כיל רותם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף רותם אמפרט נגב)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כיל רותם
ICL Rotem.jpg
סוג חברה מסחרית
שנת הקמה 1991
חברת אם כימיקלים לישראל
ענפי תעשייה כרייה, ייצור דשנים
מוצרים עיקריים דשן
RotemAmfert.co.il
לוגו ישן (עד 2015)

כיל רותם (לשעבר: רותם אמפרט נגב בע"מ) היא חברה העוסקת בכרייה ובהשבחת פוספטים, בייצור דשנים, חומצות זרחתיות ברמות ניקיון שונות וכימיקלים אחרים, בשטחי זיכיון בנגב, וכן בשיווקם ובמכירתם בארץ ובעולם.

חברת כיל רותם היא בין יצרניות הדשנים הגדולות בעולם בתחום הדשנים והכימיקלים הזרחניים. מפעליה של הקבוצה בנגב, במישור רותם, באורון, בהר צין ובחו"ל תלויים לחלוטין באספקה סדירה של חומרי הגלם הבסיסי לתעשיית הזרחן, קרי פוספטים, אשר נמצאים ברחבי הנגב.

כיל רותם היא חברה בת של קבוצת כיל, השייכת לחברה לישראל, והיא אחות למפעלי ים המלח (הנמצאים מזרחית למפעלים של כיל רותם) וכן למפעל "פריקלאס ים המלח" באזור רותם, ליד מפעלי כיל רותם. החברה נוצרה בשנת 1991 ממיזוג של פוספטים בנגב, רותם דשנים וקבוצת אמפרט האירופאית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכניסה למפעל צין

ב-22 באפריל 1952 נרשמה "פוספטים בנגב בע"מ" כחברה בבעלות ממשלתית לניצול עתודות הפוספטים בנגב. באותה שנה, גם החלה כרייה בפועל בשדה אורון. במרוצת השנים, התבצעו מיזוגים ורכישות לרוב, בארץ ובחו"ל. בנובמבר 1952 התמזגה פוספטים בנגב עם חברת דשנים וחומרים כימיים לחברה בשם "כימיקלים ופוספטים".

בשנת 1972 החליט שר הפיתוח, חיים גבתי, להקים מחדש את "פוספטים בנגב" כגוף נפרד ולהפכה לאחת החברות הבנות של כימיקלים לישראל. באותן שנים, גם הרחיבה החברה את פעילותה למישור רותם, המכתש הקטן ונחל צין. בשנת 1977 הקימה כימיקלים לישראל חברה נוספת במסגרת הקונצרן: חברת "רותם דשנים", שנועדה להיות הבעלים של מתקני הייצור החדשים במישור רותם.

בסוף שנות ה-80, איחדה כימיקלים לישראל את רותם דשנים ואת חברת אמפרט- יצרנית הדשנים ההולנדית, לקבוצת דשנים בינלאומית בשם "רותם אמפרט". ב-1991 מוזגה "פוספטים בנגב" אל תוך המערך החדש, שנקרא מעתה כיל רותם (לשעבר: "רותם אמפרט נגב בע"מ").

ב-1995 נמכרה החברה על ידי ממשלת ישראל לקבוצת אייזנברג. ב-2001 נמכרה החברה לישראל, החברה האם של כימיקלים לישראל, לקבוצת עופר.

כיל רותם היא כיום חברה מרכזית בתוך קונצרן כיל.

פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחפר באתר מכרה הפוספטים במישור רותם
שלט הסבר בכניסה למפעל צין

החברה מחזיקה ברישיונות לכריית פוספטים באתרים שונים בנגב למעלה מ-60 שנה.

לחברה שלושה מפעלים - רותם, צין ואורון, בהם מועסקים כ- 1,100 עובדים, רובם תושבי הנגב.

  • במפעל "אורון", דרומית מזרחית למכתש הגדול וצפונית מערבית לשמורת מכתשים עין יהב, קיים מכרה פוספט ומתקני ייצור ושינוע. רותם מייצרת למעלה מ-80% מצריכת החשמל שלה בעצמה, על ידי ניצול חום ממתקני הייצור ללא שריפת דלקים.[1]
  • במפעל "צין", דרומית מזרחית למפעל אורון ולשמורת מכתשים עין יהב, נמצאים מכרות פוספט, בריכות, ומתקני ייצור ושינוע. שטחי הכרייה של המפעל משתרעים על פני 11 ק"מ.
  • במפעל "מישור רותם", 15 ק"מ מזרחית לדימונה וכ-20 ק"מ דרומית לערד, ישנם מכרות פוספט ומתקני ייצור, שינוע ובריכות אחסון. המפעל מפיק גם חומצה גופרתית, חומצה זרחתית חקלאית, חומצה זרחתית לבנה באיכות מזון, דשני פוספט, דשנים מורכבים ודשנים מיוחדים.

רב התוצרת של רותם מיוצאת לחו"ל. מוצרים אלו משמשים לדישון חקלאי, לתעשיית התרופות, המזון, הקוסמטיקה ועוד. חלק ממוצרים אלו, אשר מקורם בשדות הפוספט שבנגב, חוזרים לארץ כמזון.

זיהום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2001 זכתה כיל רותם בפרס "מגן איכות הסביבה בתעשייה" מטעם המשרד לאיכות הסביבה, שהוענק לה על ידי השר צחי הנגבי. הנימוקים למתן הפרס היו צמצום שפכים במקור וחיסכון במים, הרחבת מיחזור חומרים מסוכנים ושיקום מאצרות[2] ישנות, מיחזור חומצות וקליטת חומצות שנפלטות ממפעלים אחרים באתר רותם, צמצום פליטות של זיהום אוויר, שיקום של נופי מכרות תוך כדי הכרייה ולאחריה, והקמה ואחזקה של דרכי מטיילים באזור. כמו כן המפעל טיפל בפסולת מוצקה ובמיחזורה, כגון: ברזל, גומי, חביות נייר, קרטון וסוללות.[1]

העמותות אדם טבע ודין וחיים וסביבה התנגדו להענקת הפרס משום שלטענתן המפעל הוא אחד האחראים העיקריים לזיהום מי התהום באקוויפר "חבורות יהודה" בנגב. לפי הטענה, במשך שנים רבות אכסן המפעל את שפכיו בבריכות אידוי לא מדופנות. דבר שגרם לדליפת שפכי תעשייה בעלי חומציות ומליחות גבוהות ביותר, וזיהום של האקוויפר. כתוצאה מכך אבדו מיליוני מטרים מעוקבים של מי שתייה.[3] "כימיקלים לישראל" מסרה בתגובה, כי בבדיקות שנעשו באזור לא הוכח קשר בין המלחת קידוחי מים במישור רותם לבין מפעלי התעשייה של כיל רותם, וכי קיימים מקורות אפשריים רבים להמלחה זו. כן הודיעה החברה כי היא משתפת פעולה עם המשרד להגנת הסביבה, ופועלת להפחתת הזיהום.[3]

ד"ר אביהו בורג מהמכון הגאולוגי, קבע בשנת 2011 שהזיהום בעין בוקק הוא תוצאת זיהום של מפעלי כיל רותם במישור רותם.[4]

נכון לשנת 2006, פלטו מפעלי החברה 44% מכלל הזיהום החלקיקי התעשייתי בישראל. החלוקה היא כדלקמן: 35% מקורם במפעל צין, 7% נוספים מקורם במפעל אורון והיתר, 2% מקורם במפעל מישור רותם.

בשנת 2002 התגלו בבדיקות של המשרד להגנת הסביבה במפעל בצין חריגות רבות מהתקן. בעבר היו במפעל מתקן גדול לקליית פוספטים, אך מתקן זה הושבת. גם לאחר השבתת המתקן, פולטות שתיים מארובות המפעל כמות גדולה מאוד של חלקיקים מזהמים. גם במפעלים באורון ובמישור רותם התגלו בשנת 2002 חריגות מהתקן.

כיל רותם נוקטת פעילות פרו-אקטיבית לשמירה על הסביבה, הכוללת אימוץ וולנטרי של עקרונות בינלאומיים בתחום.[דרוש מקור] מיזמי חברות כיל דשנים שרותם נכללת בתוכן כוללים:

  • מעבר לשימוש בגז טבעי כמקור אנרגיה ככל שניתן.
  • שימוש אחראי במשאבים טבעיים, כגון שיקום ואדיות, שיקום ושימור אזורי כרייה וחציבה והחזרתם למדינה בתום הפעילות.
  • הגברת השימוש בתוצרי לוואי של תהליכי הייצור, כדי להביא לידי השבה מרבית של המשאבים והתשומות שנצרכו בתהליך הייצור.
  • שינוע בטוח – בחירת מובילים אחראיים והדרכתם, שימוש במערך חירום לטיפול בתקנות בשינוע, הקפדה על אריזה בטוחה ותקנית והקפדה על אמצעי הובלה תקניים ונאותים.[דרוש מקור]
  • צמצום במקור של כמות השפך והפליטות הנוצרות והאצת המיחזור של הניתן למיחזור.
  • יישום מדיניות של ניהול אחראי של מוצרים לאורך כל מחזור חייהם. פרודקט סטוירשיפ.

ביוני 2017 בקע בקיר המפעל הביא לדליפה של כ-100 אלף מ"ק מי גבס חומציים, לזיהום חמור של נחל אשלים, לחסימה זמנית של כביש 90 ולמותם של בעלי חיים מקומיים.[5]זהו אחד מהאסונות האקולוגיים הגדולים בתולדות המדינה.[דרוש מקור] שלושה ימים אחרי הדליפה הודיע המשרד להגנת הסביבה שיפתח בחקירה פלילית של האירוע.

מתקן אגירה אשלים ובו מילוי מים הזיהום מאסון זיהום הנחל, יוני 2017

שיקום מכרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתרי הכרייה והייצור בארץ נמצאים במישור רותם, במפעל צין ובמפעל אורון. כרית הפוספטים בנגב פגעה קשה בנוף המדברי ובערכי טבע. לחברת כיל רותם זיכיון לכרייה על פני 200 קמ"ר (200,000 דונם), מתוכם כ-35 קמ"ר של מכרות לא משוקמים. בשנת 2003 העניקה רשות מקרקעי ישראל לחברת כיל רותם פטור מדמי חכירה עבור שטחים בהם לא נעשית כרייה פעילה, בתמורה להקמת קרן לשיקום מכרות אליה יופרשו כספים לשיקום מכרות העבר במטרה למזער את הנזק ולהחזיר את המצב לקדמותו. אולם, על פי בדיקת מבקר המדינה מ-2012 הקרן לשיקום מחצבות לא הוקמה ולא הופרשו לזכותה כספים כנדרש. עם זאת, תוכניות כרייה חדשות כוללות בתוכן תוכניות שיקום, אשר מתבצע תוך כדי כרייה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]