רוסקו פטרסון

רוסקו פטרסון
Roscoe C. Patterson

לידה	15 בספטמבר 1876 ספרינגפילד, מיזורי, ארצות הברית
פטירה	22 באוקטובר 1954 (בגיל 78) ספרינגפילד, מיזורי, ארצות הברית
מקום קבורה	ספרינגפילד
שם לידה	Roscoe Conkling Patterson
מדינה	ארצות הברית
השכלה	אוניברסיטת מיזורי בית הספר למשפטים של אוניברסיטת וושינגטון
מפלגה	המפלגה הרפובליקנית
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית 4 במרץ 1921 – 3 במרץ 1923 (שנתיים) → Samuel C. Major Samuel C. Major ← סנאטור אמריקאי 4 במרץ 1929 – 4 במרץ 1931 (שנתיים) → ג'יימס א. ריד 4 במרץ 1931 – 4 במרץ 1933 (שנתיים) 4 במרץ 1933 – 3 בינואר 1935 (שנה) הארי טרומן ←

רוסקו קונקלינג פטרסון (באנגלית: Roscoe Conkling Patterson‏; 15 בספטמבר 1876 – 22 באוקטובר 1954) היה עורך דין אמריקאי ממיזורי. הוא התבלט בעיקר בכהונתו כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית (1921–1923) וכסנאטור אמריקאי (1929–1935).

ביוגרפיה

ראשית חייו

פטרסון נולד בספרינגפילד, מיזורי ב-15 בספטמבר 1876. הוא למד בבתי ספר ציבוריים ופרטיים, דרורי קולג' (ספרינגפילד) ובאוניברסיטת אוניברסיטת מיזורי בקולומביה. הוא סיים את לימודיו בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס ב-1897, התקבל ללשכת עורכי הדין מאוחר יותר באותה שנה, והחל לעסוק בכך בספרינגפילד.

תחילת הקריירה

מ-1903 עד 1907, שימש פטרסון כפרקליט תובע של מחוז גרין. ב-1912 מונה פטרסון לוועדת המדינה הרפובליקנית של מיזורי, והוא כיהן עד 1920.

פטרסון נבחר לבית הנבחרים של ארצות הברית ב-1920 וכיהן בקונגרס ה-67, מ-4 במרץ 1921 עד 3 במרץ 1923. הוא נכשל בניסיונו להיבחר מחדש ב-1922 וחזר לעסוק בעריכת דין בספרינגפילד. הוא היה אלקטור לנשיאות בבחירות 1924.

מ-1925 עד 1929, פטרסון התגורר בקנזס סיטי, מיזורי והיה תובע מחוז של ארצות הברית במחוז המערבי של מיזורי. הוא התפטר בפברואר 1929 על מנת לתפוס את המושב בסנאט של ארצות הברית אליו נבחר בנובמבר 1928.

הסנאט האמריקאי

פטרסון ניצח בבחירות הכלליות בנובמבר 1928. הוא תפס את מושב הסנאט שלו בשנה שלאחר מכן וכיהן כהונה אחת, מ-4 במרץ 1929 עד 3 בינואר 1935. בהיותו בסנאט, הוא היה יושב ראש הוועדה לענייני מכרות וכרייה (הקונגרס ה-72). הישג החקיקה העיקרי שלו היה חסות על חוק לינדברג, שאיפשר לרשויות הפדרליות לחקור חטיפות אם הקורבנות הועברו על פני המדינה.

פטרסון כיהן במהלך השפל הגדול, אשר האשימו בו בעיקר את המדיניות הכלכלית הרפובליקנית. הוא התנגד בעקביות לתוכנית הניו דיל של הנשיא פרנקלין ד. רוזוולט, מה שהפך אותו ללא פופולרי במיזורי. כתוצאה מכך, פטרסון נכשל בניסיונו להיבחר מחדש בבחירות 1934, והפסיד בבחירות הכלליות למועמד הדמוקרטי, הארי ס. טרומן.

קריירה מאוחרת יותר

לאחר שעזב את הסנאט, פטרסון חידש את עריכת הדין בספרינגפילד. במשך כמה שנים, פטרסון היה חבר בוועדת הערעור של מיזורי.

מוות וקבורה

פטרסון לקה בשבץ ביולי 1954. בריאותו התדרדרה והוא מת בספרינגפילד, מיזורי ב-22 באוקטובר 1954. הוא נקבר בבית הקברות מייפל פארק בספרינגפילד.

משפחתו

פטרסון היה נשוי לאדה הולמן מספרינגפילד (1877–1957). הם היו הורים לשני ילדים, פול (1902–1924) והאדלי (1908–1958).

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רוסקו פטרסון בוויקישיתוף

• רוסקו פטרסון, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
• רוסקו פטרסון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)