רונן בר
_(cropped).jpg) | |||||||||||||
| לידה | 1966 (בן 58 בערך) | ||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 ישראל | ||||||||||||
| השכלה | |||||||||||||
| |||||||||||||
| |||||||||||||
  | |||||||||||||
רונן אברהם בר (נולד בשנת 1966) הוא ראש שירות הביטחון הכללי (השב"כ). החליף את קודמו בתפקיד נדב ארגמן, תחתיו כיהן כסגן ראש השב"כ החל מ-2018. בר צמח בשורות הארגון ושירת בו בתפקידים שונים. למבצעים שהוביל וליחידות שעמד בראשן הוענקו מספר פרסי ביטחון.[1]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רונן בר נולד וגדל ברחובות בשם רונן בֶּרֶזוֹבְסְקִי.[2] התגייס לצה"ל בשנת 1984, ושירת כלוחם וכקצין בסיירת מטכ"ל.[3] בין השאר, השתתף במבצע "עלם חמודות".[4] לאחר שהשתחרר מצה"ל בשנת 1988,[3] פתח בתל אביב בית קפה בשם "קפה בגדד", וב-1993 התגייס לשב"כ.[5]
בר הוא בעל תואר ראשון במדע המדינה ופילוסופיה בהצטיינות מאוניברסיטת תל אביב,[6] ותואר שני במנהל ציבורי מאוניברסיטת הרווארד (במלגה של קרן וקסנר).[7][8] הוא דובר גם ערבית.[9][10]
בשירות הביטחון הכללי[עריכת קוד מקור | עריכה]
החל את שירותו בשב"כ בשנת 1993 כלוחם ביחידה מבצעית, ובמהלך שירותו לחם ופיקד על מבצעים רבים ברצועת עזה, ביהודה ושומרון ובלבנון.[5] שימש מפקד שטח, והוביל את מבצע הריגתם של האחים עאדל ועימאד עוודאללה, מראשי הזרוע הצבאית של חמאס, בחברון בשנת 1998 בידי כוח ימ"מ.[4] ב-2001 מונה לסגן-ראש יחידת המבצעים המיוחדים,[3] בתפקיד זה הוביל מטעם השב"כ את המבצע לחילוצו של נהג המונית החטוף אליהו גוראל ומעצר המעורבים בחטיפתו.[4] ב-2005 מונה למפקד היחידה.[3] ב-2010 שימש מדריך במכללה לביטחון לאומי.[11]
בשנת 2011 מונה לראש אגף המבצעים בשב"כ.[12] הוא שירת בתפקיד זה בתקופת מבצע עמוד ענן והוביל את המבצע להריגתו של אחמד ג'עברי, המפקד בפועל של הזרוע הצבאית של חמאס.[4] ב-2014 הוביל את מבצע החיפוש אחר שלושת הנערים החטופים ולאחר מכן איתור רוצחיהם.[4] בהמשך שירותו הושאל ל"מוסד".[5] בשנת 2016 מונה לראש אגף המטה, האחראי על בניין הכוח של שירות הביטחון הכללי,[13] ובשנת 2018 מונה לסגנו של ראש השירות, נדב ארגמן.[14][9]
ב-13 באוקטובר 2021 החל לכהן כראש השב"כ.[15]
כלקח מאירועי מבצע שומר החומות יזם בר הקמת אגף חדש בשב"כ, "אגף ישראל" שיטפל "בכלל האיומים הנובעים מאזרחי ישראל, כלומר למנוע פשיעה לאומנית או טרור, הן מצד ערבים והן מצד יהודים".[16]
בזירה הבטחונית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתקופת כהונתו התמודד השב"כ עם מספר פיגועים בין מרץ למאי 2022: הפיגוע המשולב בבאר שבע, פיגוע הירי בחדרה, פיגוע הירי בבני ברק, פיגוע הירי בדיזנגוף והפיגוע באלעד, והשתתף בפעילות מנע של ישראל שכללה את מבצע עלות השחר באוגוסט 2022, מבצע מגן וחץ במאי 2023 ומבצע בית וגן, ביולי 2023.
עמדת השב"כ בראשות בר הייתה שהחמאס מורתע, אינו רוצה מלחמה ומבקש למשול ולקבל הטבות כלכליות.[17][18] בהתאם, באפריל 2022 הסכים השב"כ, לאחר שנים רבות של התנגדות נחרצת, בלחץ הדרג המדיני בראשות ראש הממשלה נפתלי בנט ושר הביטחון בני גנץ, להכנסת אלפי פועלים מרצועת עזה.[19] ההסכמה התבססה על שינוי בגישה של ישראל לעזה, ששמה דגש על עידוד הכלכלה בעזה, וגובשה בידי פיקוד הדרום, שב"כ ומתאם הפעולות בשטחים.[20] עם זאת, בר הסכים עם עמדת קודמו, נדב ארגמן, שהציע לחסל את יחיא סינוואר גם במחיר סבב נוסף בלחימה עם החמאס.[21]
במבצע מגן וחץ, לאחר השלב הראשון של המבצע, תמך בר בסיום מהיר של המבצע והמליץ להימנע מלתקוף בעזה פרט לסיכול ירי רקטות.[22] נציג השב"כ בדיונים אמר: "חמאס דוחק בג'יהאד להפסיק את הלחימה כי הוא לא רוצה להיכנס למערכה".[23]
במרץ 2023, בעקבות הרפורמה המשפטית שהוכרזה בינואר של אותה שנה, הזהיר בר בשיחה עם נתניהו כי "ישנה התלכדות בין האיומים הביטחוניים למצב החברתי בישראל".[24]
בר העריך שהתגברות הטרור היהודי מלבה את הטרור הפלסטיני במעגל דמים.[25] בפברואר 2023 התריע בפני השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, שפעילות המשטרה במזרח ירושלים גורמת לתחושת התנכלות או ענישה קולקטיביות.[26] בתחילת אוקטובר 2023 ביקש מהשר בן גביר לא לעלות להר הבית בחג הסוכות.[27] במהלך מלחמת חרבות ברזל הוא פרסם אזהרה שהביקורת מצד הימין הקיצוני על מפקד פיקוד המרכז, יהודה פוקס, עלולה ליצור איום קונקרטי על חייו.[28]
בספטמבר 2023 אמר נציג השב"כ בדיוני הקבינט ש"סינוואר רוצה להרגיע. הוא רוצה לאכוף את ההפגנות על הגדר, ללא הצלחה."[23]
בר לקח אחריות על חלקו של השב"כ במחדל של מתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר.[29] לאחר מכן פורסם שבר הגיע למטה השב"כ ב-6 באוקטובר לאחר שקיבל ידיעה על כוונת חמאס להוציא לפועל "משהו גדול",[30] ואף הקפיץ את צוות טקילה,[31] יחידה מבצעית של השב"כ, לגבול. היחידה נלחמה בחזית מול מחבלי החמאס ואיבדה כ-10 לוחמים.[32] בעקבות המתקפה הוקמה בשב"כ יחידה ייעודית לחיסול המשתתפים במתקפה בשם חפ"ק ניל"י.[33][34]
ב-30 באוקטובר 2023 חילצה היחידה המבצעית של השב"כ (תוך מתן מעטפת מצד צה"ל), במבצע ראשית האור, את טוראית אורי מגידיש שנחטפה על-ידי חמאס לרצועת עזה במהלך מתקפת הפתע על ישראל כשלושה שבועות לפני כן.[35][36]
ב-11 בפברואר 2024 השתתפה היחידה המבצעית של השב"כ במבצע יד הזהב לחילוץ פרננדו מרמן ולואיס הר משבי החמאס.
בזירה הפנים ישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בר התנגד לשילוב השב"כ במאבק בפשיעה הגואה במגזר הערבי בישראל וטען ש"הכנסת השב״כ יכולה לעשות נזק. השמיכה שלנו קצרה, זה יבוא על חשבון סיכול טרור".[37] על רקע המחאה הנרחבת נגד הרפורמה המשפטית, ביקש בר מהשר יריב לוין להרגיע את השטח בגלל הערכות מצב שלפיהן הפוטנציאל לאלימות מתגבר נוכח קידום הרפורמה.[38]
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בר נשוי לדפנה אגסי, המכהנת כסמנכ"לית שיווק בחברת סלקום, אחותו של היזם שי אגסי.[6] בעבר הייתה סמנכ"לית שיווק בחברות גולן טלקום[39] ו"בטר פלייס".[40] השניים הורים לשלושה ילדים.
בר מתגורר בהוד השרון.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ גילי כהן, איתי בלומנטל ומיכאל שמש, הממשלה אישרה: רונן בר הוא ראש השב"כ הבא, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 11 באוקטובר 2021
- ^ רונן בר, באתר רשת 13
- ^ 1 2 3 4 אנה רייבה ברסקי, בוגר הרווארד וסיירת מטכ"ל: רונן בר מונה לראש השב"כ, באתר מעריב אונליין, 11 באוקטובר 2021
- ^ 1 2 3 4 5
איתי אילנאי ואתי אברמוב, "אשתו קוראת לו קצין פולני": הכירו את ר', ראש השב"כ הבא, באתר ynet, 8 באוקטובר 2021
- ^ 1 2 3 איתמר אייכנר, יואב זיתון, רועי רובינשטיין, כבר לא ר': אושר מינויו של רונן בר לראש השב"כ, באתר ynet, 11 באוקטובר 2021
- ^ 1 2 ניר דבורי, הותר לפרסום: רונן בר הוא ראש השב"כ החדש, באתר מאקו, 11 באוקטובר 2021
- ^ מחזור 16, הבוגרים שלנו, באתר קרן וקסנר
- ^ איתי בלומנטל, "מבוקש": שמו וכתובתו של ראש השב"כ המיועד פורסמו בתקשורת הפלסטינית, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 26 בספטמבר 2021
- ^ 1 2 יואב לימור, הסדר החדש של ראש השב"כ נדב ארגמן, באתר ישראל היום, 21 באוקטובר 2018
- ^ אריאל כהנא, הממשלה אישרה: רונן בר - ראש השב"כ הבא, באתר ישראל היום, 11 באוקטובר 2021
- ^ ניסים לוי (עורך), עיונים בביטחון לאומי, גיליון 10, מרץ 2010, הוצאת המכללה לביטחון לאומי, עמ' 3
- ^ איתמר אייכנר, יואב זיתון, בנט בחר לראש השב"כ הבא ב-ר', הסגן המכהן ויוצא סיירת מטכ"ל, באתר ynet, 1 בספטמבר 2021
- ^ עמי רוחקס דומבה, ראש השב״כ החדש: רונן בר, באתר "IsraelDefense", 11 באוקטובר 2021
- ^ עמי רוחקס דומבה, חילופי משמרת בסגנות ראש השב"כ, באתר "IsraelDefense", 7 בינואר 2018
- ^ ברק רביד ואמיר בוחבוט, רונן בר נכנס לתפקידו כראש שב"כ: "האלימות הגוברת בחברה הערבית - משימה לאומית", באתר וואלה!, 13 באוקטובר 2021
- ^ עמוס הראל, שב"כ יאחד את האגפים לסיכול טרור בתחומי הקו הירוק, באתר הארץ, 29 במרץ 2022;
השינוי הדרמטי בחטיבה היהודית בשב"כ, באתר ערוץ 7, 28 באפריל 2022 - ^ "הקונספציה בכל המערכת הייתה שחמאס מורתע, אינו רוצה מלחמה, מבקש למשול ולקבל הטבות כלכליות. המחדל של אגף המודיעין ושב"כ הוא כפול: גם בהבנת הכוונות הכלליות של חמאס, וכמובן ההתארגנות חסרת התקדים שעברה מתחת לאף הישראלי." יוסי יהושוע, מחדל ההתרעה הכפול של אגף המודיעין ושב"כ, באתר ynet, 13 באוקטובר 2023
- ^ גילי כהן סולימאן מסוודה, לאחר הציוץ וההתנצלות - נתניהו מבהיר: "נותן אמון מלא בראש השב"כ והרמטכ"ל", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 30 באוקטובר 2023
- ^ יואב זיתון, מחיר השקט: הטרמינל החדשני להכנסת 10,000 פועלים מעזה תוך שעות, באתר ynet, 12 באפריל 2022
- ^ עמוס הראל, ישראל שינתה גישה בעזה והשיפור הכלכלי ניכר – אך זה לא מבטיח שקט לטווח ארוך, באתר הארץ, 2 באוגוסט 2022
- ^ יואב לימור, ההמלצה הדרמטית של ראש השב"כ לשעבר שלא התקבלה, באתר ישראל היום, 19 באוקטובר 2023
- ^ אור הלר, ראשי מערכת הביטחון לנתניהו: "נכון לחתור לסיום המבצע", באתר חדשות 13, 12 במאי 2023
- ^ 1 2 מוריה אסרף וולברג, הערכות הבכירים לפני השבת השחורה: "חמאס לא רוצה מערכה", באתר חדשות 13, 26 באוקטובר 2023
- ^ דנה וייס, ראש השב"כ לראש הממשלה: ישראל מתקרבת לאזור מסוכן, באתר מאקו, 23 במרץ 2023
- ^ יוסי יהושע, ראש השב"כ הזהיר את נתניהו: טרור יהודי מלבה טרור פלסטיני, באתר ynet, 6 באוגוסט 2023
- ^ ספי עובדיה, אזהרת ראש השב"כ לבן גביר: "עלול לגרום להתלקחות רחבה", באתר חדשות 13, 15 בפברואר 2023
- ^ מוריה אסרף וולברג, ראש שב"כ לבן גביר: "הימנע מעלייה להר הבית, זה זמן לא טוב", באתר חדשות 13, 4 באוקטובר 2023
- ^ ניר דבורי, אזהרת ראש השב"כ מפני פגיעה במפקד הפיקוד: "איום קונקרטי על חייו", באתר מאקו, 26 בדצמבר 2023
- ^ יואב זיתון, ראש השב"כ בהתייחסות ראשונה: "האחריות עליי, לא הצלחנו לייצר התרעה מספקת", באתר ynet, 16 באוקטובר 2023
- ^ המחדל בשב"כ: מה ידע רונן בר לפני 7 באוקטובר?, באתר ynet, 28 בדצמבר 2023
- ^ יואב זיתון, ההקפצה של צוות "טקילה" והאובדן של שב"כ, באתר ynet, 12 באוקטובר 2023
- ^ יואב זיתון, ההקפצה של צוות "טקילה" והאובדן של שב"כ, באתר ynet, 12 באוקטובר 2023
- ^ אמיר בוחבוט, חפ"ק ניל"י: יחידת השב"כ החדשה לחיסול המשתתפים במתקפת הטרור, באתר וואלה!, 21 באוקטובר 2023
- ^ אבי יששכרוף, חפ"ק ניל"י: זה הגוף ששב"כ הקים כדי לסגור חשבון עם פעילי כוח נוחבה, באתר ynet, 21 באוקטובר 2023
- ^ אור הלר, אלון בן דוד, סיון אלקלק, צבי יחזקאלי, בפעולה קרקעית: שב"כ חילץ חיילת שנחטפה ע"י חמאס בשבת השחורה, באתר חדשות 13, 30 באוקטובר 2023
- ^ יואב זיתון, מתן צורי, איתמר אייכנר, לירן לוי, יעל צ'כנובר, חיילת שנחטפה שוחררה במבצע דרמטי בתוך רצועת עזה, באתר ynet, 30 באוקטובר 2023
- ^ סולימאן מסוודה, גילי כהן ומשה שטיינמץ, ראש השב"כ: שילוב הארגון במאבק בפשיעה הערבית יבוא על חשבון סיכול טרור, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 11 ביוני 2023
- ^ דנה ויס, פרסום ראשון: שיחת האזהרה של ראש השב"כ עם יריב לוין, באתר מאקו, 20 בפברואר 2023
- ^ יניב ביטון מגלם כוכבת רשת בקמפיין חדש של גולן טלקום, באתר Allmarketing, 25 ביולי 2019
- ^ דניאל שמיל, עזיבות נוספות בבטר פלייס: דפנה אגסי ודנה סומברג פורשות, באתר TheMarker, 15 בנובמבר 2012
 | ||
|---|---|---|
|
