רות אחלמה

רות אחלמה
	אין תמונה חופשית
לידה	29 באוקטובר 1945 (בת 78); קוודלינבורג, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
שם לידה	Renate Böteführ
מדינה	גרמניה
מקום לימודים	אוניברסיטת היידלברג, היברו יוניון קולג', האוניברסיטה העברית בירושלים
שפות היצירה	גרמנית, עברית
פרסים והוקרה	פרס פאול צלאן (1995); Hieronymusring (1993); צלב מסדר ההצטיינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה ;
	www.achlama.co.il

רות אחלמה (בגרמנית: Ruth Achlama; נולדה ב-29 באוקטובר 1945) היא מתרגמת גרמנייה-ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה כרנאטה בטנפיהר (Renate Böteführ)^[1] בקוודלינבורג שבסקסוניה-אנהלט, וגדלה במנהיים שבבאדן-וירטמברג. בשנים 1963–1964 השתתפה בחילופי תלמידים בארצות הברית ובשנת 1965 סיימה את בחינות הבגרות שלה. מ-1965 עד 1969 למדה תורת המשפט באוניברסיטת היידלברג. בין 1969 ל-1973 השלימה את שנות ההתמחות המשפטית שלה, שאת חלקן העבירה אצל עורך דין בתל אביב. בשנים 1973–1974 למדה מדעי היהדות בהיברו יוניון קולג' בסינסינטי שבאוהיו. בשנת 1974 התגיירה ונישאה לכימאי הישראלי אברהם אחלמה. יחד עם בעלה היגרה לישראל.

בישראל, עבדה בתחילה בתור מגיהה בעיתון היקי "חדשות ישראל" בשפה הגרמנית. מאוחר יותר, למדה מדעי המידע באוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר שסיימה את לימודיה עבדה בתור ספרנית בספרייה של הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות. מאז 1979 עובדת בעיקר בתור מתרגמת עצמאית. היא בעלת אזרחות גרמנית וישראלית, ומתגוררת במרכז תל אביב.

רות אחלמה תרגמה בתחילה בעיקר ספרי עיון, אך לאחר מכן עברה להתמקד בתרגום ספרות יפה מעברית לגרמנית. בין הסופרים שאת יצירותיהם תרגמה ניתן למצוא את אברהם ב. יהושע, את עמוס עוז ואת מאיר שלו.

פרסים ואותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מ-1993 עד 1995 הייתה רות אחלמה נושאת טבעת "הירונימוס" של איגוד המתרגמים הדוברים-גרמנית של יצירות ספרותיות ומדעיות. היא העבירה את הטבעת הלאה להרטמוט פנדריך (Hartmut Fähndrich).
ב-1995 קיבלה, בשל תרגומיה ליצירות של עמוס עוז, את פרס פאול צלאן.
ב-2015 ניתן לה פרס התרגום מעברית לגרמנית, שניתן אז בפעם הראשונה.^[2]
ב-2019 קיבלה את אות מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (Bundesverdienstkreuz am Bande)^[3]

תרגומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Miriam Akavia: Zwischen Hölle und Gelobtem Land. Gütersloh 1985 (übersetzt zusammen mit Judith Brüll).
Jehuda Amichai: Nicht von jetzt, nicht von hier. München 1992.
Pesach Anderman: Der Wille zu leben. Düsseldorf 2006.
Nir Baram: Purple love story. Frankfurt a. M. 2001.
Meir Buchsweiler: Volksdeutsche in der Ukraine am Vorabend und Beginn des Zweiten Weltkriegs – ein Fall doppelter Loyalität?. Gerlingen 1984.
Die Einzigartigkeit des Alten Testaments. Neuhausen-Stuttgart 1983.
Die Einzigartigkeit des Neuen Testaments. Neuhausen-Stuttgart 1984.
Shmuel N. Eisenstadt: Die Transformation der israelischen Gesellschaft. Frankfurt am Main 1987.
Yehuda Elkana: Anthropologie der Erkenntnis. Frankfurt am Main 1986.
Erziehung in Israel. Stuttgart (übersetzt zusammen mit Ludwig Liegle).
- 1 (1982)
- 2 (1982)
Schlomo Graber: Schlajme. Konstanz 2002.
David Grossman: Diesen Krieg kann keiner gewinnen. München 2003.
Ayelet Gundar-Goshen: Eine Nacht, Markowitz. Zürich 2013.
Ayelet Gundar-Goshen: Löwen wecken. Zürich 2015.
Schulamit Hareven: Saras Jerusalem. Frankfurt am Main 1993.
Yael Hedaya: Eden. Zürich 2008.
Shifra Horn: Die schönste aller Frauen. München 2001.
Abraham B. Jehoshua: Die befreite Braut. München 2003.
Abraham B. Jehoshua: Freundesfeuer. München 2009.
Abraham B. Jehoshua: Die fünf Jahreszeiten des Molcho. München 1989.
Abraham B. Jehoshua: Die Manis. München 1993.
Abraham B. Jehoshua: Die Passion des Personalbeauftragten. München 2006.
Abraham B. Jehoshua: Die Reise ins Jahr Tausend. München 1999.
Abraham B. Jehoshua: Die Rückkehr aus Indien. München 1996.
Yoram Kaniuk: Adam Hundesohn. München 1989.
Yoram Kaniuk: Der letzte Jude. Frankfurt am Main 1990.
Yoram Kaniuk: Tante Schlomzion die Große. Frankfurt am Main 1995.
Yoram Kaniuk: Wilde Heimkehr. Stuttgart 1984.
Yoram Kaniuk: Zwischen Leben und Tod. Berlin 2009.
Amos Kenan: Der Weg nach En Harod. Augsburg 1987.
Moti Kfir: Sylvia Rafael. Zürich 2012.
Kulturen der Achsenzeit. Frankfurt am Main
- Band 1. Ihre Ursprünge und Ihre Vielfalt
  - Teil 1. Griechenland, Israel, Mesopotamien. 1987.
  - Teil 2. Spätantike, Indien, China, Islam. 1987.
- Band 2. Ihre institutionelle und kulturelle Dynamik
  - Teil 1. China, Japan. 1992.
  - Teil 2. Indien. 1992.
  - Teil 3. Buddhismus, Islam, Altägypten, westliche Kultur. 1992.
Ronit Matalon: Sara, Sara. München 2002.
Ronit Matalon: Was die Bilder nicht erzählen. Reinbek bei Hamburg 1998.
Naila Minai: Schwestern unterm Halbmond. Stuttgart 1984.
Amos Oz: Ein anderer Ort. Frankfurt am Main 2001.
Amos Oz: Der Berg des bösen Rates. Frankfurt am Main 1993.
Amos Oz: Black box. Frankfurt am Main 1989.
Amos Oz: []Der dritte Zustand. Frankfurt am Main 1992.
Amos Oz: Eine Frau erkennen. Frankfurt am Main 1991.
Amos Oz: Eine Geschichte von Liebe und Finsternis. Frankfurt am Main 2004.
Amos Oz: Herr Levi. Frankfurt am Main 1996.
Amos Oz: Nenn die Nacht nicht Nacht. Frankfurt am Main 1995.
Amos Oz: Der perfekte Frieden. Frankfurt am Main 1987.
Amos Oz: Das Schweigen des Himmels. Frankfurt am Main 1998.
Amos Oz: Sehnsucht. Frankfurt am Main 1994.
Amos Oz: So fangen die Geschichten an. Frankfurt am Main 1997.
Amos Oz: Dem Tod entgegen. Frankfurt am Main 1997.
Fania Oz-Salzberger: Israelis in Berlin. Frankfurt am Main 2001.
Terence Prittie: Wem gehört Jerusalem. Stuttgart 1982.
Asher Reich: Erinnerungen eines Vergeßlichen. Gerlingen 2000.
Asher Reich: Ein Mann mit einer Tür. Frankfurt am Main 2012.
Gerschon Schoffmann: Nicht für immer. Graz 2017.
David Schütz: Gras und Sand. Hildesheim 1992 (übersetzt zusammen mit Judith Brüll-Assan).
Tom Segev: David Ben Gurion. Ein Staat um jeden Preis. München 2018.
Shulamith Shahar: Die Frau im Mittelalter. Königstein/Ts. 1981.
Gershon Shaked: Immigranten. Frankfurt am Main 2007.
Meir Shalev: Aller Anfang. Zürich 2010.
Meir Shalev: Esaus Kuß. Zürich 1994.
Meir Shalev: Fontanelle. Zürich 2004.
Meir Shalev: Im Haus der großen Frau. Zürich 2000.
Meir Shalev: Judiths Liebe. Zürich 1998.
Meir Shalev: Der Junge und die Taube. Zürich 2007.
Meir Shalev: Meine russische Großmutter und ihr amerikanischer Staubsauger. Zürich 2011.
Meir Shalev: Ein russischer Roman. Zürich 1991.
Meir Shalev: Zwei Bärinen, Diogenes, Zürich 2014.
Ayman Sikseck: Reise nach Jerusalem. Zürich 2012.
Yosef Tobi: Ein Jude im Dienst des Imāms. Dettelbach 2008.
David Vogel: Eine Ehe in Wien. München 1992.
David Vogel: Das Ende der Tage. München 1995.
David Vogel: Im Sanatorium. An der See. München 1994.
S. Yizhar: Ein arabisches Dorf. Frankfurt am Main 1998.
S. Yizhar: Auftakte. Reinbek bei Hamburg 1996.
S. Yizhar: Geschichten von Krieg und Frieden. Frankfurt am Main 1997.
Michal Zamir: Das Mädchenschiff. Hamburg 2007.
Michal Zamir: Die Siedlung. Zürich 2009.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

רות אחלמה, ""אל הסלסול הזה עצמו, אבא, עלינו להיכנס ולהסתלסל בתוכו": גישה אמפאתית לתרגום", בתוך: ניצה בן-דב (עורכת), בכיוון הנגדי: קובץ מחקרים על מר מאני לא"ב יהושע, רעננה: הקיבוץ המאוחד, 1995, עמ' 373-
רות אחלמה, "מחפשים שידוך לפימה: על תרגום יצירותיו של עמוס עוז לגרמנית", בתוך: אהרן קומם ויצחק בן-מרדכי (עורכים), ספר עמוס עוז, באר-שבע: הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תש"ס, עמ' 157–159

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר האינטרנט הרשמי של רות אחלמה
Gabrielle Oberhänsli-Widmer: Die Optik der Übersetzerin, שיחה עם רות אחלמה, אוניברסיטת פרייבורג, 1998 (קובץ PDF; מכיל 12 עמודים, 1.4 MB)
Dominik Peters: Bestseller-Übersetzerin: Frau Achlama küsst am besten, www.spiegel.de
- גרסה עברית: מתרגמת בחסד עליון: הנשיקה המושלמת של רות אחלמה, באתר מכון גתה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ Ruth Achlama – Im Gespräch, abgerufen am 17. Januar 2019.
^ המכון ליחסי חוץ: בפעם הראשונה, פרס התרגום מעברית לגרמנית
^ Verdienstkreuz am Bande für Ruth Achlama

[1] Ruth Achlama – Im Gespräch, abgerufen am 17. Januar 2019.

[2] המכון ליחסי חוץ: בפעם הראשונה, פרס התרגום מעברית לגרמנית

[3] Verdienstkreuz am Bande für Ruth Achlama

[1]

[2]

[3]