רועי קופר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רועי קופר
Roi Kuper.jpg
רועי קופר, 2010
לידה 1956 (בן 62 בערך)
מפלסים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום ישראלי
תחום יצירה צילום
פרסים פרס ז'ראר לוי (1996)
פרס ליאון קונסטנטינר (2006)
פרס אנריקה קבלין למפעל חיים בתחום הצילום (2006) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רועי קופר (נולד ב-1956) הוא צלם אמנות וראש בית הספר לאמנות רב תחומית במכללת שנקר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קופר נולד בקיבוץ מפלסים והחל את דרכו האמנותית בשנות ה-80 של המאה העשרים. לצד פעילותו כאמן, עוסק קופר בהוראה. עד לשנת 2009 היה קופר מרצה בכיר במחלקה לצילום בבצלאל ובשנים 2008–2016, היה מרצה בכיר במחלקה לאמנות בשנקר ומשנת 2014 הוא בעל דרגת פרופסור. בין השנים 1994–1998 היה קופר ראש המחלקה לצילום בבית הספר קמרה אובסקורה. בשנת 2016 מונה לראש בית הספר לאמנות רב תחומית בשנקר.[1]

בעבודותיו, נוגע קופר בשאלות פילוסופיות ומאיר אותן באור חדש באמצעות הצילום. כמו כן עוסקות עבודותיו בהיבטים הפילוסופיים של פעולת הצילום ושל מעמדו של הצילום. בין הסדרות הבולטות שהציג: "אתרי העלמות" (1990–1994), "נקרופוליס" (1996–2000, יחד עם הצלם גלעד אופיר), "תפוחי זהב" (1999–2001), "אנסאר" (2003), "אין מנוס מן העבר" (2002), "נוף דרום" (2005), "כמו כוכבים שנלכדו במים" (2005), "מצבי מלחמה" (2006), והטרילוגיה "לאכול מבשר הלוויתן" (2007), המורכבת מהסדרות "אטלנטיס", "הצוקים הלבנים של דובר" ו"לחיי אלה שהיו אמורים להיות עמנו". בשנת 2010 הציג עבודות חדשות בתערוכה שכותרתה "יכול היה להיות אחרת".

עבודותיו של קופר הוצגו, בין היתר, בתערוכות יחיד במוזיאון ישראל, מוזיאון תל אביב, מוזיאון הרצליה ומוזיאון טייט מודרן בלונדון. ובתערוכה קבוצתית במוזיאון הנגב לאמנות בבאר שבע.

קופר הוא זוכה פרס ז'ראר לוי של מוזיאון ישראל (1995), פרס ג'ורג' וג'נט ג'פין, קרן התרבות אמריקה-ישראל (2002), פרס מרכז התרבות היהודית בלונדון (2003), פרס שרת החינוך והתרבות לאמנות פלסטית (2004), פרס אנריקה קבלין לצילום, מוזיאון ישראל, ירושלים (2006) ופרס ליאון קונסטנטינר, מוזיאון תל אביב לאמנות (2006).

קופר פרסם עד כה שני ספרי צילום: "תפוחי זהב/נקרופוליס" ו"אין מנוס מן העבר".

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הדס מאור, "אתרי העלמות", 1998 [1]
  • Jeremy Lewison, מוזיאון ה[טייט] לונדון, טקסט על סדרת "נקרופוליס", 2000 [2]
  • רונה סלע, "תפוחי-זהב, נקרופוליס", 2001 [3]
  • יונתן אמיר, "אין תמונה נכונה", ראיון עם רועי קופר, 2006 [4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]