רוני אורן
 | |
| לידה |
25 בפברואר 1953 (בן 71)  |
|---|---|
| מקום לימודים |
בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב |
| תקופת הפעילות | מ-1975 |
| תחום יצירה |
איור, הנפשה |
| פרסים והוקרה |
פרס מוזיאון ישראל לאיור ספר ילדים על שם בן-יצחק (1986) פרס נחום גוטמן לאיור |
|
ronysclayground | |
  | |
רוני אורן (נולד ב-25 בפברואר 1953) הוא אנימטור ישראלי. יוצר באנימציה סדרות טלוויזיה לילדים, ספרי ילדים ופרסומות לטלוויזיה המשלבות דמויות מפלסטלינה. שימש כראש היחידה לאנימציה בבצלאל.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
החל לעסוק באיור במקרה. ב-1972, במהלך השירות הצבאי, חלה בצהבת קשה. בזמן האשפוז מצא מפלט ביצירת איורים. אחיו הגדול, שלמד אז בבצלאל, העביר מספר איורים למורה שלו לאנימציה, יצחק יורש, וזה התלהב ואמר והזמין אותו לבוא ולעבוד בבצלאל. הצבא שלח אותו לחופשת החלמה ארוכה ובמהלכה, התגורר אצל אחיו בירושלים ולמד ביחידה לאנימציה של בצלאל. לאחר שובו לשירות פרצה מלחמת יום כיפור, והוא נשלח ליחידת סיירות בחזית תעלת סואץ מול הארמייה המצרית השלישית. לאחר השחרור עבד בעבודות מזדמנות בהולנד. עם שובו לישראל התקבל לבצלאל. שם למד שלושה שבועות במחלקה לגרפיקה ועוד שלושה שבועות במחלקה לצילום ועזב את הלימודים.
ב-1975 עבד כסדרן בסינמטק ירושלים, ואז התבקש באמצעות חברה ליצור מספר איורים לתוכנית הטלוויזיה "כלבוטק". העבודה הובילה לתפקיד כמאייר לשירים שהושמעו בתוכנית "ריצ'רץ'", ובהמשך כמאייר התוכנית "טלפלא".
ב-1978 הקים אולפן עצמאי המוכר בשם "פריים ביי פריים", במסגרתו יצר למעלה מ-500 סרטונים, וזכה בפרסים ומדליות בפסטיבלים ובתחרויות פרסום. סדרות האנימציה שיצר שודרו בכ-80 מדינות ונקנו בין השאר על ידי ערוץ דיסני, ABC ,PBS ,BBC, וערוץ 4 הבריטי.
בין סדרות הטלוויזיה שיצר: משלים שועליים ("Foxy Fables"), "אגדות המלך שלמה" ("Tales of a Wise King"), "ביצה" ("The Egg"), ו"ארנב עכשיו" ("Grabbit the Rabbit"). הפיק 86 סרטונים לסדרה הישראלית "רחוב סומסום". כן הפיק לפרסומות טלוויזיה דמויות כגון התוכי בפרסומת לחברת בזק בינלאומי והפרות בפרסומת לטנא נגה.
אורן אייר למעלה מ-25 ספרי ילדים בישראל, בריטניה וארצות הברית. זכה בפרס נחום גוטמן לאיור. ב-1986 זכה בציון לשבח בפרס מוזיאון ישראל לאיור ספר ילדים ע"ש בן-יצחק עבור איוריו לספר "אגדה של הגדה, הגדה של פסח" (1985).
אורן עסק גם בהוראת מלאכת האנימציה. בין השנים 1980 ל-2002 לימד אנימציה בבית צבי, האקדמיה לעיצוב ולחינוך ויצו חיפה ובצלאל. כן העביר כיתות אמן בפסטיבלי אנימציה שונים. משנת 2003 העביר סדנאות אנימציה בפלסטלינה לילדים ונוער דרך "סל תרבות שטראוס", "סל תרבות ארצי" ובסינמטקים.
בשנים 2000- 2008 כיהן אורן כראש היחידה לאנימציה בבצלאל. בשנת 2006 קיבל דרגת פרופסור.
אורן הוציא ב-2006 את ספרו "סודות של פלסטלינה, חיות הבית והגינה", שהפך לרב-מכר. הספר יצא לאור גם בהוצאת Flamarion בצרפת, וכן בדנמרק. ספר ההמשך, "סודות של פלסטלינה 2, חיות הבר", יצא ב-2006, וגם הוא הפך לרב-מכר בישראל. ב-2010 יצא הספר "סודות של פלסטלינה 3, דינוזאורים".
בשנת 2014 הוציא אורן בשיתוף עם טל קרן כץ את הספר "סודות של בצק סוכר, עוגות יום הולדת" .
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אורן מתגורר בבנימינה. נשוי ואב לארבע בנות.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של רוני אורן- רוני אורן, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- רוני אורן, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- רוני אורן, דף שער בספרייה הלאומית
- בועז כהן, הרשות הפלסטלינית: הכירו את רוני אורן, באתר nrg, 1 במאי 2010
- סודות של פלסטלינה עם רוני אורן, שיעורי יצירות בפלסטלינה, באתר ynet
- דנה אריאלי-הורוביץ, חיה ובועטת: אנימציה ישראלית - שיחה עם רוני אורן, ראש המחלקה לאמנויות המסך, בצלאל, אפריל 2008, באתר בצלאל
- רוני אורן, "סודות של פלסטלינה, חיות הבית והגינה" - כולל פרק מהספר, באתר טקסט
