רועי גרינוולד

רועי גרינוולד

אין תמונה חופשית
לידה	26 באוגוסט 1971 (בן 55)
מדינה	ישראל
מקום מגורים	תל אביב-יפו
ענף מדעי	ספרות עברית
השכלה	אוניברסיטת פריז-סורבון האוניברסיטה העברית בירושלים תיכון הימלפרב
מנחה לדוקטורט	חנן חבר

רועי גרינוולד (נולד ב-26 באוגוסט 1971) הוא חוקר ספרות, מרצה ומתרגם, המשמש מרצה בכיר במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מחקריו עוסקים בשירה העברית החדשה, בספרות יידיש וביחסים שבין לשון, פואטיקה, היסטוריה, זהות יהודית ומרחב. בין היוצרים שבהם עסק נמנים אבות ישורון, חיים נחמן ביאליק, אברהם שלונסקי, נתן אלתרמן, דליה רביקוביץ, יונה וולך, דן פגיס, רוני סומק, שלום עליכם, פרץ מרקיש ולמד שפירא. לצד פעילותו המחקרית עוסק גרינוולד בתרגום ספרות לעברית, בהנחיית תלמידי מחקר ובהרצאות לקהל הרחב. פרופיל המחקר של אוניברסיטת בן-גוריון מונה עשרות פרסומים ותרגומים פרי עטו, שהופיעו משנת 1995 ואילך בכתבי עת אקדמיים, בכתבי עת ספרותיים ובספרים מחקריים.

השכלה

את התואר הראשון והתואר השני בספרות גרמנית למד גרינוולד באוניברסיטת פאריס 4 - סורבון. את הדוקטורט קיבל באוניברסיטה העברית. עבודת המחקר שלו, שכותרתה „שפתו של אבות ישורון”, הוקדשה ללשונו הפואטית של המשורר אבות ישורון. העבודה בחנה את מאפייני העברית של ישורון ואת מקומה במסגרת השירה העברית במאה ה־20. מחקר זה עומד בבסיס אחד הצירים המרכזיים בעבודתו המאוחרת של גרינוולד: בחינת הקשר שבין בחירות לשוניות, מבנה פואטי, ביוגרפיה והיסטוריה תרבותית. „שפתו של אבות ישורון”, מנחה העבודה היה פרופ' חנן חבר.

קריירה אקדמית

גרינוולד הוא חבר הסגל האקדמי הבכיר במחלקה לספרות עברית בפקולטה למדעי הרוח והחברה של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. דרגתו האקדמית היא מרצה בכיר. במסגרת עבודתו האקדמית הוא עוסק בהוראה, במחקר ובהנחיית תלמידים לתארים מתקדמים. הוא מכהן כיושב ראש ועדת התואר השני במחלקה לספרות עברית.

גרינוולד הנחה, בין היתר, מחקרים העוסקים בנאו־ליברליזם בספרות העברית העכשווית ובבחינה בלשנית של שירת אבות ישורון. עבודת הדוקטור של תהל פרוש, „נאו־ליברליזם בספרות עברית עכשווית”, שנכתבה בהנחיית גרינוולד, הושלמה באוניברסיטת בן-גוריון בשנת 2025.

גרינוולד משמש גם מנחה־שותף של עומר ולדמן במחקר על העברית של אבות ישורון. המחקר משלב כלים מתחום הבלשנות ומחקר הספרות, ועוסק בין השאר באופן שבו השתמש ישורון ברבדים היסטוריים של העברית, בלשון הדיבור ובצורות לשון שאינן מיוצגות בדרך כלל בכתיבה התקנית.

תחומי מחקר

אבות ישורון ולשון השירה

אבות ישורון תופס מקום מרכזי במחקריו של גרינוולד. שירתו של ישורון מתאפיינת בשבירה ובנייה מחדש של העברית, בשילוב מילים וביטויים מיידיש, מערבית ומלשון המקורות, וביצירת תחביר שאינו מציית תמיד לנורמות המקובלות. מחקרו של גרינוולד בוחן כיצד המאפיינים הלשוניים האלה קשורים לחוויות ההגירה, האובדן, הזיכרון והקרע התרבותי המופיעות ביצירתו של ישורון.

בשנת 2025 פרסם גרינוולד בכתב העת „מחקרי ירושלים בספרות עברית” את המאמר „שארי עפר: ‘על חכמות דרכים’ לאבות ישורון”. במאמר בחן את התמורות שחלו בשירתו המאוחרת של ישורון ואת יחסו של המשורר לשירתו המוקדמת. גרינוולד דן במעבר מכתיבה מחורזת ומאורגנת יחסית לצורות חופשיות יותר, ובשאלה כיצד שינוי צורני זה אפשר לישורון לבטא באופן מלא יותר את קולו הייחודי.

השירה העברית המודרנית

חלק ניכר מעבודתו של גרינוולד מוקדש לקריאה צמודה בשירה העברית המודרנית. בשיטת מחקר זו נבחנים לא רק הנושאים הכלליים של השיר, אלא גם פרטים קטנים לכאורה: מילות קישור, תחביר, קצב, דימויים, חזרות ומעברים בין משלבים לשוניים.

במאמר „להיות ולא להיות: על וי״ו החיבור ב‘אהבת תפוח הזהב’ לדליה רביקוביץ”, שפורסם בשנת 2016 בכתב העת „אות”, בחן גרינוולד את השימוש המרובה של רביקוביץ בווי״ו החיבור. לטענתו, הווי״ו אינה רק אמצעי תחבירי, אלא רכיב פואטי המבטא את המתח בין שבר לאיחוי ובין נוכחות להיעדר בשירתה המוקדמת.

בפרק „יונה וולך, מדיום”, שנכלל ב„ספר יונה וולך” בשנת 2023, עסק גרינוולד בריבוי הקולות בשירתה של וולך ובמעברים בין דוברים בלשון זכר ונקבה, יחיד ורבים. הוא בחן את האופן שבו השיר משמש מעין מרחב שבו נשמעים קולות שונים, ולעיתים סותרים.

כבר בשנת 1995 פרסם את המאמר „גרוויטציית הדממה: על זמן בשירתו של דן פגיס”, שעסק בתפיסת הזמן ובתפקיד השתיקה בשירת פגיס. פרסום מוקדם זה מצביע על עיסוקו רב־השנים בקשר שבין מבנה לשוני, זמן, זיכרון והיעדר.

ספרות, תאולוגיה וכלכלה

ציר נוסף במחקריו של גרינוולד הוא הקשר שבין שפה דתית לשפה כלכלית בספרות העברית והיהודית המודרנית. במאמר „בין פדיון לפדות: על שירתם של שלונסקי ואלתרמן כתגובה לרטוריקה המשיחית בשירה העברית”, שפורסם בשנת 2014, הוא בחן את השימוש שעשו אברהם שלונסקי ונתן אלתרמן במושגים של חוב, פדיון, שטר והבטחה. מושגים אלה מאפשרים לקרוא את השירה הן בהקשר דתי ומשיחי והן בהקשר כלכלי.

ב־2018 פרסם באנגלית את המאמר Made in the Pauper’s Image: Theology and Economy in Modern Jewish Literature, העוסק בזיקות שבין דמות העני, מחשבה תאולוגית ומושגים כלכליים בספרות היהודית המודרנית. מכלול המחקרים בתחום זה מצביע על עניינו באופן שבו הספרות מעבירה מונחים בין עולמות תוכן שונים — דת, כלכלה, לאומיות ופוליטיקה — ומעניקה להם משמעות חדשה. מרחב, ארץ וחול בשירה העברית.

בפרק Shifting Places: Representations of Sand in Pre-State Hebrew Poetry, שפורסם בשנת 2018 בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד, בחן גרינוולד את ייצוגי החול בשירה העברית שלפני הקמת המדינה. הוא דן, בין השאר, בביאליק ובמשוררי העלייה השלישית, ובהם אבות ישורון.

גרינוולד הצביע על השינוי שחל במשמעותו הספרותית של החול: מדימוי של ארעיות וחוסר יציבות לדימוי הקשור לבניית היישוב העברי ולצמיחתה של תל אביב. הוא הציע לקרוא את תיאורי העיר כמטפורה לטקסט הנכתב על החול — חומר שאפשר לבנות עליו, אך גם למחוק ולכתוב מחדש.

ספרות יידיש וייצוגי הפוגרום

גרינוולד עוסק גם בספרות היהודית שנכתבה ביידיש וביחסיה עם הספרות העברית. במאמר „לידה משונה: נקמה ומטאמורפוזה בסיפורי הפוגרומים של למד שפירא”, שפורסם בשנת 2021, בחן את סיפורי הפוגרומים של הסופר למד שפירא. גרינוולד תיאר את הפוגרום ביצירת שפירא לא רק כאירוע של מוות והרס, אלא גם כקטסטרופה המשנה את זהותם ואת גופם של הקורבנות ושל יורשיהם.

עיסוקו בספרות הפוגרומים בא לידי ביטוי גם בכתיבה לציבור הרחב. באוקטובר 2023 פרסם מאמר על „בעיר ההרגה” של ביאליק ועל הדרך שבה הפואמה הגיבה לפרעות קישינב ולרטוריקה הדתית המסורתית של חורבן וגאולה.

תרגום

לצד מחקריו פרסם גרינוולד תרגומי שירה ופרוזה לעברית. בין היתר השתתף בתרגום יצירות מאת פאול צלאן, רוברט ולזר, למד שפירא ורבקה בסמן בן־חיים.

בשנת 1995 ראה אור תרגומו, בשיתוף דורי מנור, לשירו של פאול צלאן „קנוטף”. בשנת 2000 פרסם תרגומים לסיפורים קצרים מאת רוברט ולזר בכתב העת „המעורר”. בשנת 2017 פורסם תרגומו לסיפורו של למד שפירא „ניו־יורקיש” בכתב העת „מאזנים”.

גרינוולד נמנה גם עם מתרגמי קובץ שיריה של רבקה בסמן בן־חיים „דער שמייכל פון א בוים – חיוכו של העץ”, שראה אור בשנת 2016 בהוצאת קשב לשירה ובהוצאת ה. לייוויק. הוא המשיך לפרסם תרגומים משירתה, ובהם השיר „מפי השכנים”, שפורסם בשנת 2019.

פעילות התרגום שלו קשורה למחקריו: היא מפגישה בין הספרות העברית לבין מסורות ספרותיות אירופיות ויידיות, ומדגישה את חשיבות המעבר בין שפות להבנת התפתחותה של הספרות העברית המודרנית.

קישורים חיצוניים

• רועי גרינוולד, ברשת החברתית פייסבוק
• רועי גרינוולד, באתר גוגל סקולר

• Roy Greenwald, Made in the Pauper's Image: Theology and Economy in Modern Jewish Literature, cris.bgu
• Roy Greenwald, Shifting Places: Representations of Sand in Pre-State Hebrew Poetry, cris.bgu

לקריאה נוספת

• ניו-יורקיש, ל' שפירא, רועי גרינוולד (מתרגם), מאזנים - אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל
• בדממה הלילית - לו שפת הנמלה ידעתי - לילה בעולם וג'ין וטוניק: [שירים ללא כותר], רועי גרינוולד (מתרגם), משיב הרוח: כתב עת לשירה יהודית ישראלית
• דער שמייכל פון א בוים: חיוכו של העץ, רועי גרינוולד (מתרגם), הוצאת קשב לשירה, ה. לייוויק פארלאג, 2016
• Homophony in Multilingual Jewish Cultures, Roy Greenwald, Dibur Literary Journal, 2015
• גרינוולד רועי, (מתרגם) (2012). עדות בתחפושת: [מאמר ביקורת]. כרמל: כתב-עת לשירה, 16, 71-77.
• אדון מנוחה, אתגלח ועת גלח: ישורון עם קהלת, הוצאת הקיבוץ המאוחד 2011 עמודים 165–177
• Pogrom and Avant-Garde: Peretz Markish's Di kupe, Indiana University Press, Roy Greenwald
• רועי גרינוולד, מאמר ביקורת, לקט שכחה : 'מה שחייבים לשכוח: יידיש ביישוב החדש'- יעל חבר, מחקרי ירושלים בספרות עברית
• רועי גרינוולד, הגאון, המעורר: כתב-עת לספרות ואמנות
• רועי גרינוולד, עולם, המעורר: כתב-עת לספרות ואמנות
• רועי גרינוולד, שישה סיפורים קטנים, המעורר: כתב-עת לספרות ואמנות, 2000
• רועי גרינוולד, גרוויטציית הדממה: על זמן בשירתו של דן פגיס, אב: כתב-עת ספרותי, 1995
• רועי גרינוולד, קנוטף, אב: כתב-עת ספרותי, 1995