לדלג לתוכן

רוני פלומן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רוני פלומן
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1970 (בת 54 בערך)
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 3 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רוני פלומן (נולדה ב-1970) היא יועצת וסופרת ישראלית.[1]

רוני פלומן נולדה בירושלים לנאוה נווה ויזהר פלומן, רופאים.[2] בשנים 1976–1978 גרה בבוסטון עם הוריה, שנסעו לשם לצורכי מחקר ברפואה, ושם גם התגרשו. לאחר החזרה ארצה גדלה בהרצליה ותל אביב,[3] והיא בוגרת תיכון עירוני ד'. לאחר הצבא החלה ללמוד משפטים באוניברסיטת תל אביב וסיימה את התואר בהצטיינות יתרה. עבדה במשך כשנתיים כעורכת דין עד שנסעה לצרפת לעשות תואר שני במנהל עסקים ב-INSEAD, בעיירה פונטנבלו.[4] ב-1998, מייד אחרי התואר, המשיכה לארצות הברית, שם עבדה בתעשיית הטכנולוגיה,[5] לרבות בחברה שהונפקה בנאסד"ק ב-1999 וכן בסטראטאפ נוסף.[2][6] שם גם נולדו לה ולבעלה, בני פרידמן, שלושה בנים.[4]

ב-2004 עזבה את עבודתה כדי לכתוב ספר ראשון, "ארעיים וקבועים", שמבוסס על ראיונות שערכה בארצות הברית, בקהילה הישראלית של עמק הסיליקון, שבו עבדה והתגוררה. ב-2006 חזרה ארצה, ומאז היא מייעצת לחברות סטרטאפ.[3] בשנים האחרונות היא עובדת כסמנכ"ל שווק בחברות טכנולוגיה ישראליות.[7] עולם הטכנולוגיה, העסקים, והשיבה ארצה מארצות הברית הם נושאים שמתוארים בספריה.

ב-2012 נבחרה לכהן במועצת המועצה האזורית לב השרון, וב-2018 נבחרה לקדנציה נוספת.[8] הייתה פעילה גם בצופן - מרכזי טכנולוגיה עילית, כמתנדבת,[9] וכן משמשת היום בוועד המנהל של "דרך הרוח".[8]

ספריה שכתבה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ארעיים וקבועים: הקהילה הישראלית באזור מפרץ סן פרנסיסקו, הוצאת כרמל, 2007.

אתנוגרפיה המביאה את סיפורם של עשרים ישראלים שהיגרו לעמק הסיליקון, קליפורניה, קהילה שרובה ככולה בעלת מעמד סוציו-אקונומי גבוה. הוא מחולק ל"ארעיים", "מהגרים" ו"שבים", מושגים המתייחסים לנקודת המבט שבה המהגרים תופשים את מצבם, כמי שעומדים לשוב לישראל או כמי שמתכוונים להתאזרח בארצות הברית. בהקדמה ובנספחים מובא ניתוח של הקהילה, של ההגירה מישראל ושל הגירה בכלל. הספר מהווה אחת האתנוגרפיות היחידות של הקהילה הישראלית בארה״ב.

הספר מביא את סיפורם האישי והמקצועי של יזמי ההייטק הערבים-ישראלים, ומתאר את הארגונים הפועלים לשילוב הערבים בהיי-טק. במסגרת הרחבה יותר מנתח הספר את המשמעות של להיות ערבי-ישראלי במדינת ישראל, המכשולים העומדים בדרכם של הערבים-ישראלים להשתלב ולהתקדם במדינה וכיצד ניתן להתגבר עליהם.

ספרי פרוזה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלוש נובלות העוסקות בשוק העבודה ובמערכות היחסים שבין עובד למעביד. הנובלה הראשונה, "אוזניים", מספרת על יוסי שהיגר מישראל לקליפורניה, החברה שלו בעמק הסיליקון עומדת בפני פירוק והתמודדותו עם הכישלון המקצועי ועם ספר מצליח שכתבה בתו. הנובלה השנייה "כפרייה" מספר על קשישה במושב, שהפיליפינית המנקה את ביתה היא זוגתו של קרוב משפחתה ובכך נבחן יחס הישראלים למהגרי העבודה במדינה, בהם כאלה החיים בזוגיות עם מהגרות עבודה הנתונות לגירוש. הנובלה השלישית, "חשפן", מספרת על שירי, עורכת דין צעירה ורווקה השואפת להצליח במשרד עורכי דין בו שותפים גברים, שאיפה המתנגשת לפרקים עם הרצון לממש את עצמה כאישה.

יעל, התגוררה בנוחות בעמק הסיליקון, שם בעלה עבד בהייטק, וכעבור שמונה שנים מתגרשת ושבה לישראל עם בנה יהלי בן השבע. במהלך שנותיה באמריקה לא עבדה, אלא הייתה עקרת בית. היא שבה לישראל חסרת כל אחרי שנפקדה שנים משוק העבודה וגרה בקראוון; אמה מסדרת לה עבודה שאינה תואמת את כישוריה והיא מנסה למצוא את מקומה מחדש בארץ.

יוסף בן העשר חווה הצקות בבית ספרו, אולם הוא מוקף במשפחה אוהבת, הבולט בהם הוא סבו שמריהו הסקרן וחובב הלצון. כל פעם שיוסף מגיע לבית סבו וסבתו הוא קורא ביחד עם סבו ב"מחברת החלל", בה אסף שמריהו במהלך השנים ידיעות הנוגעות לחלל, ובאמצעותה שואל הסב את נכדו שאלות בדבר החיים ומשמעותם.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על ספריה

על "ארעיים וקבועים"

על "כוונות טובות"

על "חשפן"

על "שיניים"

על "מחברת החלל"

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]