לדלג לתוכן

רותי יובל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רותי יובל
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1955 (בת 71 בערך)
חיפה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק עיתונאית ועורכת
מעסיק כל העיר, ידיעות אחרונות, חברת החדשות, מעריב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רותי יובל (נולדה ב־1955) היא עיתונאית ישראלית, לשעבר עורכת "מעריב".

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יובל נולדה וגדלה בחיפה, בילדותה הייתה מדריכה בצופים. סיימה תואר ראשון ושני בפסיכולוגיה. יובל בזוגיות ארוכת שנים עם דורון גלעזר שותפה לקריירה העיתונאית.[1]

אחותה מירי כץ היא עורכת דין ישראלית, האישה הראשונה שכיהנה כיושבת ראש רשות ניירות ערך.

קריירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

את דרכה העיתונאית החלה בסוף שנות ה־70, ככתבת השכונות של המקומון הירושלמי "ירושלתון" (שהפך ל"כל העיר" עם רכישתו של עמוס שוקן את העיתון). עם השנים התקדמה יובל והחלה לערוך מדורים שונים בעיתון, כיהנה כסגנית העורך, ובסופו של דבר הפכה לעורכת הראשית של העיתון.[1]

בשנת 1996 עזבה את "כל העיר" ואת רשת שוקן והצטרפה למגזין "7 ימים" של "ידיעות אחרונות" כסגניתו של דורון גלעזר, שעזב איתה את המקומון. ארבע שנים לאחר מכן, עם עזיבתו את המגזין, מונתה לעורכת. במסגרת תפקידה כעורכת המגזין הובילה יובל קו עיתונאי תקיף נגד הון ושלטון שהתבטא בתחקירים רבים בנושא ואף במוסף מיוחד שהוציאה, "הזמן השחור", שבו פורסמה שורה של כתבות תחקיר שעסקו בקשרים שבין הון, שלטון ועולם הפשע בארץ.

ביוני 2004 התפטרה יובל מעריכת העיתון והחלה לעבוד ב"שידורי קשת" כיועצת בתחום התיעודי והעיתונאי. בדצמבר 2005 מונתה לעורכת תוכנית הדגל של חברת החדשות, "אולפן שישי", המשודרת בערוץ 2.

באוקטובר 2007, עם פרישתו של אמנון דנקנר, מונתה לעורכת "מעריב" לצידו של דורון גלעזר. במאי 2009 הודיעו השניים על התפטרותם. בדצמבר אותה שנה נתמנתה לעורכת הראשית של מהדורת החדשות של יום שישי בערוץ 10.[2] בספטמבר 2011 התפטרה מתפקידה על רקע פרשת ההתנצלות לפני איש העסקים שלדון אדלסון[3].

בשנת 2017 השתתפה, עם דורון גלעזר והבמאי דוד דרעי, ביצירת הסרט התיעודי "סאלח, פה זה ארץ ישראל".[4]

ב־8 בספטמבר 2026 פרסמה יובל עם שלומי אלדר תחקיר מתוך ספרם "חטופים: 843 ימים של הפקרה", ובו דווח כי נתניהו קיבל התרעה מנשיא איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד אאל נהיאן שיחיא סינוואר עומד לבצע מתקפה גדולה על ישראל, אך את המידע הזה הוא לא העביר לאף גורם במערכת הביטחון.[5]

ליובל תואר שני בפסיכולוגיה.

יובל חברה בהנהלת האגודה לזכויות האזרח.

פרסים ומועמדויות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרס שנה קטגוריה עבור תוצאה מקור
פרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה 2024 תחקיר בסדרה תיעודית ועובדתית המו"לים זכייה [6]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=רותי_יובל&oldid=43922743"