון שסייע לאחים בבניית העיר כעונש משמים ליהודים לאחר שירבעם בנה עגלי זהב לעבודה זרה.

ליוויוס מתארך את תקופת שלטונו של רומולוס בין 753-716 לפנה"ס, ולפי דיו קסיוס היה רומולוס בן 18 כשייסד את רומא, לפיכך תאריך לידתם של התאומים היה 771 לפנה"ס. תאריכים אלה צריכים להילקח בערבון מוגבל, בהתחשב בעובדה שמדובר באגדה ובמיתוס.

אחת הגרסאות שמעלה ליוויוס היא ששמה של אשת פאוסטולוס היה לופה, והיא זו שהיניקה את רמוס ורומולוס. השם לופה מקושר למילה הלטינית "לופה", "LUPA", שמשמעותה היא "זאבה". (יצוין גם שבתקופות מסוימות שימשה המילה לופה ככינוי לזונה).

חוקרים רבים ניסו לתהות על השאלה מדוע נוצר מיתוס מפורסם זה, מה הייתה מטרתו? מומסן טוען שהמיתוס נוצר כיון שהעיר רומא נוסדה ונבנתה בהדרגה. לדבריו האזור בו נוסדה העיר היה מאוד בלתי מתאים להתיישבות ולחקלאות בגלל השיטפונות התכופים של הטיבר, שיצרו סביבו ביצות רבות. בכל זאת אנשים התיישבו במקום זה ויסדו עיר גדולה (אך לא חקלאית). הורגש צורך להסביר מדוע נבחר דווקא מקום זה, וכך נוצר (לפי מומסן) סיפור רמוס ורומולוס. הוא גם מוסיף שהאגדה נוצרה כדי להסביר את הקשר בין רומא ולטיום (מקור הלטינים) ובירתו אלבה לונגה. חוקרים אחרים סוברים שאגדת רמוס ורומולוס ויורשיהם שבאו אחריהם, נועדה לחזק את הרגש והמוטיבציה הלאומיים של אנשי רומא. על כן, רומא נוסדה על ידי צאצא של גיבור מלחמת טרויה, רומולוס עצמו היה בנו של האל מרס, והיה גיבור ללא חת שניצח בכל מלחמותיו. חוקרים אחרים משערים שהעיסוק במיתוס זה והעלאתו על הכתב בימי הקיסרים הרומיים הראשונים, נועדו להציג קיסרים אלה כצאצאיו של רומולוס, היינו כבני אלים. היסטוריונים רבים מתלבטים עדיין בשאלה מה היה תפקידו של האח התאום רמוס במיתוס, ומדוע היה עליו להירצח על ידי אחיו?

אגדת רמוס ורומולוס, לפי חוקרים אחרים, משקפת את המתיחות והעוינות ששררו בתקופה הקדומה בין אלבה לונגה, ששימשה כבירת הברית הלטינית, לבין רומא. מתיחות זו הסתיימה בכך שרומא הרסה את אלבה וירשה את מקומה כעיר ההגמונית בליגה הלטינית.

רמוס ורומולוס כסמלים וכמושא אמנות

פסל הזאבה הקפיטולינית שמתוארך למאה 5 לפנה"ס, ומוצג עד היום במוזיאון הקפיטוליני ברומא.

אולי הידוע ביותר בתיאורים האומנותיים של רמוס ורומולוס הוא פסל הזאבה הקפיטולינית, שמתוארך למאה 5 לפנה"ס, ומוצג עד היום בתוך המוזיאון הקפיטוליני ברומא. במאה ה-16 הוספו לפסל דמויותיהם של הילדים רומולוס ורמוס, היונקים מפטמותיה של הזאבה.

אחד מסמלי העיר רומא מבוסס על פסל זה, הזאבה הקפיטולינית המיניקה את רמוס ורומולוס. זהו גם סמלו של מועדון הכדורגל המפואר AS Roma.

רמוס ורומולוס תוארו פעמים רבות על ידי אמנים, לדוגמה ציורו של פטר פאול רובנס, המציג את התאומים, הזאבה הקפיטולנית, ורועה הצאן פאוסטולוס כשברקע מצוירים הורי התאומים: האל מרס, וריאה סילביה.

דוגמה נוספת היא פסל המתכת של אלכסנדר קלדר מ-1928 המוצג במוזיאון הירשהורן שבסמית'סוניאן. הפסל מתאר בצורה מופשטת את דמויותיהם של רמוס, רומולוס והזאבה.

על כריכת ספרי ההיסטוריה של תאודור מומסן, "דברי ימי רומא", מופיע הציור של פסל הזאבה הקפיטלונית והתאומים.

בעולם הדמיוני של מסע בין כוכבים נקראים שני כוכבי הלכת שמהם באו הרומולנים (אחד הגזעים המופיעים בסדרה) - רמוס ורומולוס.

רמוס ורומולוס הם שמות הקוד של שני הסוכנים החשאיים סול וכריס ברומן של דייוויד מורל "אחוות הוורד".

במשחק הווידאו Assassin's Creed: Brotherhood, המתרחש באיטליה של המאה ה-16, מתוארת כת פגאנית הסוגדת לרומולוס כאל, הם מתלבשים כזאבים ונוהגים לתקוף ולשדוד את תושבי רומא.

בימי מוסוליני והפשיזם באיטליה, נקראו הילדים בתנועת הנוער הפשיסטית בשם לופטי (Lupeti) כלומר "בני הזאבה", על שם רמוס ורומולוס.

גם דבר חטיפת הסבינות על ידי בני רומא שימש נושא לציוריהם של אמנים רבים.

בסדרת הספרים ״הארי פוטר״ של ג'יי קיי רולינג, מהספר השלישי ועד השביעי מופיעה דמות בשם רמוס לופין, (איש זאב), שהיה חבר של ג'יימס פוטר (אבא של הארי).

בסדרת הסרטונים "Sanders' sides" (צדדיו של סנדרס), של השחקן והזמר Thomas Sanders (תומאס סנדרס), בפרק "dealing with intrusive thoughts" מתגלה שלדמות בשם רומן (Roman) המיצגת בעיקר את היצירתיות של תומאס יש אח תאום בשם רמוס (Remus), אך בסדרה רמוס הוא האח הרשע שאף ניסה להרוג את אחיו התאום ללא הצלחה.

לקריאה נוספת

• "מיתולוגיה עכשיו", אפי זיו, עם עובד, 2003.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רמוס ורומולוס בוויקישיתוף

• רמוס ורומולוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• רמוס ורומולוס, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)