רון חריס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

רון חריס הוא פרופסור מן המניין ומחזיק הקתדרה למשפט והיסטוריה ע"ש קלמן לובובסקי בפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן באוניברסיטת תל אביב. לשעבר דיקאן הפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן באוניברסיטת תל אביב (2012 – 2017).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רון חריס נולד בירושלים (1960), וגדל בשכונת קריית שמואל. למד בבית הספר היסודי סאלד, ובתיכון בית חינוך תיכון עירוני ג'. לאחר שירות צבאי 1978-82 (סגן בסדיר, רס"ן במילואים) הוא השלים לימודי תואר ראשון במשפטים באוניברסיטת תל אביב. במקביל השלים תואר ראשון בהיסטוריה כללית. התמחה בבית המשפט המחוזי בתל אביב (אצל השופט ישי לויט בתחום פירוק החברות והנשיאה חנה אבנור), ובמשרד יגאל ארנון (בתחום המיסוי). במקביל להתמחות השלים תואר שני בהיסטוריה כללית, שהתמקד במהפכה התעשייתית ובאימפריאליזם הבריטי. ב-1989 נסע רון חריס להמשך לימודיו לניו-יורק שם כתב באוניברסיטת קולומביה דוקטורט במחלקה להיסטוריה על התפתחות התאגידים העסקיים במהלך המהפכה התעשייתית בבריטניה. ב-1993 הצטרף לסגל הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב, ומאז 2008 הוא פרופסור מן המניין בפקולטה זו.

חריס לימד כפרופסור אורח בשורת מוסדות בעולם, ביניהם: USC, UC Berkeley, Cornell, LSE, HEC Business School Paris, Ecole normale supérieure (Paris), NALSAR Hyderabad, והיה עמית יד הנדיב, עמית מחקר במכון ללימודים מתקדמים בירושלים ועמית מחקר במרכז ללימודים מתקדמים ב-Stanford University.

הקים יחד עם דיקאן הפקולטה דאז, פרופסור אריאל פורת, וניהל את התוכנית המשותפת לתל אביב ונורתווסטרן לתואר שני במשפט ציבורי, הקים וניהל את המכון למשפט והיסטוריה ע"ש קרן דיויד ברג. בשנים 2006-2008 כיהן כסגן הדיקאן בפקולטה. בשנים 2017-2012 כיהן כדיקאן הפקולטה למשפטים. כדיקאן פיתח את התוכניות הבינלאומיות של הפקולטה, ואת הקשרים עם אוניברסיטאות בהודו ובסין. הוא הנהיג תוכנית הוראה חדשה לתואר ראשון שגובשה יחד עם סגן הדיקאן, פרופסור רועי קרייטנר. פעל לגיוון הרכב הסטודנטים באמצעות תוכניות לליווי ושילוב סטודנטים מהמגזר הערבי, ובאמצעות פתיחת מסלול קבלה מיוחד לסטודנטים שלמדו במוסדות לימוד חרדיים. בכהונתו קידם את בנייתו של בניין נוסף לפקולטה.

יחד עם פרופסור אסף לחובסקי פיתח את תחום ההיסטוריה המשפטית בפקולטה ובישראל באמצעות הקמת סדנה ראשונה להצגת מחקרים בתחום, קמת המכון מחקר למשפט והיסטוריה, הקמת הארגון הישראלי להיסטוריה ומשפט, ופעל לשימור מסמכים היסטוריים של משפטנים בארכיונים.

הוא מתגורר במושב עולש עם בת זוגו, הדס, שהינה יועצת חינוכית, ואב לארבעה בנים.

מחקרים עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחום המחקר המרכזי של חריס הוא היסטוריה משפטית וכלכלית של ארגונים עסקיים, ובפרט של התאגיד העסקי. מחקריו עוסקים בשלבים המרכזיים בהיסטוריה של התאגידים העסקיים מראשיתם, בשנת 1600, ועד אמצע המאה ה-20. בין היתר חקר את הקמת חברות הודו המזרחית, האנגלית, וההולנדית, את בועת הים הדרומי, את תופעת החברות הלא מאוגדות, את הנהגת חופש ההתאגדות, את התפתחות האחריות המוגבלת של בעלי מניות, ואת החברה הפרטית. הוא מנתח את ההשפעות ההדדיות בין ההתפתחות הכלכלית לבין התפתחות המשפט. בנוסף, בחן וחקר היבטים רחבים יותר של השפעות אלו, לרבות בתחומי דיני הקניין, דיני הפטנטים, והמשפט החוקתי, וכן כתב על שאלות תאורטיות ומתודולוגיות בנושא. חריס משלב במחקריו גישות היסטוריות, משפטיות וכלכליות, וזאת מנקודת מבט שונות החל ממיקרו היסטוריה ועל למחקרים של הטווח ההיסטורי הארוך.  

תחום מחקרי נוסף של חריס הוא ההיסטוריה של המשפט הישראלי. ביחס לתקופת המנדט חוקר בעיקר את ההיסטוריה חקיקת דיני ההוצאה לפועל ודיני החברות. את ההיסטוריה של המשפט הישראלי בשלושת העשורים הראשונים לקום המדינה חקר באופן רחב יותר שכולל גם את ההיסטוריה של המשפט החוקתי, שילוב המשפט העברי, מערכת בתי המשפט, ומינוי השופטים.

מהמחקר ההיסטורי עבר חריס גם למשפט העכשווי בתחום האשראי הצרכני, פשיטת הרגל, וההוצאה לפועל. הוא כתב מאמר המציע רפורמה מקיפה בתחום ההוצאה לפועל ופשיטת הרגל, הצעה ששימשה השראה לחקיקת חוק חדלות הפירעון והשיקום הכלכלי. מחקר נוסף בחן כיצד מנתחים את יכולת פירעון החוב של חייבים צרכניים. חריס חקר את הכשלים הפסיכולוגיים בקבלת החלטות של צרכנים ללוות כספים, את המבנה השונה של עסקאות משכנתה במדינות שונות, ואת הסיבות להתרחשות משבר המשכנתאות בארצות הברית בשנת 2007.  

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצד פעילותו האקדמית, חריס פעיל ציבורית בתחום ההוצאה לפועל ופשיטת הרגל. היה שותף למהלכי עיצוב ותיקון חקיקה עם משרד המשפטים, הכונס הרשמי, רשות האכיפה והגביה, חברי כנסת, וארגונים חברתיים. ארגן כנס שנתי ראשון מסוגו בתחום. שימש כיו"ר ועדת חריס, שהמליצה על קביעת פרמטרים לגיבוש תוכנית פירעון בהליך פשיטת רגל, שמטרתם הגדלת פירעון החובות באמצעות תמריצים לחייב ומיצוי כושר ההשתכרות של החייב תוך התחשבות בצרכי הקיום של חייב ובמשפחתו. לצורך קביעת התשלום החודשי שיוטל על חייבים בהוצאה לפועל, קבעה הוועדה באופן חדשני את אופן חישוב סכום ההוצאות הבסיסיות הדרוש לחייב ולמשפחתו למחיה הולמת בכבוד. הוועדה מונתה על ידי הכונס הרשמי, פרופסור דוד האן, והגישה את המלצותיה לשרת המשפטים, איילת שקד.

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המשפט הישראלי, השנים המעצבות: 1948 – 1977 (הקיבוץ המאוחד, ספריית הילל בן חיים למדעי היהדות, 2014).
  • ליד ערש המשפט ספר חיים צדוק (המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2002).
  • Industrializing English Law: Entrepreneurship and Business Organization, 1720 – 1844 (Cambridge University Press, 2000, Paperback 2010), Series: Political Economy of Institutions and Decisions. Japanese Translation 2013.
  • The History of Law in a Multi-Cultural Society: Israel, 1917-1967 (Ashgate Publishing, 2002) Ed. With Sandy Kedar, Pnina Lahav, Assaf Likhovski.

מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנגלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Spread of legal innovations defining private and public domains” in Larry Neal and in Jeffrey G. Williamson Eds. The Cambridge Economic History of Capitalism Vol. II (Cambridge, 2014)
  • “Non-Recourse Mortgages – A Fresh Start” American Bankruptcy Institute Law Review Vol. 21 (1) 119-154 (2013)
  • “The Private Origins of the Private Company: Britain 1862-1907”, Oxford Journal of Legal Studies, Vol. 33 (2): 339-378. (2013)
  • "The Institutional Dynamics of early Modern Eurasian Trade: The Corporation and the Commenda" Journal of Economic Behavior and Organization Vol. 71 (3) 606-622 (2009)
  • "Law, Finance and the First Corporations", in James J. Heckman, Robert L. Nelson and Lee Cabatingan, Global Perspectives on the Rule of Law,Routledge (2009)
  • "Pouvoir et propriété dans l’entreprise ; pour une histoire internationale des sociétés a responsabilité limitée [Ownership and Control in the firm; an International History of Private Limited Companies.] Annales. Histoire, Sciences Sociales (2008) with Timothy   Guinnane, Naomi R. Lamoreaux, Jean-Laurent Rosenthal
  • "Putting the Corporation in its Place" Enterprise and Society (September 2007) with Timothy Guinnane, Naomi R. Lamoreaux, Jean-Laurent Rosenthal
  • "The Transplantation of a Legal Discourse: Corporate Personality Theories from German Codification to British Political Pluralism and American Big Business", in "UNDERSTANDING CORPORATE LAW THROUGH HISTORY", Theme Issue of Washington and Lee Law Review Volume 63, Fall 2006, Issue 4. p. 1421-1478 (published with two comments)
  • “The Encounters of Economic History and Legal History” Law and History Review Vol. 21 No. 2, 297 - 346 (2003)

עברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "ממאסר להפטר: הצעת סדר יום חדש לחקיקת דינים לאכיפת חיובים" (641) עיוני משפט | כרך כג (תש"ס)
  • "נפילתו ועלייתו של מאסר החייבים" (439) עיוני משפט | כרך כ (תשנ"ו-תשנ"ז)
  • "מעסקה סולידית למשבר עולמי: על כשלי שוק המשכנתאות האמריקני" משפטים | מ (ינואר 2011)
  • "חקירת יכולת בהוצאה לפועל: מי חוקר, איך ולצורך מה?" פרוצדורות (קובץ בעריכת טליה פישר ואיסי רוזן-צבי) 2014
  • יורם שחר, רון חריס, מירון גרוס, "נוהגי ההסתמכות של בית המשפט העליון - ניתוחים כמותיים" ( משפטים | כרך כז (תשנ"ו-תשנ"ז)
  • יורם שחר, מירון גרוס, רון חריס, "אנטומיה של שיח ומחלוקת בבית המשפט העליון - ניתוחים כמותיים" (749) עיוני משפט | כרך כ (תשנ"ו-תשנ"ז)
  • "מדוע וכיצד ללמד משפט השוואתי בישראל?" עיוני משפט, 25 (2): 443-465, 2001.
  • "הזדמנויות היסטוריות והחמצות בהיסח הדעת: על שילובו של המשפט העברי במשפט הישראלי בעת הקמת המדינה", שני עברי הגשר, דת ומדינה בראשית דרכה של ישראל עמ' 55-21.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]