רון א. קליין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רון קליין
Ron Klain
קליין, 2009
קליין, 2009
לידה 8 באוגוסט 1961 (בן 59)
אינדיאנפוליס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת ג'ורג'טאון
אוניברסיטת הארוורד
עיסוק עורך דין עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה US Democratic Party Logo.svg  המפלגה הדמוקרטית
בן או בת זוג Monica Medina עריכת הנתון בוויקינתונים
ראש סגל הבית הלבן
20 בינואר 2021
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רונלד א. קלייןאנגלית: Ronald A. Klain; נולד ב-8 באוגוסט 1961) הוא יועץ פוליטי יהודי-אמריקאי, עובד מדינה ועורך דין. חבר המפלגה הדמוקרטית, ששימש כראש סגל לשני סגני נשיא ארצות הברית: אל גור (1995–1999) וג'ו ביידן (2009–2011). לאחר שדווחו על מקרי נגיף אבולה בארצות הברית, הוא מונה על ידי ברק אובמה לכהן כמתאם תגובת האבולה בבית הלבן בסוף 2014 וכיהן בתפקיד מתחילת 2015.[1]

בתחילת 2020 הצטרף קליין לקמפיין הנשיאות של ביידן כיועץ בכיר.[2][3] ב-11 בנובמבר הכריז ג'ו ביידן על בחירתו בקליין לראש סגל הבית הלבן.[4][5]

חיים מוקדמים וחינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

קליין נולד באינדיאנפוליס, אינדיאנה, לסטנלי קליין, קבלן בניין, ולסראן וורנר (לבית הורביץ), סוכנת נסיעות.[6][7][8] משפחתו יהודית. הוא סיים את לימודיו בבית הספר התיכון צפון סנטרל בשנת 1979 והיה בקבוצת משחקי המוח של בית הספר שסיימה כסגנית אלופת העונה. הוא קיבל תואר ראשון באמנויות בהצטיינות מאוניברסיטת ג'ורג'טאון בשנת 1983. בשנת 1987 קיבל את התואר דוקטור ג'וריס בהצטיינות מבית הספר למשפטים בהרווארד.[9]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פקיד המשפט וגבעת הקפיטול[עריכת קוד מקור | עריכה]

קליין היה פקיד משפטים של שופט בית המשפט העליון ביירון ווייט בתקופות 1987 ו-1988.[10] בין השנים 1989–1992 שימש כיועץ ראשי של ועדת המשפט של הסנאט של ארצות הברית,[11] פיקח על עבודת הצוות המשפטי בנושאים של משפט חוקתי, משפט פלילי, דיני מונופולים ומועמדות לבית המשפט העליון, כולל מועמדותו של קלרנס תומאס העליון בשנת 1991. מועמדות לבית המשפט. הוא שימש כמנהל חקיקה של נציג ארצות הברית אד מרקי (D-MA). ב-1995 מינה אותו הסנאטור טום דאסשל למנהל הסגל בוועדת המנהיגות הדמוקרטית של הסנאט.[9]

ממשל קלינטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

קליין הצטרף לקמפיין קלינטון-גור בשנת 1992 והיה מעורב בשני הקמפיינים לנשיאות של ביל קלינטון.[11] הוא פיקח על המועמדות לשיפוט של קלינטון. בבית הלבן היה קליין יועץ עמית לנשיא, ניהל את מאמצי הבחירה השיפוטית והוביל את הצוות שזכה לאישורה של שופטת בית המשפט העליון רות ביידר גינסבורג. בשנת 1994 הוא הפך לראש סגל ויועץ לתובעת הכללית ג'אנט רינו וב־1995, מונה לראש הסגל של סגן נשיא ארצות הברית של אל גור.[12]

קמפיין גור, 1999–2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת כהונתו של קליין כראש הסגל של גור, הוא נתפס כנאמן מדי לקלינטון על ידי כמה מיועציו הוותיקים של גור ובשנת 1999 פרץ סכסוכים בין נאמני קלינטון וגור. קליין הודח על ידי יו"ר הקמפיין של גור, טוני קואלו באוגוסט 1999. באוקטובר 1999 הצטרף למשרד וושינגטון די. סי. של משרד עורכי הדין O'Melveny & Myers.[13] בשנת 2000 חזר קליין לקמפיין גור, שמינה אותו ליועץ הכללי של ועדת הספירה של גור.[1]

לוביזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קליין נרשם כלוביסט של פאני מיי עד 2005.[14]

2004–2014[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מסע הבחירות לנשיאות 2004, קליין עבד כיועץ של וסלי קלארק. במהלך הבחירות, קליין היה מעורב מאוד מאחורי הקלעים בקמפיין של ג'ון קרי.[15]

קליין שימש כיועץ לא רשמי של אוון ביי, ממדינת הבית של קליין, אינדיאנה. בשנת 2005 עזב קליין את השותפות שלו ב-O'Melveny & Myers כדי להיות סגן נשיא בכיר והיועץ הכללי של Revolution, חברת הון סיכון טכנולוגית שהושקה על ידי מייסד AOL, סטיב קייס.[1] בזמן מינויו באוקטובר 2014 לרכז תגובת אבולה, הוא היה היועץ הכללי בחברת Revolution ונשיא חברת Case Holdings.[16]

ממשל אובמה, 2008–2015[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־12 בנובמבר 2008 הודיע "רול קול" כי קליין נבחר לכהן כראש הסגל של סגן הנשיא ג'ו ביידן, אותו תפקיד בו שימש עבור גור.[17]

קליין עבד עם ביידן, לאחר ששימש כיועץ לוועדת המשפט של הסנאט של ארצות הברית, כאשר ביידן עמד בראש אותה ועדה וסייע לצוות כתיבת הנאום של ביידן במהלך מסע הבחירות לנשיאות ב־1988.[18]

קליין מתדרך את הנשיא אובמה בתפקידו כרכז לתגובה לאבולה

קליין הוזכר כמחליף אפשרי לראש סגל הבית הלבן, רם עמנואל,[19] אך בחר לעזוב את הבית הלבן לתפקיד במגזר הפרטי בינואר 2011.[17]

ב[20]-17 באוקטובר 2014 מונה קליין ל"מרכז התגובה לאבולה" המכונה לעיתים "צאר האבולה"[21][22] מינויו ספג ביקורת מכיוון שלקליין, על פי כתבת ג'ולי הירשפלד דייוויס מ"הניו יורק טיימס", לא היה "שום תיעוד או מומחיות באבולה ספציפית או בבריאות הציבור בכלל". כהונתו כרכז תגובת אבולה הסתיימה בפברואר 2015.

מאז שעזב את ממשל אובמה, עבד קליין כיועץ חיצוני של קרן סקול לאיומים עולמיים[23] והוא סגן נשיא בכיר ויועץ משפטי בחברת ההשקעות Revolution.[24][25]


ממשל ביידן, 2021-2025[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-11 בנובמבר 2020 הוכרז ב"ניו יורק טיימס" וב"וושינגטון פוסט" כי הנשיא הנבחר ג'ו ביידן בחר בקליין להיות ראש סגל הבית הלבן[26][27][28] וג'ן אומלי דילון תהיה סגניתו.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קליין נשוי למוניקה מדינה, עורכת דין ופעילה סביבתית ששימשה כסגנית ראש תת-סמנכ"ל המסחר באוקיינוסים ואטמוספירה וכיום נמצאת בקרן משפחת וולטון. יש להם שלושה ילדים, חנה, מיכאל ודניאל[29][30].

בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קליין גולם על ידי קווין ספייסי בסרט "Recount" מבית HBO המתאר את סערת הבחירות לנשיאות בשנת 2000.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 School, Harvard Law. "Ron Klain | Harvard Law School" (באנגלית). אורכב מ-המקור ב-January 9, 2019. בדיקה אחרונה ב-8 בינואר 2019. 
  2. ^ "Biden for President: More Senior Advisors". Democracy in Action. אורכב מ-המקור ב-12 August 2020. 
  3. ^ Parnes, Amie (27 בספטמבר 2020). "Meet Joe Biden's chief debate guru". The Hill. אורכב מ-המקור ב-27 September 2020. 
  4. ^ Shear, Michael D.; Glueck, Katie; Haberman, Maggie; Kaplan, Thomas (11 בנובמבר 2020). "Biden Names Ron Klain as White House Chief of Staff". The New York Times. 
  5. ^ "President-elect Joe Biden Names Ron Klain as White House Chief of Staff". President-Elect Joe Biden (באנגלית). 12 בנובמבר 2020. בדיקה אחרונה ב-12 בנובמבר 2020. 
  6. ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-November 9, 2020. בדיקה אחרונה ב-12 בנובמבר 2020. 
  7. ^ "Student Honors". Indiana Jewish Post (Indianapolis, Indiana). 18 ביוני 1976. עמ' 15. 
  8. ^ Kornbluh, Jacob (11 בנובמבר 2020). "Klain tapped as Biden's incoming White House chief of staff". Jewish Insider. בדיקה אחרונה ב-12 בנובמבר 2020. 
  9. ^ 1 2 "Ron Klain". GU Politics (באנגלית). אורכב מ-המקור ב-August 16, 2016. בדיקה אחרונה ב-8 בינואר 2019. 
  10. ^ "Ron Klain". Georgetown Institute of Politics and Public Service McCourt School of Public Policy. אורכב מ-המקור ב-August 16, 2016. בדיקה אחרונה ב-3 באוגוסט 2016. 
  11. ^ 1 2 "Ron Klain". Washington Post Politics. אורכב מ-המקור ב-January 8, 2019. בדיקה אחרונה ב-8 בינואר 2019. 
  12. ^ Miller, Zeke J.; Rothman, Lily (5 בדצמבר 2014). "What Happened to the 'Future Leaders' of the 1990s?". Time Magazine. אורכב מ-המקור ב-March 31, 2020. בדיקה אחרונה ב-2 בנובמבר 2018. 
  13. ^ "Ronald A. Klain | Administrative Conference of the United States". www.acus.gov. אורכב מ-המקור ב-January 8, 2019. בדיקה אחרונה ב-8 בינואר 2019. 
  14. ^ Mosk, Matthew (15 בנובמבר 2008). "Some Former Lobbyists Have Key Roles in Obama Transition". The Washington Post. אורכב מ-המקור ב-October 29, 2010. בדיקה אחרונה ב-22 במאי 2010. 
  15. ^ Martin Kasendorf and Richard Benedetto (27 בספטמבר 2004). "Kerry, Bush Curtail Schedules as They Prepare for Duel". USA Today. בדיקה אחרונה ב-11 במאי 2012. 
  16. ^ Allen, Mike (21 באוקטובר 2014). "Sources: Klain may succeed Podesta". Politico. אורכב מ-המקור ב-March 1, 2020. בדיקה אחרונה ב-1 במרץ 2020. 
  17. ^ 1 2 Cooper, Helene C. (4 בינואר 2011). "Ron Klain Leaving Vice President's Staff". The New York Times. אורכב מ-המקור ב-January 5, 2011. בדיקה אחרונה ב-5 בינואר 2011. 
  18. ^ Cramer, Richard Ben (1992). What It Takes: The Way to the White House. Vintage Books. ISBN 0-679-74649-8.  p. 482.
  19. ^ Henry, Ed (8 בספטמבר 2010). "Who might replace Rahm Emanuel?". CNN. אורכב מ-המקור ב-September 10, 2010. בדיקה אחרונה ב-9 בספטמבר 2010. 
  20. ^ Madhani, Aamer (3 באוקטובר 2011). "E-mails show White House worried about Solyndra deal". USA Today. אורכב מ-המקור ב-January 7, 2012. בדיקה אחרונה ב-28 בספטמבר 2012. 
  21. ^ נטע בר, ‏"מר אבולה" יסייע במאבק בקורונה בארה"ב? זהו ראש הסגל היהודי החדש של ביידן, באתר ישראל היום, 12 בנובמבר 2020
  22. ^ Davis, Julie Hirschfeld; Shear, Michael D. (17 באוקטובר 2014). "Ron Klain, Chief of Staff to 2 Vice Presidents, Is Named Ebola Czar". New York Times. אורכב מ-המקור ב-October 17, 2014. בדיקה אחרונה ב-17 באוקטובר 2014. 
  23. ^ Klain, Ron (2 באוגוסט 2016). "The Growing Zika Threat–and Congress's Inaction". WSJ. אורכב מ-המקור ב-December 1, 2017. בדיקה אחרונה ב-3 באוגוסט 2016. 
  24. ^ "Team Member: Ron Klain". Revolution. אורכב מ-המקור ב-February 27, 2020. בדיקה אחרונה ב-27 בפברואר 2020. 
  25. ^ "Ronald Klain". The Atlantic. אורכב מ-המקור ב-February 27, 2020. בדיקה אחרונה ב-27 בפברואר 2020. 
  26. ^ Shear, Michael D.; Glueck, Katie; Haberman, Maggie; Kaplan, Thomas (12 בנובמבר 2020). "Biden to Name Ron Klain as White House Chief of Staff". The New York Times. 
  27. ^ Barrabi, Thomas (11 בנובמבר 2020). "Biden selects Ronald Klain as White House chief of staff". Fox News (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-12 בנובמבר 2020. 
  28. ^ מערכת ישראל היום, ‏הנשיא הנבחר ג'ו ביידן בחר ברון קליין לתפקיד ראש סגל הבית הלבן, באתר ישראל היום, 12 בנובמבר 2020
  29. ^ "The New Team - Politics - The New York Times". www.nytimes.com. בדיקה אחרונה ב-12 בנובמבר 2020. 
  30. ^ עץ אשוח וברכות מאילהאן עומאר: מי אתה, ראש הסגל החדש של ביידן?, באתר ערוץ 20