רומנטיקנים נואשים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רומנטיקנים נואשים
Desperate Romantics
משמאל לימין: סמואל ברנט בדמות ג'ון אוורט מיליי, סם קריין בתפקיד פרד וולטרס, איידן טרנר בדמות דנטה גבריאל רוזטי, רייף ספול בדמות ויליאם הולמן האנט
משמאל לימין: סמואל ברנט בדמות ג'ון אוורט מיליי, סם קריין בתפקיד פרד וולטרס, איידן טרנר בדמות דנטה גבריאל רוזטי, רייף ספול בדמות ויליאם הולמן האנט
סוגה דרמה תקופתית
כותבים פיטר באוקר
בימוי פול גיי
דיארמיוד לורנס
שחקנים איידן טרנר
רייף ספול
סם קריין
סמואל ברנט
זואי טאפר
איימי מנסון
טום הולנדר
ג'ני ז'אק
פסקול דניאל פמברטון
ארץ מקור הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת
שפות אנגלית
מספר עונות 1
מספר פרקים 6
הפקה
מפיק בן אוונס
מפיקים בפועל הילרי סלמון
מוזיקה דניאל פמברטון עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך פרק 60 דקות
שידור
רשת שידור BBC Two
BBC HD
פורמט (תמונה) 1080p (HDTV)
תקופת שידור מקורית 21 ביולי 200925 באוגוסט 2009 (60 דקה) עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
האתר הרשמי
דף התוכנית ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רומנטיקנים נואשיםאנגלית: Desperate Romantics) היא מיני-סדרת דרמה בשישה חלקים אודות חברי האחווה הפרה-רפאליטית. הסדרה שודרה לראשונה בערוץ BBC Two בין 21 ביולי ל-25 באוגוסט 2009.[1]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסדרה נוצרה בהשפעת ספרה של פראני מויל אודות האחווה הפרה-רפאליטית "Desperate Romantics: The Private Lives Of The Pre-Raphaelites", וממנו קיבלה את שמה.[2]

מויל, שעבדה בעבר כעורכת ב-BBC[3] פנתה אל הסופר פיטר באוקר עם הספר שיכול לדעתה להוות בסיס לדרמה טלוויזיונית מעניינת.[4] באוקר הודה שהוא "נתקף אימה מעיבוד ביוגרפיה על אמנות", אך הרגיש שספרה של מויל מכיל משהו שונה, והוא מתבונן באמנות של האחווה דרך מסנן של חיי האהבה המסובכים שלהם.[4]

הסדרה הוצגה כמו "הפמליה" עם כן ציור, מויל אמרה על כך שהיא תיארה לעצמה את הסדרה "כסאגה רגשית גדולה, קצת כמו ההגדה לבית פורסייט".[3] הסדרה הוצגה גם כמו "נישואים בין האחווה הפרה-רפאליטית עם הערכים של עקרות בית נואשות".[5]

זו לא הייתה הפעם הראשונה בה נעשה עיבוד דרמטי לטלוויזיה של חייהם של הפרה-רפאליטים. ב-1967 ביים קן ראסל את הסרט "Dante's Inferno", וב-1975 שודרה מיני-סדרה בשישה חלקים בשם "The Love School". בעוד שהדרמה של באוקר התבססה על ספרה של פראני מויל, הסדרה "The Love School" עובדה לרומן שיצא לאור ב-1975 בהוצאת מקמילן. העיבוד החדש הושפע רבות מהסדרה הקודמת.[6]

תקציר עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרד וולטרס מציג בפני חברי האחווה הפרה-רפאליטית, דנטה גבריאל רוזטי, ויליאם הולמן האנט וג'ון אוורט מיליי, את הדוגמנית המושלמת עבורם: נערה שעובדת בחנות כובעים בשם ליזי סידל. פרד משכנע את ההורים של ליזי לדגמן עבור חברי האחווה בעזרת אמו שמוכנה לערוב עבורם. אחרי שנדחו על ידי האקדמיה המלכותי, חברי האחווה מחליטים להציג תערוכה משלהם, ומזמינים אליה את המבקר רב ההשפעה ג'ון ראסקין. בתחילה דוחה ראסקין את בקשותיהם אבל לבסוף הוא משתכנע ותמיכתו בהם משתיקה את המבקרים האחרים, כולל את חברי האקדמיה.

צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירות שמופיעות בסדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק ראשון
פרק שני
  • "אופליה" (1851–1852) מאת ג'ון אוורט מיליי
  • "The Awakening Conscience"‏ (1853) מאת ויליאם הולמן האנט
  • "Found"‏ (1854–1881) מאת דנטה גבריאל רוזטי
פרק שלישי
  • "The Order of Release, 1746"‏ (1854) מאת ג'ון אוורט מיליי
  • "The Light of the World"‏ (1853–1854) מאת ויליאם הולמן האנט
פרק רביעי
  • "שעיר לעזאזל" (1856) מאת ויליאם הולמן האנט
  • "Dante's Dream at the Time of the Death of Beatrice"‏ (1871) מאת דנטה גבריאל רוזטי
  • "Study of a Female Nude"‏ (1878?) מאת דנטה גבריאל רוזטי
  • "הגבירה משאלוט" (1853) מאת אליזבת סידל
  • "Lovers Listening to Music"‏ (1854) מאת אליזבת סידל
  • "Autumn Leaves"‏ (1856) מאת ג'ון אוורט מיליי
  • "The Blind Girl"‏ (1856) מאת ג'ון אוורט מיליי
  • "The Ladies' Lament"‏ (1856) מאת אליזבת סידל
  • "The Rowing Boat" (ללא ציון תאריך, 1850–1860) מאת אליזבת סידל
  • "Bubbles"‏ (1886) מאת ג'ון אוורט מיליי
פרק חמישי
  • "Bocca Baciata"‏ (1859) מאת דנטה גבריאל רוזטי
  • "The Shadow of Death"‏ (1872) מאת ויליאם הולמן האנט
  • "Oxford Union murals"‏ 1857–1859) מאת דנטה גבריאל רוזטי, ויליאם מוריס, אדוארד ברן-ג'ונס ואחרים.
פרק שישי
  • "Ecce Ancilla Domini"‏ (1849–1850) מאת דנטה גבריאל רוזטי
  • "Dante's Vision of Rachel and Leah"‏ (1855) מאת דנטה גבריאל רוזטי
  • "המשפחה הקדושה" (ללא ציון תאריך) מאת אליזבת סידל

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רומנטיקנים נואשים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Desperate Romantics - BBC
  2. ^ Desperate Romantics press pack: introduction BBC Press Office. Retrieved on 2009-07-24.
  3. ^ 1 2 Gilbert, Gerard (18 ביולי 2009). "Models, muses, lovers: Bringing art history to the screen". The Independent. נבדק ב-2009-07-25. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד Peter Bowker, ‏'I always was a desperate romantic', The Telegraph, 16 July 2009
  5. ^ Jeffries, Stuart (21 ביולי 2009). "Sex and rebellion: Desperate Romantics writer Peter Bowker on his new BBC drama". The Guardian. נבדק ב-2009-07-25. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Chloe Johnson, "Presenting the Pre-Raphaelites: From Radio Reminiscences to Desperate Romantics", Visual Culture in Britain, Volume 11, Issue 1, 1 March 2010, pp. 67–92