רות בנריטו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רות בנריטו
אין תמונה חופשית
לידה 12 בינואר 1916
ניו אורלינס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 באוקטובר 2013 (בגיל 97)
מטיירי, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רות מארי רוגאן בנריטו ( באנגלית: Ruth Mary Rogan Benerito; ‏12 בינואר 19165 באוקטובר 2013) הייתה כימאית במחלקת החקלאות של ארצות הברית וממציאה אמריקאית. בנריטו החזיקה ב-55 פטנטים ביניהם המצאת "כותנה קלת טיפול" (easy-care cotton) העוסקת בבגדי כותנה שלא מתקמטים ולאחר מכן הובילה לפיתוח ביגוד "שטוף ולבש" (wash-and-wear) עם אותה מטרה.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רות מארי רוגאן בנריטו נולדה בניו אורלינס, לואיזיאנה בשנת 1916 לשני הורים ואחות. אביה עסק בהנדסה אזרחית ואמה הייתה אמנית ופעלה למען זכויות נשים.[1]

בנריטו סיימה את לימודיה בתיכון בגיל 14 ושנה לאחר מכן התחילה ללמוד במכללה לנשים (H. Sophie Newcomb Memorial College)[2] שם סיימה את לימודיה ב-1935 כשקיבלה תואר ראשון בכימיה. בשנת 1938, קיבלה בנריטו תואר שני בפיזיקה באוניברסיטת טוליין וב-1948 קיבלה דוקטורט בכימיה פיזיקלית באוניברסיטת שיקגו.[3]

בשנת 1950, נישאה רות לפרנק בנריטו ושלוש שנים לאחר מכן, בשנת 1953, בנריטו החלה לעבוד במרכז המחקר הדרומי של מחלקת החקלאות של ארצות הברית שם עבדה עד 1986 וחקרה עם שותפיה למעבדה סיבי כותנה, מה שהוביל אותם לפיתוח הביגוד שלא מתקמט.

ב-1970 בן זוגה, פרנק בנריטו, נפטר.

לאחר שפרשה ממחלקת החקלאות של ארצות הברית, המשיכה בנריטו ללמד באוניברסיטת ניו אורלינס עד שהייתה בת 81.

ב-5 באוקטובר 2013, נפטרה רות בביתה.

המצאת הבד שלא מתקמט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנריטו רשמה 55 פטנטים העוסקים בעיקר בכימיה של צמח הכותנה. כאשר עבדה במחלקת החקלאות של ארצות הברית היא ושותפיה למחקר פיתחו בד כותנה שלא מתקמט, מה שהוביל אותם לייצור בדים לא מתקמטים שחסך למשפחות זמן רב של גיהוץ בגדים, פעולה שנחשבה ליומיומית באותה תקופה.

בפיתוח הכותנה שלא מתקמטת בנריטו וצוות המחקר שלה השתמשו בתהליך שנקרא קשר צולב, בו הפולימרים המרכיבים את הכותנה (צלולוז) נקשרים חזק אחד לשני וכך מורידים את הסיכוי שלו להתקמט מכיוון שהפולימרים קשורים חזק אחד לשני.

פרסים[4][עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרס השירות המצוין של מחלקת החקלאות של ארצות הברית בשנת 1964.
  • פרס הנשים הפדרליות בשנת 1968.
  • פרס כימאי דרומי (Southern Chemist Award) בשנת 1968.
  • מדליית גרוון-אולין בשנת 1970.
  • פרס השירות המצוין של מחלקת החקלאות של ארצות הברית בשנת 1970.
  • פרס אזור דרום-מערב של האגודה האמריקאית לכימיה (The Southwest Regional Award of the American Chemical Society) בשנת 1972.
  • דוקטור לשם כבוד, אוניברסיטת טוליין בשנת 1981.
  • פרס ליימלסון-מכון מסצ'וסטס לטכנולוגיה (Lemelson-MIT Prize) בשנת 2002.
  • חברת היכל התהילה העולמי לממציאים (National Inventors Hall of Fame) בשנת 2008.[1]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Women Inventors 2, Jean F. Blashfield, הוצאת Capstone, 1996, עמ' 19 – 24.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Charles Leroux, Chemist Ruth Benerito: 55 patents, 100 percent cotton queen, Chicago Tribune, ‏26.2.08 (באנגלית)
  2. ^ Ruth Benerito, Chemical Heritage Foundation
  3. ^ Emily Langer, Ruth Benerito: Chemist who helped create wrinkle-free cotton, Independent, ‏19.10.13 (באנגלית)
  4. ^ Tiffany K. Wayne, American Women of Science Since 1900, ABC-CLIO, 2011, עמ' 228-226