כיל רותם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף רותם אמפרט)
כיל רותם
ICL Rotem.jpg
נתונים כלליים
סוג חברה מסחרית
תקופת הפעילות 1991–הווה (כ־31 שנים)
חברת אם כימיקלים לישראל
ענפי תעשייה כרייה, ייצור דשנים
מוצרים עיקריים דשן
 
RotemAmfert.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
סמליל רותם עד לשנת 2015

כיל רותם (לשעבר רותם אמפרט נגב בע"מ) היא חברה העוסקת בכרייה ובהשבחת פוספטים, בייצור דשנים, חומצות זרחתיות ברמות ניקיון שונות וחומרים תעשייתיים אחרים, בשטחי זיכיון בנגב, וכן בשיווקם ובמכירתם בישראל ובשאר העולם. החברה נמנית בין יצרניות הדשנים הגדולות בעולם בתחום הדשנים והכימיקלים הזרחניים.

כיל רותם היא חברה בת של קבוצת כיל, השייכת לחברה לישראל, והיא אחות למפעלי ים המלח (הנמצאים מזרחית למפעלים של כיל רותם) וכן למפעל "פריקלאס ים המלח" באזור רותם, ליד מפעלי כיל רותם. החברה נוצרה בשנת 1991 ממיזוג של פוספטים בנגב, רותם דשנים וקבוצת אמפרט האירופאית.

מפעליה של הקבוצה בנגב, במישור רותם, באורון, בהר צין ובחו"ל תלויים לחלוטין באספקה סדירה של חומרי הגלם הבסיסי לתעשיית הזרחן, קרי פוספטים, אשר נמצאים ברחבי הנגב.

פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה מחזיקה ברישיונות לכריית פוספטים באתרים שונים בנגב למעלה מ-60 שנה. לחברה שלושה מפעלים - רותם, צין ואורון, בהם מועסקים כ־1,100 עובדים, רובם תושבי הנגב.

  • במפעל "אורון", דרומית מזרחית למכתש הגדול וצפונית מערבית לשמורת מכתשים עין יהב, קיים מכרה פוספט ומתקני ייצור ושינוע.
  • במפעל "צין", דרומית מזרחית למפעל אורון ולשמורת מכתשים עין יהב, נמצאים מכרות פוספט, בריכות, ומתקני ייצור ושינוע. שטחי הכרייה של המפעל משתרעים על פני 11 ק"מ.
  • במפעל "מישור רותם", 15 ק"מ מזרחית לדימונה וכ-20 ק"מ דרומית לערד, ישנם מכרות פוספט ומתקני ייצור, שינוע ובריכות אחסון. המפעל מפיק גם חומצה גופרתית, חומצה זרחתית חקלאית, חומצה זרחתית לבנה באיכות מזון, דשני פוספט, דשנים מורכבים ודשנים מיוחדים.

החברה מייצרת למעלה מ-80% מתצרוכת החשמל שלה בעצמה, על ידי ניצול חום ממתקני הייצור ללא שריפת דלקים[1].

רוב התוצרת של רותם מיוצאת. מוצרים אלו משמשים לדישון, לתעשיית התרופות, המזון, הקוסמטיקה ועוד.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכניסה למפעל צין

ב-22 באפריל 1952 נרשמה "פוספטים בנגב בע"מ" כחברה ממשלתית לניצול עתודות הפוספטים בנגב. באותה השנה החלה כרייה בפועל בשדה אורון. במרוצת השנים, התבצעו מיזוגים ורכישות לרוב, בישראל ומחוצה לה. בנובמבר 1952 התמזגה פוספטים בנגב עם חברת "דשנים וחומרים כימיים" לחברה בשם "כימיקלים ופוספטים".

בשנת 1972 החליט שר הפיתוח, חיים גבתי, להקים מחדש את "פוספטים בנגב" כגוף נפרד ולהפכה לאחת מחברות הבת של כימיקלים לישראל. באותן שנים, הרחיבה החברה את פעילותה למישור רותם, המכתש הקטן ונחל צין. בשנת 1977 הקימה כימיקלים לישראל חברה נוספת במסגרת הקונצרן: חברת "רותם דשנים", שנועדה להיות הבעלים של מתקני הייצור החדשים במישור רותם.

בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 איחדה כימיקלים לישראל את רותם דשנים ואת חברת אמפרט (Amsterdam Fertilizers או בשם מקוצר Amfert) - יצרנית הדשנים ההולנדית, לקבוצת דשנים בינלאומית בשם "רותם אמפרט". ב-1991 מוזגה "פוספטים בנגב" אל תוך המערך החדש, שנקרא מאז כיל רותם (לשעבר: "רותם אמפרט נגב בע"מ").

ב-1995 נמכרה החברה על ידי ממשלת ישראל לקבוצת אייזנברג. ב-2001 נמכרה החברה לישראל, החברה האם של כימיקלים לישראל, לקבוצת עופר.

כיו מהווה כיל רותם חברה מרכזית בתוך קונצרן כיל.

פגיעה בסביבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתקן אגירה אשלים ובו מילוי מים הזיהום מאסון זיהום הנחל, יוני 2017

זיהום אקוויפר מי התהום[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שהוענק למפעל פרס "מגן איכות הסביבה בתעשייה" לשנת 2001 מהמשרד להגנת הסביבה טענו עמותות אדם טבע ודין וחיים וסביבה שהמפעל הוא אחד האחראים העיקריים לזיהום מי התהום באקוויפר "חבורות יהודה" בנגב. לטענתם, במשך שנים רבות אגר המפעל את שפכיו בבריכות אידוי לא מדופנות, דבר שגרם לדליפת שפכי תעשייה בעלי חומציות ומליחות גבוהות ביותר, וזיהום של האקוויפר. כתוצאה מכך אבדו מיליוני מטרים מעוקבים של מי שתייה[2]. בתגובה טענה "כימיקלים לישראל", כי בבדיקות שנעשו באזור לא הוכח קשר בין המלחת קידוחי מים במישור רותם לבין מפעלי התעשייה של כיל רותם, וכי קיימים מקורות אפשריים נוספים רבים להמלחה זו. כן הודיעה החברה כי היא משתפת פעולה עם המשרד להגנת הסביבה, ופועלת להפחתת הזיהום[2].

זיהום אוויר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2002 התגלו בבדיקות של המשרד להגנת הסביבה במפעל בצין חריגות רבות מהתקן. בעבר היה במפעל מתקן גדול לקליית פוספטים, אך מתקן זה הושבת. גם לאחר השבתת המתקן, פלטו שתיים מארובות המפעל כמות גדולה מאוד של חלקיקים מזהמים. גם במפעלים באורון ובמישור רותם התגלו בשנת 2002 חריגות מהתקן.

בשנת 2006, פלטו מפעלי החברה 44% מכלל הזיהום החלקיקי התעשייתי בישראל. החלוקה היא כדלקמן: 35% מקורם במפעל צין, 7% נוספים מקורם במפעל אורון והיתר, 2% מקורם במפעל מישור רותם[דרוש מקור].

בשנת 2011 קבע ד"ר אביהו בורג מהמכון הגאולוגי שהזיהום בעין בוקק הוא תוצאת זיהום של מפעלי כיל רותם במישור רותם[3].

זיהום נחל אשלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2017 בקע בקיר המפעל הביא לדליפה של כ-100 אלף מ"ק מי גבס חומציים, אסון סביבתי שגרם לזיהום חמור של נחל אשלים, לחסימה זמנית של התנועה בכביש 90 ולמותם של בעלי חיים מקומיים, בכללם כשליש מהיעלים בנחל אשלים[4][5]. שלושה ימים אחרי הדליפה הודיע המשרד להגנת הסביבה שיפתח בחקירה פלילית של האירוע, וביולי 2017 זימן לשימוע את מנהלי המפעל[6]. במאי 2018 הגישה רשות הטבע והגנים בקשה לתביעה על סך כ-400 מיליון שקל נגד החברה בעקבות הדליפה[7]. ב-14 באוקטובר 2018 פורסם כי בעקבות עתירה שהגישה אדם טבע ודין, התחייב המפעל להעתיק את בריכות הגבס למיקום חדש שלא יסכן את נחל אשלים, ובנוסף לשקם נופית את בריכות הגבס הישנות, וזאת עד לשנת 2020[8].

ב-15 באוקטובר 2018 פרסם המשרד להגנת הסביבה את מדד ההשפעה הסביבתית ובו קבע שמפעל כיל רותם הוא המפעל המסוכן ביותר לסביבה בישראל[9].

ב-7 בפברואר 2019 פורסם כי מנהלי המפעל זומנו לשימוע במשרד להגנת הסביבה בעקבות גלישת כמה עשרות קוב של מי בוצה בעקבות גשמים עזים[10].[דרושה הבהרה]

מדד ההשפעה הסביבתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-9 ביולי 2020 פורסם מדד ההשפעה הסביבתית לשנת 2018 ובו נקבע כי המפעל עדיין מדורג ראשון ואף רשם עלייה של 7% בניקוד[11]; זאת לאור חריגות בפליטה לאוויר, קריסת הקיר שהובילה לשפך החומרים המסוכנים בנחל אשלים, אי עמידה בזמני הגשת מסמכים ודיווחים וכן אירועים חומרים מסוכנים נקודתיים נוספים[12].

באוגוסט 2021 הוטל על החברה עיצום כספי של יותר מ-700 אלף ש"ח על ידי המשרד לאיכות הסביבה עקב הפרה של תנאי הפליטה מהמפעל[13].

ב-20 באוקטובר 2021 פרסם המשרד להגנת הסביבה את מדד ההשפעה הסביבתית לשנת 2019 ובו קבע כי המפעל מדורג שני ברשימת המפעלים המסוכנים ביותר לסביבה בישראל, אחרי בז"ן.[14]

שימור הסביבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוכת פרס "מגן איכות הסביבה בתעשייה" 2001[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2001 זכתה כיל רותם בפרס "מגן איכות הסביבה בתעשייה" מטעם המשרד להגנת הסביבה. הנימוקים למתן הפרס היו צמצום שפכים במקור וחיסכון במים, הרחבת מיחזור חומרים מסוכנים ושיקום מאצרות[15] ישנות, מיחזור חומצות וקליטת חומצות שנפלטות ממפעלים אחרים באתר רותם, צמצום פליטות של זיהום אוויר, שיקום של נופי מכרות תוך כדי הכרייה ולאחריה, והקמה ואחזקה של מסלולי מטיילים באזור. כמו כן טיפל המפעל בפסולת מוצקה ובמיחזורה, כגון: ברזל, גומי, חביות נייר, קרטון וסוללות.

כיל רותם נוקטת פעילות פרו-אקטיבית לשמירה על הסביבה, הכוללת אימוץ וולנטרי של עקרונות בינלאומיים בתחום. מיזמי חברות כיל דשנים שרותם נכללת בהן כוללים[דרוש מקור]:

  • מעבר לשימוש בגז טבעי כמקור אנרגיה ככל שניתן.
  • שימוש אחראי במשאבים טבעיים, כגון שיקום ואדיות, שיקום ושימור אזורי כרייה וחציבה.
  • הגברת השימוש בתוצרי לוואי של תהליכי הייצור, כדי להביא לידי השבה מרבית של המשאבים והתשומות שנצרכו בתהליך הייצור.
  • שינוע בטוח – בחירת מובילים אחראיים והדרכתם, שימוש במערך חירום לטיפול בתקלות בשינוע, הקפדה על אריזה בטוחה ותקנית והקפדה על אמצעי הובלה תקניים ונאותים.
  • צמצום במקור של כמות השפך והפליטות הנוצרות והאצת המיחזור של הניתן למיחזור.
  • יישום מדיניות של ניהול אחראי של מוצרים לאורך כל מחזור חייהם. פרודקט סטוירשיפ.

שיקום מכרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתרי הכרייה והייצור בארץ נמצאים במישור רותם, במפעל צין ובמפעל אורון. כרית הפוספטים בנגב פגעה קשה בנוף המדברי ובערכי טבע. לחברת כיל רותם זיכיון לכרייה על פני 200 קמ"ר (200,000 דונם), מתוכם כ-35 קמ"ר של מכרות לא משוקמים. בשנת 2003 העניקה רשות מקרקעי ישראל לחברת כיל רותם פטור מדמי חכירה עבור שטחים בהם לא נעשית כרייה פעילה, בתמורה להקמת קרן לשיקום מכרות אליה יופרשו כספים לשיקום מכרות העבר במטרה למזער את הנזק ולהחזיר את המצב לקדמותו. אולם, על פי בדיקת מבקר המדינה מ-2012 הקרן לשיקום מחצבות לא הוקמה ולא הופרשו לזכותה כספים כנדרש. עם זאת, תוכניות כרייה חדשות כוללות בתוכן תוכניות שיקום, אשר מתבצע תוך כדי כרייה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דוח אחריות תאגידית לשנת 2010
  2. ^ 1 2 אט"ד: שני מפעלים "מצטיינים" דווקא מזהמים הסביבה ynet דוד הכהן, 27.12.01
  3. ^ עין בוקק - הרכב כימי לאחר 15 שנות זיהום
  4. ^ "אסון אקולוגי במדבר יהודה: חומצה זרמה לנחל אשלים". Ynet. 2017-06-30. נבדק ב-2017-06-30.
  5. ^ קוריאל, אילנה (2017-07-15). "קורבנות הזיהום: מתו שליש מהיעלים בנחל אשלים". Ynet. נבדק ב-2017-11-19.
  6. ^ רותם אמפרט נגב בע"מ - זימון להשמיע טענותיכם, www.sviva.gov.il
  7. ^ מגידו, גור (2018-05-01). "בעקבות האסון בנחל אשלים: רשות הטבע והגנים תובעת 397 מיליון שקל מרותם אמפרט". TheMarker. נבדק ב-2018-05-02.
  8. ^ אט"ד ורותם אמפרט סיכמו: בריכות גבס יורחקו מנחל אשלים עד 2020, גלובס, ‏2018-10-14
  9. ^ "מפעל רותם אמפרט בנגב - בראש מדד המפעלים המסוכנים לסביבה". כאן-תאגיד השידור הישראלי. נבדק ב-2018-10-16.
  10. ^ מנהלים ברותם אמפרט יזומנו לשימוע במשרד להגנת הסביבה בעקבות גלישת מי בוצה, גלובס, ‏2019-02-07
  11. ^ מדד ההשפעה הסביבתית: כלי פיננסי למשקיע או כלי תקשורתי?, infospot.co.il
  12. ^ אלו המפעלים המזהמים בישראל, ynet, ‏2020-07-09
  13. ^ מזהמים - ומשלמים: המשרד להגנת הסביבה הטיל על חברת רותם אמפרט עיצום כספי בסך 730 אלף שקל בגין הפרת היתר הפליטה, GOV.IL
  14. ^ בז"ן בראש: רשימת המפעלים המזהמים ביותר בישראל, כאן
  15. ^ פירוש המילה מאצרה באתר האקדמיה ללשון העברית