רוק לנצח

רוק לנצח
Rock of Ages
מבוסס על	Rock of Ages
בימוי	אדם שנקמן
הופק בידי	טובי מגווייר, אדם שנקמן, טובי המריץ'
תסריט	ג'סטין ת'רו, מייקל ארנדט, אלן לוב, Chris D'Arienzo
עריכה	אמה אי. היקוקס
מוזיקה	קליף איידלמן
צילום	בוז'אן בזלי
מדינה	ארצות הברית
חברת הפקה	ניו ליין סינמה, טובי מגווייר, Offspring Entertainment
חברה מפיצה	InterCom, האחים וורנר, נטפליקס
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	21 ביוני 2012
משך הקרנה	123 דק'
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	קומדיה רומנטית, סרט להט"בי, דרמה קומית, סרט מוזיקלי, סרט דרמה
מקום התרחשות	לוס אנג'לס
הכנסות באתר מוג'ו	rockofages
	אתר רשמי
	דף הסרט ב־IMDb

רוק לנצח (באנגלית: Rock of Ages) הוא סרט מוזיקליאמריקאי משנת 2012, בבימויו של אדם שנקמן. הסרט מבוסס על המחזמר המצליח מברודוויי הנושא את אותו שם, ומתרחש על רקע סצנת הרוק של שנות השמונים בשדרת סנסט בלוס אנג'לס. העלילה עוקבת אחר דרו (דייגו בונטה) ושרי (ג'וליאן האף), זוג צעירים המתאהבים במועדון רוק מפורסם, אך נתקלים במכשולים בדרכם להגשמת חלומותיהם המוזיקליים. בסרט מככבים גם טום קרוז בתפקיד סטייסי ג'קס, רוקר אגדי; אלק בולדווין כבעל המועדון דניס דופרי; קתרין זיטה-ג'ונס כאשת ראש העירייה השמרנית; וראסל ברנד כעוזרו של דניס.

תקציר העלילה

הסרט מתמקד בדרו, עובד במועדון הרוק "בורבון רום" החולם להיות כוכב רוק, ובשרי, נערה מעיירה קטנה המגיעה ללוס אנג'לס במטרה להפוך לזמרת. השניים מתאהבים, אך בעקבות אי-הבנות וקשיים בתעשיית המוזיקה, דרכיהם נפרדות. במקביל, המועדון ניצב בפני סגירה עקב לחצים מצד אשת ראש העירייה, המבקשת "לטהר" את העיר מהשפעת הרוק. הסרט משלב ביצועים מחודשים ללהיטי רוק משנות השמונים, ומציג את מאבקם של הדמויות לשמור על חלומותיהם ועל תרבות הרוק.

צוות השחקנים

ג'וליאן האף – שרי כריסטיאן, נערה מעיירה קטנה החולמת להיות זמרת.
דייגו בונטה – דרו בולי, עובד במועדון רוק וחולם להיות כוכב.
טום קרוז – סטייסי ג'קס, כוכב רוק אגדי.
אלק בולדווין – דניס דופרי, בעל מועדון "בורבון רום".
ראסל ברנד – לוני בארנט, עוזרו של דניס.
קתרין זיטה-ג'ונס – פטרישיה ויטמור, אשת ראש העירייה המתנגדת למוזיקת הרוק.
פול ג'יאמטי – פול גיל, מנהל עסקי ערמומי.
מרי ג'יי בלייג' – ג'סטיס צ'ארלי, בעלת מועדון חשפנות.
בריאן קראנסטון – ראש העיר מייק ויטמור.

ביקורות

הסרט "רוק לנצח" קיבל ביקורות מעורבות עד שליליות. בארצות הברית, הסרט לא הצליח בקופות, והכניס פחות מ-37 מיליון דולר מאז צאתו לאקרנים, לעומת תקציב הפקה של 75 מיליון דולר. בעקבות הכישלון הקופתי, מפיצים ברחבי העולם, כולל בישראל, בחרו שלא להקרין את הסרט בבתי הקולנוע.^[1]

מבקר הקולנוע אבנר שביט מוואלה ציין כי הסרט סובל מעבודת ליהוק בעייתית, עלילה קלישאתית וחוסר חיים, אך הוסיף כי חובבי רוק משנות השמונים עשויים ליהנות מהפסקול.^[2]