לדלג לתוכן

רוסקו פטרסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רוסקו פטרסון
Roscoe C. Patterson
לידה 15 בספטמבר 1876
ספרינגפילד, מיזורי, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 22 באוקטובר 1954 (בגיל 78)
ספרינגפילד, מיזורי, ארצות הברית ארצות הברית (48 כוכבים)ארצות הברית (48 כוכבים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה ספרינגפילד עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Roscoe Conkling Patterson עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מפלגה המפלגה הרפובליקנית
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הבחירה השביעי של מיזורי
4 במרץ 19213 במרץ 1923
(שנתיים)
סנאטור מטעם מיזורי
4 במרץ 19293 בינואר 1935
(5 שנים ו־10 חודשים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רוסקו קונקלינג פטרסוןאנגלית: Roscoe Conkling Patterson; 15 בספטמבר 187622 באוקטובר 1954) היה עורך דין אמריקאי ממיזורי. הוא התבלט בעיקר בכהונתו כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית (1921–1923) וכחבר הסנאט של ארצות הברית (1929–1935).

ראשית חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פטרסון נולד בספרינגפילד שבמיזורי ב-15 בספטמבר 1876. הוא למד בבתי ספר ציבוריים ופרטיים, דרורי קולג' (ספרינגפילד) ובאוניברסיטת מיזורי בקולומביה. הוא השלים את לימודיו בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס ב-1897, התקבל ללשכת עורכי הדין מאוחר יותר באותה שנה, והחל לעסוק בכך בספרינגפילד.

תחילת הקריירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 1903 ל־1907 כיהן פטרסון כתובע מחוזי של מחוז גרין. בשנת 1912 מונה כחבר בוועדה המדינתית הרפובליקנית של מיזורי, ושירת בה עד 1920.

פטרסון נבחר לבית הנבחרים של ארצות הברית בשנת 1920 וכיהן בקונגרס ה־67, מ־4 במרץ 1921 ועד 3 במרץ 1923. בשנת 1922 ניסה להתמודד לכהונה נוספת אך נכשל, וחזר לעסוק בעריכת דין בספרינגפילד. בבחירות 1924 שימש כאלקטור לנשיאות.

בשנים 1925 עד 1929 התגורר בקנזס סיטי שבמיזורי, וכיהן כתובע המחוזי הפדרלי עבור המחוז המערבי של מיזורי. הוא התפטר בפברואר 1929 כדי להתכונן לכהונתו בסנאט של ארצות הברית, לאחר שנבחר לתפקיד בבחירות של נובמבר 1928.

הסנאט של ארצות הברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פטרסון ניצח בבחירות הכלליות של נובמבר 1928. הוא נכנס לתפקידו בסנאט בשנת שלאחר מכן, וכיהן כהונה אחת, מ־4 במרץ 1929 ועד 3 בינואר 1935. בזמן כהונתו כיהן כיו"ר ועדת המכרות (בקונגרס ה־72). הישגו החקיקתי המרכזי היה קידום חוק לינדברג, שאִפשר לרשויות הפדרליות לחקור מקרי חטיפה אם הקורבן הועבר בין מדינות שונות.

פטרסון כיהן בתקופת השפל הגדול, שיוחס ברובו למדיניות הכלכלית של המפלגה הרפובליקנית. הוא התנגד בעקביות לתוכנית ה"ניו דיל" של הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט, מה שעשה אותו בלתי פופולרי במיזורי. כתוצאה מכך נכשל בהתמודדותו לכהונה נוספת בבחירות של 1934, והפסיד למועמד הדמוקרטי הארי טרומן.

קריירה מאוחרת יותר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שפרש מהסנאט חזר פטרסון לעסוק בעריכת דין בספרינגפילד. במשך מספר שנים שימש גם כחבר בוועדה השיפוטית לערעורים של מיזורי.

מוות וקבורה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פטרסון לקה בשבץ ביולי 1954. בריאותו התדרדרה והוא מת בספרינגפילד שבמיזורי ב-22 באוקטובר 1954. הוא נקבר בבית הקברות מייפל פארק בספרינגפילד.

פטרסון היה נשוי לאדה הולמן מספרינגפילד (1877–1957). הם היו הורים לשני ילדים, פול (1902–1924) והאדלי (1908–1958).

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רוסקו פטרסון בוויקישיתוף