רועי שרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רועי שרון
רועי שרון בינואר 2013
לידה 23 במאי 1975 (בן 43)
פתח תקווה
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק עיתונאי עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
טוויטר roysharon11
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
שרון ביוני 2010

רועי שרון (נולד בי"ג בסיוון ה'תשל"ה, 23 במאי 1975) הוא עיתונאי ישראלי, כתב בכיר לענייני צבא וביטחון בתאגיד השידור הישראלי. עד מרץ 2017, שימש כתב השטחים של חדשות 10. במרץ 2018 הופץ סרטו על תקיפת ישראל את הכור הגרעיני בסוריה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרון נולד וגדל בפתח תקווה ובקרני שומרון לאביגדור ולעדי. הוא בוגר ישיבות תיכוניות בקרני שומרון ובאור עציון. בשירותו הצבאי היה לוחם ומפקד בחטיבת הנח"ל.

את דרכו העיתונאית החל בשנת 2001 ברדיו ללא הפסקה. היה עורך תוכניות "משעל על הבוקר" ו"זהבי עצבני". במקביל היה תחקירן בתוכנית "משעל חם" בערוץ 2, וכתב במקומון "זמן תל אביב". בשנת 2003 עבר לעיתון "מעריב" ובשנת 2004 הקים את ערוץ היהדות באתר nrg וערך אותו במשך שנתיים.

בשנת 2006 מונה לכתב לענייני מתנחלים של "מעריב" ושימש בתפקיד זה עד שנת 2010. במקביל ניהל את סניף ירושלים של "מעריב". בפברואר 2010 עבר ל"חדשות 10" לתפקיד הכתב בשטחים ופרסם כתבות רבות על הימין הרדיקלי בישראל, פשיעה לאומנית וטרור יהודי. בין היתר, חשף את הספר "תורת המלך", ראיין סוכני שב"כ שהושתלו בימין, ופרסם תחקירים שעסקו בטבח מערת המכפלה, במחתרת בת עין ובחטיבה היהודית בשב"כ.

בנובמבר 2015 הותקף על ידי פעילי ימין בבית הכנסת בגבעת זאב בזמן שסיקר את ההיערכות לקראת הפינוי. בדצמבר 2015 חשף סרטון שתיעד פעילי ימין רוקדים בחתונה כשהם דוקרים בסכינים את תמונתו של הפעוט עלי דוואבשה שהוצת למוות בכפר דומא. בשנת 2016 חשף את ההסכם בו העביר דוידי פרל ראש מועצה אזורית גוש עציון דמי שתיקה למתלוננת על הטרדה מינית, לאחר הליך שהחל בפורום תקנה. בעקבות חשיפת ההסכם התפטר פרל מאוחר יותר מראשות המועצה.

במרץ 2017 הודיע על עזיבתו את חדשות 10 לטובת תפקיד של כתב בכיר לענייני צבא וביטחון בתאגיד השידור הישראלי "כאן"[1].

במרץ 2018 שודר סרטו "קבל אריזונה" על תקיפת ישראל את הכור הגרעיני בסוריה עשור קודם לכן. שרון הפיק את הסרט במשותף עם כרמלה מנשה, וכתב את התסריט וכן ביים את הסרט יחד עם אורן אהרוני. הסרט שודר ב'כאן' - הטלוויזיה הישראלית לאחר פרסום ספרו של אהוד אולמרט שקיבל את אישור הצנזורה, ובו חלקה הידוע של ישראל לגבי התקיפה. בסרט פורטו מהלכי ההחלטה והמבצע עצמו, אופן ניהולו ופרטים רבים נוספים, ועל השיחות של ראש הממשלה אולמרט עם נשיא ארצות הברית ג'ורג' ווקר בוש ויועצו היהודי אליוט אברמס[2] מוצגים בו באור חיובי ציפי לבני שהייתה אז סגנית ראש הממשלה ושרת החוץ, עמיר פרץ שהיה שר הביטחון בעת התכנון, אהוד ברק שר הביטחון בעת התקיפה, עמוס ידלין אז מפקד אמ"ן, מאיר דגן ראש המוסד, וכן מפקד חיל האוויר דאז אליעזר שקדי. בסרט נראים חדר הבקרה בבור בתל אביב והאישים היושבים ומקבלים את הודעת הטייס המוביל על הצלחת המבצע, וכן צילומי מסמכי המודיעין (מצונזרים בחלקם) שהובילו להחלטה על התקיפה, וחשיפת מידע רב כגון מסלול הטיסה וכן היותם של צילומים מתוך הכור.

סרט זה זכה לחשיפה רבה בתקשורת, אך גם לביקורת שלילית מצד עיתונאים ואנשי צבא בגין סיכון עתידי לישראל ועצירת אפשרות תגובה דומה, וכן בגלל ההקשר הפוליטי במיוחד עם אהוד אולמרט ואהוד ברק.[3]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרון הוא בעל תואר ראשון בכלכלה ממכללת אריאל ותואר שני בתקשורת פוליטית מאוניברסיטת בר-אילן.

מתגורר בירושלים, נשוי למעין ליבמן-שרון, רקדנית לשעבר, כוריאוגרפית ויוצרת, מייסדת ויושבת ראש פורום היוצרים הירושלמי "יעל". לזוג שלוש בנות[4].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ברנז'ה: רועי שרון עוזב את ערוץ 10 לתפקיד חדש, באתר "סרוגים", 8 במרץ 2017
    יונתן כיתאין, ‏רועי שרון מחדשות 10 מונה לכתב הצבאי של התאגיד, באתר גלובס, 8 במרץ 2017
  2. ^ אברמס קיבל חנינה מבוש אחרי שהורשע אחרי שירות בממשל רייגן במניעת מידע מן הקונגרס בעניין פרשת איראן-קונטראס - עסקת נשק בו ישראל מכרה נשק לאיראן ובכסף המולבן ארצות הברית מימנה את חימושם של מורדי הקונטראס בגוואטמלה.
  3. ^ לדוגמה: מירי שלם כתבה שלדעתה מדובר בניסיון לחזרה אל הזירה הציבורית והפוליטית של אהוד ברק ואהוד אולמרט. ארז וינר כתב במקור ראשון שלמרות הצנזורה הוא ציפה ומצפה מהבכירים להתאפק ולשמור את הידוע להם, ושהגילויים ללא ספק מזיקים למדינת ישראל, ושלום ירושלמי כתב שאולמרט מנסה "בחסות חשיפת הפצצת הכור ובעזרת אוטוביוגרפיה מגוחכת... לזכות בטיהור מחודש". לעומת זאת כתב וי-נט יואב זיתון רשם שהצנזורה עצמה הפכה למגוחכת אחרי פרסום פרטים מן המבצע בתקשורת בחו"ל, ושזו הושמטה לבסוף בעקבות לחץ מצד בג"ץ אחרי שתי עתירות של כלי התקשורת בארץ ואחרי הביקורת נגד הצנזורה והתנהלותה עם טיוטת ספרו של אהוד אולמרט והפשיטה על הנהלת ידיעות אחרונות.
  4. ^ עינת ברזילי, בין קודש למחול, מקור ראשון, מגזין מוצ"ש, 14 בנובמבר 2017