רוני וילן
 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
25 בספטמבר 1961 (בן 62) דבלין שבאירלנד | |||
| שם מלא | רולנד אנדרו וילן | |||
| גובה | 1.75 | |||
| עמדה | קשר | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
  | ||||
רונלד אנדרו "רוני" וילן (באנגלית: Ronald Andrew "Ronnie" Whelan, נולד ב-25 בספטמבר 1961 בדבלין) הוא כדורגלן עבר אירי אשר שיחק בעמדת הקשר ולעיתים בעמדת המגן. הוא היה חלק משמעותי מליברפול בתקופה הדומיננטית שלה בשנות ה-80. הוא שיחק במועדון משנת 1979 עד לשנת 1994. וילן נבחר במקום ה-30 ברשימת 100 השחקנים הגדולים ביותר ששיחקו בליברפול.[דרושה הבהרה]
וילן סיים את הקריירה שלו במועדון סאות'נד יונייטד, שם שימש גם כשחקן-מאמן. בנוסף, הוא אימן את פאניוניוס, אולימפיאקוס ניקוסיה ואפולון לימסול.
וילן שיחק עבור נבחרת אירלנד באליפות אירופה ב-1988 ובשני גביעי עולם ב-1990 וב-1994. הוא הופיע 53 פעמים בנבחרת בין השנים 1981–1995.
מאז פרישתו הוא החל בקריירה תקשורתית.
ליברפול[עריכת קוד מקור | עריכה]
וילן הוחתם בליברפול על ידי בוב פייזלי תמורת 35,000 פאונד[1] ב-19 בספטמבר 1979, כמה ימים לאחר יום הולדתו ה-18. הוא ערך את הופעת הבכורה שלו במועדון ב-3 באפריל 1981 וכבש את השער הראשון שלו בדקה ה-27 בניצחון 0–3 על סטוק סיטי באנפילד במסגרת הליגה הראשונה של הפוטבול ליג. זו הייתה הופעתו היחידה של וילן בקבוצה הראשונה בעונה זו. בחלק גדול מחודשיו הראשונים במועדון וילן שיחק בקבוצת המילואים.
בעונה הבאה וילן זכה במקום קבוע בקבוצה. הוא שיחק בצד שמאל בקישור של ליברפול לאחר שריי קנדי נדחק החוצה, והוא קיבל גם את המספר שלו, 5. זו הייתה עונה מעולה עבור וילן והוא עזר לקבוצה לזכות בליגה ובגביע הפוטבול ליג. בגמר הגביע ליברפול ניצחה את טוטנהאם 3-1 באצטדיון ומבלי. וילן הבקיע צמד במשחק.[2]
ב-1983, ליברפול זכתה שוב בשני התארים האלו. בגמר הגביע וילן הבקיע בתוספת הזמן וליברפול ניצחה את מנצ'סטר יונייטד 2-1. וילן היווה חלק משמעותי בזכייה של ליברפול בטרבל, עם זכיות בליגה, בגביע הליגה ובגביע האלופות ב-1984, למרות שהוא היה פצוע חלק מהעונה.
לאחר עונה מחוסרת תארים ואסון הייזל, העונה הבאה של ליברפול הייתה הרבה יותר מוצלחת. ליברפול זכתה בליגה ובגביע ה-FA, כאשר היא ניצחה את יריבתה העירונית אברטון 3-1. וילן הבקיע שניים מהשערים במשחק. זו הייתה הפעם הראשונה ששתי הקבוצות נפגשו בגמר הגביע והפעם השלישית במאה ה-20 שקבוצה זכתה בגביע ה-FA שנתיים ברציפות. באותה עונה וילן גם כבש שלושער בניצחון 0–5 על קובנטרי סיטי באנפילד בליגה ב-12 באפריל 1986.[3]
בעונה הבאה ליברפול לא זכתה באף גביע. היא סיימה שנייה בליגה אחרי אברטון והפסידה לארסנל בגמר גביע הפוטבול ליג. בעונה לאחר מכן וילן עבר לתפקיד מרכזי יותר לאחר הגעתו של ג'ון בארנס לקבוצה. באותה עונה ליברפול זכתה בליגה. הקבוצה הפסידה רק פעמיים בליגה לאורך כל העונה. היא הגיעה גם לגמר גביע ה-FA למשחק נגד וימבלדון, אך וילן לא השתתף במשחק. ליברפול הפסידה במשחק 0–1.
מכיוון שקפטן הקבוצה, אלן הנסן, נפצע, וילן היה הקפטן של ליברפול לאורך רוב עונת 1988/1989. המועדון היה בתקופה טובה, אך אז התרחש אסון הילסבורו. וילן היווה דמות מפתח בקבוצה באותה תקופה קשה. כאשר הנסן היה כשיר שוב, וילן נשאר הקפטן כדי לשמור על המשכיות, ולאחר שליברפול ניצחה את אברטון 2–3 בגמר גביע ה-FA, הוא היה זה שהניף את הגביע. באותה עונה ליברפול הייתה קרובה לזכייה בליגה, אך ארסנל זכתה בה במחזור האחרון לעונה.
ליברפול זכתה שוב בליגה ב-1990, כאשר וילן משחק תפקיד מרכזי ברוב העונה. לקראת סוף העונה הוא הפסיד כמה משחקים בגלל פציעות אשר השפיעו לרעה מאוד על המשך הקריירה שלו בליברפול. אחד הרגעים הבלתי נשכחים של וילן היה במשחק של ליברפול נגד מנצ'סטר יונייטד באולד טראפורד, כאשר הוא הבקיע שער עצמי מ-27 מטר. עד היום זה נחשב לאחד מהשערים העצמיים המוזרים והקומיים ביותר בליגה.[1] למרות זאת, ליברפול ניצחה את המשחק 2-1.
וילן נשאר בהרכב הפותח בעונה הבאה, עד שפציעה במשחק נגד אברטון בפברואר השביתה אותו עד לסוף העונה. במשך שאר הקריירה שלו בליברפול, היה וילן פצוע רוב הזמן. הוא החמיץ חלק גדול מעונת 1991/1992, אך חזר להבקיע שער שוויון חשוב במשחק חצי גמר גביע ה-FA נגד פורטסמות', מה שהביא למשחק חוזר בו אנפילד זכתה בבעיטות עונשין. הוא לא שותף במשחק הגמר נגד סנדרלנד.
כאשר וילן היה כשיר, המאמן גריים סונס נתן לו דקות משחק רבות בקבוצה הראשונה בעונת 1992/1993 ו-1993/1994. ב-1994, סונס הוחלף על ידי רוי אוונס. בסוף עונת 1993/1994, אוונס החליט שלא להציע חוזה חדש לווילן.
וילן רשם 439 הופעות בקבוצה הראשונה של ליברפול וכבש 73 שערים. הוא כבש בארבע-עשרה עונות ברציפות. הוא זכה בשש אליפויות, שישה גבעי FA, גביע ליגת האלופות ושלושה גביעי ליגה.
קריירה בינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]
עד גיל 20, וילן ייצג את אירלנד בנבחרת בית הספר, הנבחרת הצעירה, נבחרת החובבנים והנבחרת הבוגרת.
וילן היה שחקן הרכב קבוע בנבחרת אירלנד. את הופעת הבכורה שלו בנבחרת הבוגרת רשם ב-29 באפריל 1981 כאשר הוא עלה מהספסל בדקה ה-63 בניצחון 1–3 על נבחרת צ'כוסלובקיה באצטדיון לאנסדון רוד.
וילן היה שותף להעפלתה של נבחרת אירלנד לאליפות אירופה ב-1988 בגרמניה המערבית, בה שיחק בכל משחקי הנבחרת. הוא שותף בניצחון 1-0 על נבחרת אנגליה. כמו כן, הוא כבש שער בתיקו מול נבחרת ברית המועצות. אירלנד הודחה מהתחרות לאחר שהפסידה לנבחרת הולנד, וסיימה במקום השלישי בשלב הבתים.
קריירה כמאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1994 וילן עזב את ליברפול לאחר 15 שנה וחתם בסאות'נד יונייטד. הוא הפך לשחקן-מאמן של המועדון שנה לאחר מכן. הוא עזב את המועדון בסוף עונת 1996/1997 לאחר שהמועדון ירד לליגה השנייה.
הוא שימש גם בתור מאמנה של פאניוניוס, אפולון לימסול ואולימפיאקוס ניקוסיה. הצלחתו הגדולה ביותר כמאמן הגיעה כשאימן את פאניוניוס ב-1999, כאשר הקבוצה העפילה בפעם הראשונה בתולדותיה לתחרות אירופאית, גביע אירופה למחזיקות גביע. הקבוצה הודחה על ידי לאציו, אשר זכתה בתחרות, לאחר שהפסידה בשני משחקים בתוצאה 0–4 ו-0–3.
קריירה תקשורתית[עריכת קוד מקור | עריכה]
כיום וילן עובד במעגל הדוברים לאחר הארוחה ועוסק בפרשנות.
וילן מופיע באופן קבוע ב-RTÉ Sport, ומסקר בין השאר את הפרמייר ליג ואת ליגת האלופות. הוא ידוע בהגייתו של שמו של החלוץ בסטיאן שוויינשטייגר. הוא סיקר את מונדיאל 2010, מונדיאל 2014 ויורו 2016 ב-RTÉ Sport.[4][5][6][7]
התנדבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
וילן הוא פטרון של התאחדות מיאסטניה גראביס באירלנד. הוא מגייס כספים למען המלחמה במחלה ועובד להעלאת המודעות אליה.
סטטיסטיקות קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מועדון[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מועדון | עונה | ליגה | ליגה | גביע ה-FA | גביע הפוטבול ליג | אירופה | אחר* | סה"כ | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הופעות | שערים | הופעות | שערים | הופעות | שערים | הופעות | שערים | הופעות | שערים | הופעות | שערים | |||
| 1977–78 | הום פארם | ליגת העל האירית בכדורגל | - | - | - | - | - | - | - | - | - | - | - | - |
| 1978–79 | - | - | - | - | - | - | - | - | - | - | - | - | ||
| 1979–80 | ליברפול | הליגה הראשונה של הפוטבול ליג | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | ||
| 1980–81 | 1 | 1 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 1 | 1 | ||||
| 1981–82 | 32 | 10 | 3 | 0 | 8 | 3 | 4 | 1 | 47 | 14 | ||||
| 1982–83 | 28 | 2 | 1 | 0 | 6 | 2 | 5 | 3 | 1 | 0 | 41 | 7 | ||
| 1983–84 | 23 | 4 | 1 | 0 | 5 | 3 | 5 | 2 | 34 | 9 | ||||
| 1984–85 | 37 | 7 | 7 | 4 | 3 | 1 | 9 | 0 | 3 | 0 | 59 | 12 | ||
| 1985–86 | 39 | 10 | 7 | 1 | 7 | 3 | 4 | 0 | 57 | 14 | ||||
| 1986–87 | 39 | 3 | 3 | 0 | 8 | 2 | 3 | 0 | 53 | 5 | ||||
| 1987–88 | 28 | 1 | 2 | 0 | 3 | 0 | - | - | 33 | 1 | ||||
| 1988–89 | 37 | 4 | 5 | 0 | 6 | 0 | 3 | 0 | 51 | 4 | ||||
| 1989–90 | 34 | 1 | 8 | 1 | 3 | 0 | 1 | 0 | 46 | 2 | ||||
| 1990–91 | 14 | 1 | 1 | 0 | 1 | 0 | 1 | 0 | 17 | 1 | ||||
| 1991–92 | 10 | 0 | 3 | 1 | 0 | 0 | 0 | 0 | 13 | 1 | ||||
| 1992–93 | פרמייר ליג | 17 | 1 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 1 | 0 | 18 | 1 | |
| 1993–94 | 23 | 1 | 0 | 0 | 0 | 0 | 23 | 1 | ||||||
| 1994–95 | סאות'נד יונייטד | הליגה הראשונה של הפוטבול ליג | 33 | 1 | - | - | - | - | - | - | 33 | 1 | ||
| 1995–96 | 1 | 0 | - | - | - | - | - | - | 1 | 0 | ||||
| סה"כ בקריירה (אנגליה) | 396 | 47 | 41 | 7 | 50 | 14 | 23 | 6 | 17 | 0 | 527 | 74 | ||
* אחר – מגן הצדקה, הסופר קאפ האירופי, הגביע הביניבשתי והסופר קאפ סקרין ספורט
בינלאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]
| נבחרת אירלנד בכדורגל | ||
|---|---|---|
| שנה | הופעות | שערים |
| 1981 | 3 | 0 |
| 1982 | 1 | 0 |
| 1983 | 2 | 0 |
| 1984 | 3 | 0 |
| 1985 | 6 | 0 |
| 1986 | 2 | 0 |
| 1987 | 7 | 1 |
| 1988 | 6 | 1 |
| 1989 | 7 | 1 |
| 1990 | 4 | 0 |
| 1991 | 0 | 0 |
| 1992 | 2 | 0 |
| 1993 | 4 | 0 |
| 1994 | 4 | 0 |
| 1995 | 2 | 0 |
| סה"כ | 53 | 3 |
הישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ליברפול
- הליגה הראשונה של הפוטבול ליג (6): 1981/1982, 1982/1983, 1983/1984, 1985/1986, 1987/1988, 1989/1990
- גביע ה-FA
- גביע הפוטבול ליג (3): 1981/1982, 1982/1983, 1983/1984
- סופר קאפ (1): 1986/1987
- מגן הקהילה (5): 1982, 1986, 1988, 1989, 1990,
- ליגת האלופות (1): 1983/1984
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר Soccerway
- פרופיל, באתר BDFutbol
- פרופיל, באתר WorldFootball.net
- פרופיל, באתר National Football Teams
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
- פרופיל ב-LFCHistory.net
- ראיון מיוחד ב-Thisisanfield.com
- רשומות עונתיות של ליברפול ב-Sporting-heroes.net
- רשומות נבחרת אירלנד ב-Sporting-heroes.net
- השחקנים הגדולים של נבחרת אירלנד ב-Fai.ie
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Ex-Red: Ronnie Whelan | This Is Anfield, 2012-03-18
- ^ "Ronnie Whelan". Liverpool FC (באנגלית). נבדק ב-2017-06-23.
- ^ LIVERWEB - Liverpool Results 1985-86, www.liverweb.org.uk (ארכיון)
- ^ "RTE hopes Ossie and squad will spur fans to back home team - Independent.ie". Independent.ie (באנגלית). נבדק ב-2017-06-23.
- ^ "RTÉ roll out big guns for their 56 live games". The Irish Times (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2017-06-23.
- ^ Move over Dunphy… RTÉ adds new faces to World Cup coverage, 2014-06-06
- ^ "VIDEO: RTÉ Sport unveils Euro 2016 coverage". RTE.ie (באנגלית). 2016-06-01. נבדק ב-2017-06-23.
- ^ LFChistory.net, Liverpool career stats for Ronnie Whelan - LFChistory - Stats galore for Liverpool FC!, www.lfchistory.net
- ^ Benjamin Strack-Zimmermann, Ronnie Whelan, www.national-football-teams.com (באנגלית)