רון לאודר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רון לאודר, 2009

רונאלד (רון) סטיבן לאודר (אנגלית: Ronald Steven Lauder; נולד ב-26 בפברואר 1944) הוא נשיא הקונגרס היהודי העולמי, איש עסקים, פוליטיקאי, אספן אמנות ונדבן מפורסם, מבעלי ערוץ 10 וחברות תקשורת אחרות בעולם, יהודי-אמריקאי. בנה של אסתי לאודר, אחיו של לאונרד לאודר וחבר בדירקטוריון של קונצרן הקוסמטיקה "אסתי לאודר" ושל חברות הבת שלה. על פי המגזין פורבס לאודר הוא מעשירי תבל (מקום 362 בעולם) וסך כל הונו נטו נכון ל-2011 הינו כ-3.3 מיליארד דולר‏[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאודר נולד בניו יורק, בנם של ג'וזף ואסתי לאודר, השני בין האחים לבית לאודר. הוא בוגר בית הספר וורטון למנהל עסקים באוניברסיטת פנסילבניה. אחר כך למד באוניברסיטת פריז וכן קיבל תעודה בלימודי עסקים בינלאומיים מאוניברסיטת בריסל. ב-1964 הצטרף לחברת אמו כראש האגף הבינלאומי.

ב-1967 נשא לאשה את ג'ו קרול קנופף והוא אביהן של אארין וג'יין. בעלה של בתו ג'יין, קווין וורש, היה מנגידי הבנק הפדרלי האמריקאי במשך כחמש שנים (מפברואר 2006 עד 31 במרץ 2011).

באפריל 1985 יצא לאור ספרו על המלחמה בפשיעה האלימה בארצות הברית[2].

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1984 עזב לאודר את חברת אמו לטובת תפקידים פוליטיים, כשמונה לסגן עוזר שר ההגנה האמריקאי לענייני מדיניות בנושאי אירופה ונאט"ו. ב-1986 מונה על ידי רונלד רייגן לשגריר ארצות הברית בווינה, תפקיד בו שימש עד 1987.

בספטמבר 1989 התמודד מול רודי ג'וליאני במרוץ למועמדות המפלגה הרפובליקנית לראשות עיריית ניו יורק והפסיד, אך בניגוד למקובל המשיך במירוץ, הפעם כמועמד המפלגה השמרנית וזכה בבחירות עצמן בפחות מ-0.5% מהקולות (ג'וליאני הפסיד בבחירות אלה לדייוויד דינקינס, מועמד המפלגה הדמוקרטית). הדעות שהשמיע במהלך מסע הבחירות הזה היו בדרך כלל ימינה מג'וליאני, כאשר בנוגע לישראל היו אלה בדרך כלל דעות המקבילות לדעות הליכוד.

בשנת 1993 ושוב ב-1996 היה לאודר מראשי התומכים בהגבלת משך הכהונה של חברי מועצת עיריית ניו יורק, בשני משאלי העם המוצלחים מבחינתו, שנערכו בעניין זה שם.

לאודר היה והינו עד היום תורם ופעיל פוליטית וציבורית בענייני איכות הסביבה.

בראשית חודש פברואר 2013 העניק לו נשיא צרפת, פרנסואה הולנד, את אות קצין לגיון הכבוד.‏[3]

שותפות בערוץ 10[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאודר השתתף במספר עסקאות גדולות בתחום התקשורת בישראל, ובין השאר קנה חלק מערוץ 10. בספטמבר 2011 נטען כנגד לאודר כי הוא הפעיל לחצים כבדים על ראשי הערוץ לשדר התנצלות אישית כלפי איש העסקים שלדון אדלסון. מדובר בהתנצלות לאחר כתבת פרופיל על אדלסון, ששודרה בערוץ בינואר 2011. לפי נוסח ההתנצלות, "לאחר שידור הכתבה בדקנו את ההאשמות. בדיקותינו גילו שהאשמות אלה היו - והינן - כוזבות לחלוטין". "אנו מצטערים מאוד שלא בדקנו את ההאשמות האלה לפני ששידרנו אותן". כפיית צורת ההתנצלות הובילה להתפטרותם של מנכ"ל חברת החדשות ראודור בנזימן, עורכת התוכנית רותי יובל ומגישה גיא זהר (אשר ממשיך בתפקידים אחרים בערוץ 10), תוך התקפות על רון לאודר בשל לחצים אלה[4][5]. בשל התקפות שדרני ערוץ 10 על לאודר בפרשה זאת, החליט רון לאודר, שהיה עד אותה עת המממן האחרון שנותר לערוץ, לשקול מחדש את המשך הזרמת הכספים למימון הערוץ. נטען אז, שאם אמנם לאודר יממש אפשרות זו, יתקשה הערוץ להמשיך לפעול במתכונתו הנוכחית אחרי אוקטובר 2011[6].

ב-3 בנובמבר 2011 קיבלה מועצת הרשות השנייה החלטה בעניין זה ובה נקבע שההתנצלות ששידר ערוץ 10 בפני איש העסקים שלדון אדלסון הייתה במקומה וכי "לא הוצגו ראיות כי הייתה התערבות של בעלי המניות של ערוץ 10 בתוכני החדשות, או אפילו בנוסח ההתנצלות שהוסכם עליו בין חברת החדשות לבין הנפגע מהשידור"‏[7].

באוקטובר 2012 מכרה 013 נטוויז'ן את חלקה באתר האינטרנט "נענע10" לחברת התקשורת JCS, תמורת כ-10 מיליון שקלים[8]. JCS, הנמצאת בבעלותו של לאודר, אוחזת כעת ב-50% מהשליטה באתר כשבמחצית השנייה אוחז ערוץ 10, אשר לאודר מחזיק גם בחלק ממניותיו.

יהדות וישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1987 הקים לאודר את קרן לאודר לפיתוח קהילות יהודיות והשכלה יהודית בארצות מזרח אירופה. כיום יש לקרן 62 תוכניות ב-15 ארצות. הוא הקים, תומך, תורם ומשמש כנאמן בשורה ארוכה נוספת של גופים פילנטרופיים, יהודים ולא יהודים שונים ברחבי העולם. לאודר תרם לבניית בית הספר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה, הנקרא כיום על שמו[9].

לאודר היה נשיא קונגרס ראשי הקהילות היהודיות, וראש מינהל הכספים של הקונגרס היהודי העולמי.

ב-10 ביוני 2007 נבחר לאודר לשמש כנשיא הקונגרס היהודי העולמי, כשהוא מנצח בהפרש ניכר את שני מתחריו, עינת וילף מישראל ומנדל קפלן מדרום אפריקה[10].

בתוקף תפקידו כנשיא הקונגרס היהודי העולמי השמיע לאודר את דעותיו ברבים, בנושאים שונים שהיו שנויים במחלוקת. הוא ביקר בחריפות ביצוע עיסקאות בין גופי אנרגיה אירופאים שונים לבין איראן, קרא לסנקציות רציניות יותר של האו"ם כנגד מדינה זו בשל איומיה על ישראל ובשל תוכניתה הגרעינית, התנגד להפיכתו של האפיפיור פיוס ה-12 לקדוש נוצרי, עד לחשיפת ארכיוני הותיקן שיראו מה הייתה התנהגותו האמיתית בנוגע ליהודים בתקופת השואה, תמך בבנימין נתניהו בעימות מול ברק אובמה ועוד.

רון לאודר נחשב, לפחות עד לעשור השני של המאה ה-21, לידיד אישי של בנימין נתניהו. ב-1998, בתקופתו הראשונה של נתניהו כראש ממשלה, דווח כי לאודר נשלח מטעמו לגבש הסכם שלום עם סוריה, שיכלול הסכם לגבי רמת הגולן. התיווך של לאודר בין ישראל לסוריה נמשך גם כשהחליף אהוד ברק את בנימין נתניהו בראשות ממשלת ישראל ועד ועידת שפרדסטאון שהתקיימה ב-3 עד 10 בינואר 2000 בין שתי המדינות, אך בסופו של דבר מאמצים אלו לא נשאו פרי. עם זאת, מאז נראה כי היחסים בין לאודר לנתניהו הצטננו[11].

אמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאודר הינו הבעלים של מוזיאון וכן של אוספי אמנות פרטיים שונים. האוסף שלו של כלי מלחמה מימי הביניים והרנסאנס, נחשב לאוסף הפרטי הגדול מסוגו בעולם. לאודר היה הגורם המסייע המכריע, במספר מקרים בהם הושבו לבעליהם, בדרך כלל יהודים, אוצרות אמנות שהנאצים בזזו בתקופת השואה.

ביוני 2006, קנה לאודר את ציורו של גוסטב קלימט, "פורטרט של אדלה בלוך-באואר", תמורת 135 מיליון דולר; זהו המחיר הגבוה ביותר ששולם עבור ציור עד אז‏[12].

מוזיאון תל אביב לאמנות בחר בלאודר בנובמבר 2009 לעמית כבוד[13].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פורבס, ספטמבר 2011
  2. ^ NCJRS Abstract
  3. ^ JTA, Ronald Lauder Wins France's Highest Honor: President Hollande Cites World Jewish Congress Leader, The Jewish Daily Forward, February 7, 2013; Hollande: France will 'study evidence' of Burgas, The Jerusalem Post, February 7, 2013.
  4. ^ לי-אור אברבך ורועי ברק, ‏התפטרות בנזימן: מה באמת קרה מאחורי הקלעים של חדשות 10?, באתר גלובס, 8 בספטמבר 2011
  5. ^ שלי פריצקר, הזעזועים בערוץ 10 נמשכים: התפטרה רותי יובל, עורכת מהדורת שישי "השבוע", באתר כלכליסט, 8 בספטמבר 2011
  6. ^ יואב יצחקלערוץ 10 אין כסף לאוקטובר, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1)‏, 17 בספטמבר 2011
  7. ^ "ישראל היום", 4 בנובמבר 2011
  8. ^ לי-אור אברבך, סופית: נענע10 נמכרה לרון לאודר, באתר וואלה!, 11 באוקטובר 2012
  9. ^ רונלד ס. לאודר, באתר בית ספר לאודר לממשל דיפלומטיה ואסטרטגיה, המרכז הבינתחומי הרצליה
  10. ^ עמירם ברקת, רון לאודר נבחר לנשיא הקונגרס היהודי העולמי, באתר הארץ, 11 ביוני 2007
  11. ^ ברק רביד, Top Jewish leader and close Netanyahu ally blasts PM for lack of diplomatic plan,‏ באתר "הארץ" באנגלית, 29 ביוני 2011 (באנגלית)
  12. ^ כתבה מאתר הניו יורק טיימס, 19 ביוני 2006
  13. ^ חגית פלג-רותם, ‏רון לאודר, רות שטרית ומאיר ויזלטיר - עמיתי כבוד של מוזיאון ת"א, באתר גלובס, 4 בנובמבר 2009