רוקה דלס מורוס
 | |||||||
| סצנת המחול באל קוגול, העתק של אנרי בריי | |||||||
 אתר מורשת עולמית | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||
| היסטוריה | |||||||
| תקופות | התקופה האפיפלאוליתית | ||||||
| מיקום | |||||||
| מדינה |
 ספרד | ||||||
| מיקום | אל קוגול (ספ'), מחוז לרידה (ספ'), קטלוניה | ||||||
| קואורדינטות | 41°27′54″N 0°41′50″E / 41.464972°N 0.697124°E | ||||||
רוקה דלס מורוס (בקטלאנית: Roca dels Moros; בספרדית: Roca de los Moros, רוקה דה לוס מורוס; מילולית "סלע המורים") או גם מערות אל קוגול (בקטלאנית coves del Cogul) הוא אתר ארכאולוגי פרהיסטורי השוכן בתחומי המועצה המקומית אל קוגול (ספ') במחוז לרידה (ספ') בקהילה האוטונומית קטלוניה בצפון-מזרח ספרד.
מערות קוגול הן אחד האתרים הבולטים בציורי המערות של "אמנות הסלע הלבנטינית", ביטוי אמנותי יוצא דופן וייחודי של הפרהיסטוריה האירופאית. האמנות התפשטה במהלך התקופה האפיפלאוליתית (לפני 10,000 עד 6,000 שנה) בכל הגזרה המזרחית של חצי האי האיברי, וכונתה, בניגוד לאמנות הסלע בצפון ספרד, אמנות לבנטינית. בין הציורים יש גם דוגמאות ציוריות של החקלאים הראשונים. המקום שימש כמקדש או מקום מכושף עבור האיברים והרומאים. במקום יש מרכז מבקרים וניתן לבקר במקום.[1]
היסטוריה של הגילוי[עריכת קוד מקור | עריכה]
הציורים התגלו על ידי כומר היישוב אל קוגול, רמון אוגט (Ramon Huguet), בשנת 1908, אך מי שפרסם אותם כתגלית בעלת ערך רב היה הגאוגרף והארכאולוג הקטלאני ספרי רוקפורט (Ceferí Rocafort). גם הכומר וחוקר המערות הצרפתי הנודע אנרי בריי העריך אותם בשנת 1909 כעדות פרהיסטורית. התייחסות נוספת לציורים הייתה בספר שכתב חואן קברה (Joan Cabré) על אמנות הסלע בספרד (El arte rupestre en España) ב-1914.
תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]
45 הדמויות של הרוקה דלס מורוס מהווים מינימום של שמונה קומפוזיציות המייצגות בעיקרון סצנות של חיות בר וציד. מתוך 45 הדמויות, 7 חרוטות באבן ו-38 צבועות באדום בהיר, שחור ואדום כהה. סצנת הריקוד היא המפורסמת ביותר. יש תשע נשים הרוקדות בזוגות, חלקן צבועות בשחור ואחרות באדום; הן לובשות חצאיות ארוכות ורוקדות סביב דמות גברית עם פאלוס גדול באופן חריג. הדמות הגברית מיוצגת כמעט בכל אמנות הרוק הלבנטינית.
יחד עם בני אדם ישנם בעלי חיים שונים, ציורים סכמטיים, כמו גם 250 סימנים חקוקים של בכתב איברי (אנ') וכתובות בלטינית של רומאים, שאחת מהן היא נדר, מה שמעיד כי המקום שימש כמקדש עד התקופה האיברית והרומאית.
אתר מורשת עולמית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביולי 1998 נכללו מערות אל קוגול באתר המורשת העולמית "אמנות הסלע באגן הים התיכון באיבריה" של ארגון אונסק"ו. אתר זה הוא מקבץ של 758 אתרים בכל מזרח ספרד, כשאתר מערות קוגול מזוהה במספר 021–874.
קברי סלדר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסמוך לציורים ישנו בית קברות עם קברים ריקים שנחפרו בסלע הקרוי קברי סלדר (Tombes del Saladar).
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
