רון וידברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רון וידברג
אין תמונה חופשית
לידה 1953 (בן 69 בערך)
תל אביב-יפו, ישראל
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מלחין, מוזיקולוג, פסנתרן
כלי נגינה פסנתר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רון וידברג (נולד ב-1953 בתל אביב) הוא מלחין, מוזיקולוג, ופסנתרן ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רון וידברג למד באקדמיה למוזיקה על שם רובין בתל אביב. מורו לפסנתר היה פרופ' קרול קליין, תיאוריה למד אצל פרופ' יצחק סדאי והלחנה אצל פרופ' לאון שידלובסקי. יצירותיו הראשונות בוצעו בשנים 1977-1976 במסגרת קונצרטים של מוזיקה קאמרית באקדמיה למוזיקה על שם רובין בתל אביב בשנים 1977-1976 בניהולו של לאון שידלובסקי. יצירות אלה הן אטונאליות ודודקאפוניות בסגנון האסכולה הווינאית השנייה של ראשית המאה ה-20.

בהמשך הוא השלים את התואר השני בפסנתר באוניברסיטת נורת'ווסטרן בשיקגו, ארה"ב. בתקופת היותו שם בוצעה יצירתו "תשע חצוצרות". יצירה זו היא האוונגארדית ביותר במכלול יצירתו. בשנת 1980 הוא הפנה עורף לטכניקות חדשניות ועבר לכתוב מוזיקה ווקאלית ואופרות. לקראת סוף שנות התשעים שב לאוניברסיטת תל אביב ובשנת 2000 קיבל תואר דוקטור למוזיקולוגיה. נושא עבודת הדוקטור היה: "התפתחותה של הבנייה המיצלולית ביצירותיו הסימפוניות של ז'אן סיבליוס".

משנת 1981 ועד שנת 2020 היה וידברג חבר בסגל המרצים של האוניברסיטה הפתוחה והשתתף בכתיבת קורסים רבים עבורה. נוסף על אלה, שימש וידברג כראש המחלקה לספרות לשון ואמנויות באוניברסיטה הפתוחה (בשנים 2011-2004) וכן כמנהל בית הספר לחינוך מוזיקלי במכללת לוינסקי לחינוך. כמו כן הוא לימד במספר מוסדות נוספים. החל מ-2015 הוא נושא בתפקידים שונים במסגרת הפיקוח על החינוך המוזיקלי במשרד החינוך, וכן כתב את האנתולוגיה "תולדות היצירה המוזיקלית" עבור תלמידי מגמות המוזיקה בבתי הספר התיכוניים.

בשנת 1988 יזם עם עוד מלחינים ישראלים, ביניהם יוסי מר-חיים, אריק שפירא, דן יוהס, ראובן סרוסי, עודד אסף ואחרים, סדרת קונצרטים בשם "מוזיקה עכשיו". במסגרת זו הושמעה באותה שנה, בקונצרט הראשון בסדרה, יצירתו "ביטחונות" בתזמור לחמישה עשר כלים וזמרת (עדי עציון-זק). הסידרה פעלה במשך חמש שנים והשמיעה בכורות של כ-70 יצירות ישראליות.

כמה מיצירותיו הוזמנו ובוצעו במסגרת פסטיבל ישראל ירושלים, בהן "מבוא, פוגה כרומטית ופולקת קירקס" ל-8 פסנתרים ב-32 ידיים (1984), תרועה לכלי מתכת (1986), "שירי לחץ" על פי דוד אבידן (1990) והקנטטה "מעשה ברבי אמנון ממגנצה"(1998). יצירותיו הסימפוניות בוצעו בכל התזמורות בארץ ובהן גם מוזיקה שנכתבה גם לילדים ונוער.

רון וידברג כיהן בהנהלת איגוד הקומפוזיטורים בישראל כיו"ר וכחבר הנהלה.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרסי לימודים מן האקדמיה למוזיקה בתל אביב על שלושה קטעים לפסנתר, שלישיית מיתרים ו"פסקאליה לרביעיית מיתרים" (1977)
  • פרס קלרמונט לשנת 1982 על "תשע חצוצרות" (1978)
  • פרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים (1991, 2010)
  • פרס אנגל לשנת 2005 על דיסק של הלחנות ל-26 שירים של מרדכי גלדמן: "לשוב לתל אביב"
  • פרס אקו"ם על מפעל חיים לשנת 2006

עוד מיצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אופרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "דראקולה", אופרה בשלוש מערכות, (1981), לליברית מאת ארווין דונלד ניר, בסגנון פוסט-רומנטי. הפקה בימתית מלאה בניו יורק, 1984
  • "מחכים לגודו", אופרה על פי המחזה של סמואל בקט (1986)
  • "לואיזכן" אופרה-מלודרמה על פי סיפור של תומס מאן (1988)
  • "הגלגול" על פי סיפורו של פרנץ קפקא (1996), הועלתה לראשונה בפסטיבל עכו 1996
  • "המשתה" על פי אפלטון (2014), הוזמנה והועלתה על ידי "אופרה קאמרה", 2014

מוזיקה לתזמורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "מלחמה אבודה", חמישה שירים (1980), למילים של דוד אבידן
  • "ביטחונות", שבעה שירים (1982), למילים של דוד אבידן
  • "שירי לחץ", ארבע פואמות למילים של דוד אבידן ובהן "לוליטה" ו"אהבה וגטטיבית" (1981-84)
"נאום בחירות לנשיאות ארצות הברית של סינאמריקה" (1985), למילים של דוד אבידן
  • "לשוב לתל אביב" (1985-2001), 26 שירים של מרדכי גלדמן ובהם "אביב", "מילנו" ו"עין"
  • "שירי האבל" (2002) 4 שירים של מרדכי גלדמן לאלט ופסנתר.
  • ארבעה שירים למילים של דליה רביקוביץ ("החלון", "שני איים לניו זילנד" ועוד) (1987-90)

יצירות לפסנתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "לונה פארק", סוויטה לפסנתר (1987)
  • "אורות הבמה", סוויטה לפסנתר בארבע ידיים (1990)
  • אימפרופטי מס' 2 לפסנתר (1988), הוזמן כיצירת חובה לתחרות הפסנתר על שם ארתור רובינשטיין לשנת 1989.
  • "מסע אל תום האלף", 24 פרלודים ופוגות בכל הסולמות המז'וריים והמינוריים (1997-1998), בכורה ב-29.12.1999

יצירות למקהלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "מעשה ברבי אמנון ממגנצה", קנטטה לסולנים מקהלה וקונטינואו (1994), (1999) ביצוע בכורה: קפלה נובה, גלזגו, סקוטלנד. בכורה של הנוסח העברי: האנסמבל הקולי החדש, פסטיבל ישראל 1999
  • "לשלום הנצחי", קנטטה לסולנים מקהלה ותזמורת על פי עמנואל קאנט ומקורות נוספים (2009). בכורה במרכז למוזיקה באר שבע, מקהלת הקיבוץ הארצי, 2009.

מוזיקה קאמרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שלישיית מיתרים (1992)
  • ווריאציות על נושא מאת מוצרט (גירסה מקורית 1991)
  • חמישייה לטובה ומיתרים (2000)
  • סונטה לצ'לו ופסנתר (2001)

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "מאנה מגדלנה ועד האינבנציות", עם עדו אברבאיה, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה 1986
  • "מוזיקה ממבט ראשון", עם בנימין פרל ועדו אברבאיה הוצאת האוניברסיטה הפתוחה 1985-91
  • "מבוא למוזיקה" עם בנימין פרל עדו אברבאיה ואחרים, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה 1987-92
  • "האופרה", עם עדו אברבאיה, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 2007
  • "בטהובן - מורד ורומנטיקן", הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 2005-2011

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]