רומן ריאליסטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רומן ריאליסטי, רומן השואף ליצור בקורא את הרושם שהאירועים המתוארים ביצירה יכולים היו להתרחש במציאות. גם כשהוא מעצב עולם בדיוני, הוא חותר להציג אותו כבן דמותו של העולם הממשי, או כאילו היה המשכו הדמיוני. הרומן הריאליסטי מנסה ליצור בקורא את הרושם כאילו דברים אלו היו עשויים להתרחש, בהיותם מתיישבים עם תפיסת המציאות שבנה לעצמו הקורא על סמך ניסיונו.

הרומן הריאליסטי שלט באירופה בזמן השליש השני של המאה ה-19, תחילה בצרפת ואחר כך ברוסיה, באנגליה ובשאר ארצות אירופה. רומנים ריאליסטים מייצגים של התקופה הם "אבא גוריו" של בלזאק, "אנה קרנינה" של טולסטוי ועוד.

מאפיינים מרכזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאפייני הרומן הריאליסטי אינם מופיעים בכל רומן המוגדר "ריאליסטי", אך ניתן לראות בהם אמצעי זיהוי כלליים:

  • הרומן הריאליסטי מתאר את הבדוי על רקע המציאות הממשית. הדמויות והאירועים הבדיוניים ממוקמים במקומות ממשיים ובתקופה ספציפית (למשל התקופה של מלחמות נפוליאון ב"מלחמה ושלום" של טולסטוי).
  • העלילה הבדיונית, האירועים המתרחשים בה, והתנהגות הדמויות המאכלסות את היצירה הספרותית, ניתנים להסברים סיבתיים. אין מקום ברומן הריאליסטי לאירועים מופלאים החורגים ממושגיו של הקורא על העולם. אין בו מקום למעשי נסים, למופלא ולעל טבעי. (כמו שקיימים, למשל, בספרים של גבריאל גארסיה מארקס, מאיר שלו ופול אוסטר).
  • הרומן הריאליסטי מציג את העולם הבדיוני בצורה מלאה ומפורטת - תיאור הדמויות, חיצוניותן ואופיין ותיאור הסביבה החיצונית והעולם החברתי האופייני לזמן ולמרחב של העלילה.
  • הרומן הריאליסטי מציג את המציאות כמו שהיא ואינו מייפה אותה. הוא יכול להתמקד גם בנושאים "נמוכים" (אלימות, פשע, סטיות מיניות וכו').
  • הסופר הריאליסטי מבקש לחזק את אשליית המציאות על ידי יצירת עלילה טבעית וספונטאניות (רומאן הרפתקאות שבו הגיבור תמיד ניצל לוקה בחסך ריאליסטי).