רונית ברנגה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רונית ברנגה
RonitBaranga 21.jpg
לידה 4 באפריל 1973 (בת 48)
ישראלישראל חיפה, ישראל
תחום יצירה פיסול
זרם באמנות אמנות עכשווית
רונית ברנגה - אתר רשמי

רונית ברנגהאנגלית: Ronit Baranga; נולדה ב-4 באפריל 1973) היא אמנית ישראלית עכשווית, העוסקת בפיסול ומציגה משנת 2004. זוכת פרס עידוד היצירה לשנת 2016 ממשרד התרבות והספורט, הציגה בתערוכות יחיד ובתערוכות קבוצתיות בישראל ובשאר העולם. העבודות שלה נמצאות באוספים של מוזיאונים ובאוספים פרטיים בישראל ובעולם.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברנגה נולדה בחיפה ב-4 באפריל 1973. בגיל 7 עברה לכפר סבא ובגיל 17 עברה לגור בזכרון יעקב.

ב-1990 למדה רישום פיגורטיבי אצל רחל שביט. לאחר שירותה הצבאי כקצינה בחיל האוויר למדה פסיכולוגיה וספרות עברית באוניברסיטת חיפה. עם נישואיה עברה להתגורר בתל אביב ולמדה ציור מופשט אצל פרופסור ג'ון בייל ותולדות אומנות באוניברסיטת תל אביב.

בין השנים 2000–2004 למדה במדרשה לאומנות בבית ברל ובשנה השנייה ללימודיה נחשפה לפיסול בחמר. על עבודתה בתערוכת הבוגרים כתבה מבקרת האומנות סמדר שפי[1] בעיתון "הארץ": "עבודה בולטת נוספת היא של רונית ברנגה, שעוסקת בטוהר השפה, במילים שנחשבות קדושות, ובמכבסת מלים - העבודה בנויה ממעין כיור קרמיקה עגול וגדול, שבדפנותיו יצוקים פיות בתנועת דיבור. העבודה צבועה בלבן, והאיכות הסוריאליסטית שלה חזקה ויוצאת דופן."

בשנת 2010 חזרה עם בן זוגה ושלושת ילדיהם לזכרון יעקב ושם ממוקם הסטודיו שלה[2].

משנת 2007 מציגה ברנגה בתערוכות בישראל ובעולם ועבודותיה נמצאות באוספים מוזיאליים ופרטיים רבים. בין תערוכותיה הבולטות: תערוכות בינלאומיות בסין (2011) וטאיוואן (2012) בהן זכתה בפרסים; תערוכה בינלאומית במוזיאון הטריאנאלה במילאנו (2012); ו-"דיסמלנד" (2015), התערוכה המדוברת של אומן הרחוב בנקסי, בה חלקה חלל תצוגה עם דמייאן הירסט ובנקסי.

ב-2017 הציגה ברנגה שתי תערוכות יחיד: "מימוזה ביישנית" בבית האדום, תל אביב ו-"Embraced", בגלריית בות' (Booth Gallery) בניו יורק, ובשנת 2018 הציגה בתערוכת יחיד את "מסיבת התה", בגלריית ביינארטת במלבורן, אוסטרליה והזמנה שוב לגלריית בות' בניו יורק עם עבודות בנושא "מגרש המשחקים של השדים".

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1994 - 1997 - בוגרת החוג לפסיכולוגיה וספרות עברית, אוניברסיטת חיפה
  • 1999 - 2000 - לימודי תולדות האמנות, אוניברסיטת תל אביב
  • 2000 - 2004 - התמחות באמנות פלסטית ופיסול קרמי במדרשה לאמנות, בית ברל ("המדרשה")

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2011 - "פרס ציון לשבח", "תחרות סין הבינלאומית, פרס קאולין לאומנות קרמית"
  • 2012 - "פרס המלצת שופט", הביאנלה לקרמיקה של טאיוואן 2012
  • 2016 - "פרס עידוד היצירה" - משרד התרבות והספורט לשנת 2016

אודות יצירתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רונית ברנגה מפסלת בסגנון פיגורטיבי ריאליסטי ונושאי הפיסול בהם היא מטפלת מגוונים. חלקם ניזונים ממקורות השראה ספרותיים ומיתולוגיים, חלקם מהמציאות היומיומית.

"בשפה האמנותית הייחודית שלה, ברנגה מערבת יכולות וירטואוזיות של פיסול וציור היפר-ריאליסטי עם נטייה לעבר המטאפיזי, האפל והנסתר. הפנטזיה שהיא בוראת נשענת על מיתוסים ואגדות עתיקות ומספרת סיפור רב רבדים, באמצעות היחסים הנרקמים בין החפצים, הדמויות והחלל. בכל פעם מחדש המפגש עם עבודותיה מעורר השתאות מעורבת במתח סמוי, בין פיתוי ורתיעה." (חגית פלג-רותם, "מימוזה ביישנית" על תערוכת היחיד של ברנגה)[3].

בסדרות הכלים "הספק חיים שלה", כהגדרתה של הסופרת מרית בן ישראל, היא משתמשת בתחבולות של האנשה ולחפצים הדוממים שביצירותיה מוענקים חיים משל עצמם ויכולת הבעה רגשית. כפי שברנגה מסבירה: "אני לוקחת כלי פשוט - כלי שנחשב בעינינו למובן מאליו, כלי פסיבי ואני מעניקה לו איברים [פיות ואצבעות] שבעזרתם אנחנו משתמשים בו. ועכשיו [הכלי הזה] נמצא במקום אחר. הוא חש את הסביבה והוא אקטיבי. הוא יכול להחליט אם להשתמש בעצמו, האם לאפשר להשתמש בו? או אולי הוא יכול לברוח?"

ניתן לראות את יצירותיה של ברנגה כמטונימיה. לפי דברי מרית בן ישראל[4] "מבחינה פואטית, הכלים הפנטסטיים האלה הם מטונימיות... ובהמשך לכך, גם רונית ברנגה ממזגת בין הספלים לאצבעות שאוחזות בהם (או לפיות שנצמדים אליהם) ויוצרת מטונימיות מתעתעות, לופתות ומצחיקות, מרגשות ומבעיתות בו בזמן".

ב-2015 ברנגה השתתפה בתערוכה בינלאומית גדולה של אומן הרחוב בנקסי, Dismaland. כתבת האומנות חגית פלג רותם[5] מציינת: "האמנית הישראלית רונית ברנגה מציגה עבודה שיצרה במיוחד לתערוכה, ובה "סרוויס", מערכת כלי אוכל שקיבלו חיים משלהם, כאשר שולבו בהם אצבעות אנושיות, הנראות קטועות. המראה הסוריאליסטי משחק בין המחריד למצחיק, מושך ומרתיע. הפיסול הווירטואוזי שלה מקבל ממד של קושי וכאב, באמצעות הפגשה של חפצים דוממים ואיברים חיים, ושימוש בצבעוניות חיוורת הנראית כמסיכת מוות או הרואין-שיק".

נשים ונשיות תופסות מקום חשוב ביצירותיה. "ארטמיס שלי", "עץ החיים" ו"מימוזה ביישנית" הן יצירות בהן הדמויות מחפשות להבין את הסביבה ולהתחבר אליה.

ברנגה סבורה שיצירותיה "נועדו לעורר מחשבה ורגש". אבל תגובות אלה, גם אם הן מצופות, אינן מושגות בצורה פשוטה וישירה, אלא דורשות מהצופה התבוננות ובניית משמעות אישית במפגש עם היצירה.

תערוכות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2007 - "קליפות של כנפיים", הגלריה העירונית, רעננה
  • 2017 - "מימוזה ביישנית" הבית האדום, תל אביב
  • 2017 - "EMBRACED" גלריה BOOTH, ניו יורק.
  • 2018 - "מגרש המשחקים של השדים", גלריה BOOTH, ניו יורק.
  • 2018 - "מסיבת תה", גלריית ביינארט, מלבורן, אוסטרליה.

תערוכות קבוצתיות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאריך שם התערוכה מיקום
2010 צלחות גלריה עירונית, כפר-סבא
2010 רצפים; זהויות, תכשיט ישראלי 5 מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב
2011 הביאנלה ה-6 לקרמיקה ישראלית: עיצוב קרמי: כלים טכנו. לוגיים מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב
2011 Handle with Care דיזיין ספייס, תל אביב
2012 תלוי Zmarin, זיכרון יעקב
2013 סל צריכה בית בנימיני, תל אביב
2014 המשתה בית בנימיני, תל אביב
2014 גוף עבודות בית בנימיני, תל אביב
2015 חיפוש קרוב בית בנימיני, תל אביב
2016 צבע טרי 8 - חממת אומנים נמל תל אביב
2016 Quest מוזיאון הצילום תל-חי
2016 הביאנלה ה-8 לקרמיקה ישראלית מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב
2016 י[ו]צרים ישראלים גלריה חנינא, תל אביב
2017 צבע טרי 9 מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת ת"א, רמת אביב
2017 אישה לאחותה מוזיאון הרצלילינבלום, תל אביב
2017 חנה אורלוף: פיסול פמיניסטי בישראל מוזיאון מאנה-כץ, חיפה
2017 זוכי פרס עידוד היצירה של משרד התרבות והספורט מוזיאון בת ים לאומנות, בת ים
2017 "מה יש לך בצלחת?" המרכז האקדמי ויצו, חיפה
2018 הומור יהודי בית התפוצות, תל אביב
2019 "והספינה עדיין שטה" בית האומנים, תל אביב
2019 "ביכורי סטודיו" גלריה עירונית, כפר סבא
2019 "Fake News-Fake Truth" מוזיאון חיפה לאומנות, חיפה

תערוכות קבוצתיות מחוץ לישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאריך שם התערוכה מיקום
2008 סועדים ב-2015 מאקף, מילאנו, איטליה
2011 תחרות סין בינלאומית מוזיאון סין הגדול, ג'נגדזהן, סין
2012 "KAMA" - סקס ועיצוב מוזיאון הטריאנלה לעיצוב, מילנו, איטליה
2012 הביאנלה לקרמיקה של טייוואן 2012 מוזיאון האומנות של קאווסיונג, דרום טייוואן
2015 הטריאנלה הבינלאומית לקרמיקה המוזיאון הלאומי של סלובניה, ליובליאנה, סלובניה
2015 "גבולות", הביאנלה ה-14 לקרמיקה אנדן, בלגיה
2015 דיסמלנד - Dismaland (בנקסי) ווסטון-סופר-מאר, אנגליה
2016 הביאנלה לקרמיקה של טייוואן 2016 מוזיאון יינג'י לקרמיקה, יינג'י, טייוואן
2016 השקפות קרמיות סנט פאו רסינטה מודרניסטה, ברצלונה, ספרד
2017 Gross Anatomy מוזיאון אקרון לאומנות, אוהיו, ארצות הברית
2017 הביאנלה לאומנות BLIP 2017 קוובק, קנדה
2017 עבודות קטנות גלריית ביינארט, מלבורן, אוסטרליה
2017 אוכל! אוכל באומנות ועיצוב עכשווי מוזיאון נייאראק, הולנד
2018 Half a pound of Art גלריה סטורפונקט, מימכן, גרמניה

פעילויות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

2017 שופטת בביאנלה הבינלאומית לקרמיקה ה-13 מניסס, ספרד (Manises, Spain)

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סמדר שפי, "יריות בבית הבובות", הארץ
  2. ^ שחף דקל, יוצרים - www.israelicreators.com, י[ו]צרים, ‏30 באוקטובר 2015
  3. ^ חגית פלג-רותם, מושכת בחוטים, מגזין פורטפוליו, ‏מאי 2017
  4. ^ מרית בן ישראל, על הכלים הספק-חיים של רונית ברנגה, עיר האושר, ‏21 באוגוסט 2016
  5. ^ חגית פלג-רותם, האמן המחתרתי בנקסי מציג את "דיסמלנד" - לונה-פארק מהסיוטים, גלובס, ‏1 בספטמבר 2015