רונה סלע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רונה סלע, 2013

רונה סלע היא אוצרת וחוקרת של היסטוריה ואמנות חזותית ומומחית לתולדות הצילום הישראלי. אצרה תערוכות רבות במוזיאונים וגלריות וכתבה מאמרים, קטלוגים, וספרים רבים, בעיקר בתחום צילום ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז סוף שנות ה-90 אוצרת סלע תערוכות המתקשרות לנושאים חברתיים ופוליטיים של תולדות הצילום המקומי, הישראלי והפלסטיני. התערוכה המשמעותית הראשונה שאצרה ולה נלווה ספר הייתה "צילום בפלסטין/ארץ-ישראל בשנות השלושים והארבעים" בשנת 2000. בשנת 2007 אצרה את התערוכה "שישה ימים ועוד ארבעים שנה" במוזיאון פתח תקווה לאמנות וב-2009 את התערוכה "לעיון הציבור, תצלומי פלסטינים בארכיונים צבאיים בישראל" בגלריה שבמכללת מנשר.

כאוצרת במוזיאונים הייתה סלע האוצרת הראשית של מוזיאון העיר חיפה ואוצרת הצילום של מוזיאון תל אביב לאמנות. סלע התמקדה בהצגת אמנים בינלאומיים כמו לורנה סימפסון, אנדרה סרנו, סינדי שרמן, רוברט מייפלת'ורפ, ווילי דוהרטי, קתרין יאס וסטיבן פיפן, שסימנו את המהפך שחל בצילום משנות השבעים של המאה העשרים ואת העיסוק החברתי והפוליטי בצילום פוסטמודרני, מגמה שלא הוצגה עד אז במוזיאון.

חוץ מעבודתה כאוצרת וחוקרת עצמאית יזמה שני פרויקטים בתחום הצילום ותולדות הצילום בארץ: הספרייה הראשונה המוקדשת לצילום מקומי בבית אבי חי בירושלים, ועמותת המרכז למחקר ושימור של צילום מקומי שהוקמה ב-2002.

סלע גם עוסקת בהוראה ובין השאר לימדה באוניברסיטת תל אביב, בבצלאל, ובמכללת הדסה.

Looted and Hidden - Palestinian Archives in Israel[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2017 הציגה סלע את הסרט "Looted and Hidden - Palestinian Archives in Israel" המבוסס על חומרי ארכיון, ומחקר רב שנים כולל ראיונות עומק עם הדמויות המגולמות בסרט. הסרט, שהוקרן לראשונה במוזיאון תל אביב, חושף צילומים נדירים מארכיון הסרטים והצילומים הפלסטיני המתעד עשרות שנים של היסטוריה פלסטינית בארץ – עוד מלפני ה-48 וגם לאחר הנכבה[1]. רובו ככולו של הארכיון נבזז והוסתר מעיני הציבור משנת 1982, עת פלש הצבא הישראלי למשרדי אש״ף בביירות. תמלילי הראיונות עובדו למונולוגים או למכתבים אישיים ומגוללים את סיפור הארכיונים. הסרט מתמקד בעיקר ביצירה הקולנועית שנוצרה במוסד לקולנוע וביחידה לתרבות ולאמנות. הסרט, הראשון המוקדש לנושא, אף עוקב אחר מעשה הביזה ואחר כללי הניהול של ישראל בשליטה בארכיונים הפלסטינים[1][2].

מה שניכר בעבודתה מרובת השנים של סלע, ובסרט הזה בפרט, הוא שימת הדגש המרכזי על האלמנטים הוויזואליים. כחוקרת תרבות חזותית, היא מעידה על עצמה כי היא "מבינה את החשיבות של הדמויים הוויזואליים בבניית תודעה וזהות לאומיות, והחשיבות של התרבות וההיסטוריה לכל חברה"[2].

תערוכות שאצרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • טווח הריאליזם, מוזיאון תל אביב לאמנות, 1993
  • סינדי שרמן, מוזיאון תל אביב לאמנות, 1993
  • ביל הנסון, רצפים, מוזיאון תל אביב לאמנות, 1993
  • 90-70-90, מוזיאון תל אביב לאמנות, 1994
  • וברט מפלתורפ, רטרוספקטיבה, מוזיאון תל אביב לאמנות (בשיתוף ג'רמנו צ'לאנט), 1994
  • לורנה סימפסון, למען הצופה, מוזיאון תל אביב לאמנות (בשיתוף בריל ברייט), 1994
  • גלעד אופיר, חומות קיקלופיות, מוזיאון תל אביב לאמנות, 1995
  • טירנית ברזילי, מוזיאון תל אביב לאמנות, 1996
  • סביבות (הלן צ'אדוויק, סטיבן פיפין, חנה קולינס, קתרין יאס ווילי דוהרטי) מוזיאון תל אביב לאמנות, 1997
  • אנדרה סרנו, חדר-המתים, מוזיאון תל אביב לאמנות, 1997
  • צילום בפלסטין/ארץ-ישראל בשנות השלושים והארבעים, הוצאת הקיבוץ המאוחד ומוזיאון הרצליה לאמנות, 2000
  • רועי קופר – תפוחי-זהב, נקרופוליס, מוזיאון הרצליה לאמנות, 2001
  • שישה ימים ועוד ארבעים שנה, מוזיאון פתח-תקוה לאמנות, 2007
  • אורית ישי, גלריה החדר, 2009
  • דוד חריס - התחלות, בית אבי-חי, 2007
  • היסטוריות מצטלבות - אשכול תערוכות, מוזיאון העיר חיפה, 2007
  • לעיון הציבור - תצלומי פלסטינים בארכיונים צבאיים בישראל, מנשר לאמנות, 2009
  • ענת סרגוסטי- תצלומים מ"העולם הזה" 1993-1980, הגלריה הלימודית, בית הספר לאמנות, חברה ותרבות, המכללה האקדמית ספיר, 2009
  • ח'ליל ראאד, תצלומים 1948-1891, מוזיאון גוטמן לאמנות, 2010
  • דינה שנהב, תרחיש, מוזיאון נחום גוטמן לאמנות, 2011
  • תסיסה - דיור, שפה, היסטוריה - דור חדש בערים היהודיות-ערביות, מוזיאון נחום גוטמן לאמנות, 2013
  • ראידה אדון - אישה ללא בית, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2014
  • אביטל כנעני - אחר הרוח, משכן לאמנות עין-חרוד, 2016

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 אדרת, עופר (29 ביוני 2017). "מה עושים סרטים וצילומים פלסטיניים בארכיון צה"ל?". הארץ (בעברית). בדיקה אחרונה ב-23 במאי 2019. 
  2. ^ 2.0 2.1 רמי יונס, פסטיבל הסרטים 48 מ״מ מציג: ארכיון הקולנוע הפלסטיני הגנוז, שיחה מקומית, ‏2.12.2017