רות נבון
 | |
| לידה |
8 במרץ 1938 (בת 86) חיפה, פלשתינה (א"י) |
|---|---|
| שם לידה |
רות בן-עמי  |
| עיסוק | גנטיקאית |
| מקום לימודים | האוניברסיטה העברית בירושלים |
| מנחה לדוקטורט | אבינועם אדם, ברוך פדה |
| מוסדות | אוניברסיטת תל אביב |
| בן או בת זוג |
גיל נבון |
| תרומות עיקריות | |
| פיתוח שיטה לאבחון טרום-לידתי של מחלת הטאי זקס יחד עם אבחון הגנוטיפים בלויקוציטים, גילוי מחלת טאי זקס במבוגרים, זיהוי המוטציה למחלה טאי זקס במבוגרים | |
  | |
רות נבון (נולדה ב-8 במרץ 1938) היא גנטיקאית ישראלית ופרופסור אמריטה בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב. מדענית מובילה בחקר מחלת הטאי זקס.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רות נבון נולדה בחיפה בשם רות בן-עמי. אביה אבנר בן-עמי, יליד זכרון יעקב, עבד כעמיל מכס בנמל חיפה, והיה נכדם של רוזה וראובן קפלן, ממקימי חדרה. אמה, שרה לבית סטורייר, ילידת קישינב, עלתה לארץ בשנת 1935 ועבדה בחברת החשמל ולאחר מכן כספרנית ברפאל.
לאחר שסיימה את לימודיה בתיכון חוגים התגייסה רות לנח"ל ושירתה במסגרת גרעין של התנועה המאוחדת כנח"לאית בקיבוץ דגניה א'. לאחר סיום קורס חובשים קרבי עברה לשרת בחיל הרפואה.
עם שחרורה מצה"ל החלה רות ללמוד ביולוגיה בקמפוס באבו כביר שהפך לימים לחלק מאוניברסיטת תל אביב, אך בתום השנה הראשונה עברה ללימודי ביולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. את עבודת התואר השני בביוכימיה עשתה תחת הדרכתו של פרופ' יעקב מגר מבית הספר לרפואה שהעמיד דורות של מדענים ידועי שם, ביניהם אברהם הרשקו (לימים חתן פרס נובל) ואהרון רזין (לימים חתן פרס ישראל).
בשנת 1973 הצליחה לזהות לראשונה חוסר באנזים Hex A (אנ') במבוגרים (Late-Onset Tay-Sachs (LOTS)). בשנת 1975 סיימה את עבודת הדוקטורט שנשאה את הכותרת "חקר גנוטיפים במחלת טאי זקס", בהנחייתם של פרופ' ברוך פדה ופרופ' אבינועם אדם. בשנת 1990 מונתה לפרופסור חבר בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב, ובשנת 1996 מונתה לפרופסור מן המניין.
רות נבון נשואה לגיל נבון, פרופסור אמריטוס לכימיה באוניברסיטת תל אביב, אם לשלושה בנים.
מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]
פיתוח שיטה לזיהוי האנזים Hex A[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1967, לאחר שעשתה שנה במחלקה למיקרוביולוגיה באוניברסיטת ראטגרס בארצות הברית, החלה נבון לעבוד במכון הגנטי בבית החולים תל השומר יחד עם פרופ' ישראל אשכנזי. זמן קצר לאחר צאתו של פרופ' אשכנזי לשנת שבתון, צדה את עינו של פרופ' דוד שר (אז ראש המחלקה לגינקולוגיה בבית חולים תל השומר) ידיעה מרעישה במגזין טיים על אודות תגלית פורצת דרך בחקר מחלת הטאי זקס – מחלה גנטית רצסיבית נדירה, שידועה בעיקר בקרב יהודים ממוצא אשכנזי וגורמת לתמותת פעוטות בגילאי שנתיים עד ארבע שנים. בכתבה נאמר שהסיבה להופעת מחלה קטלנית זו היא חוסר באנזים הליזוזומלי הקסוזאמינידז (Hex A). לפרופסור שר היה עניין מיוחד במחלה עקב סיפורה האישי של אחת האחיות בבית החולים שאחד מילדיה נפטר ממחלת הטאי זקס, ובאותה העת הייתה שוב בהיריון.
נבון, שהייתה בעלת רקע ביוכימי, התגייסה לנושא והחלה לפעול לפיתוח שיטה בה ניתן יהיה למדוד את כמות האנזים Hex A בתאי מי שפיר. השיטה שפותחה התבססה על עובדה ידועה לפיה אנזים Hex A מתפרק בחום, לעומת אנזים Hex B שאיננו מתפרק. היא עמדה באתגר והצליחה לפתח שיטה לבדיקת נוכחות אנזים זה. בשבוע ה-18 להריונה של אותה אחות בוצעה בדיקה בתאי נוזל שפיר שגודלו בתרבית רקמה שתוצאותיה הצביעו על קיומו של האנזים. ואכן, לבסוף ילדה האחות תינוקת בריאה. לימים התברר שבאופן בלתי תלוי ובאותו הזמן בדיוק בוצעה גם בארצות הברית בדיקת Hex A בתאי מי שפיר. היו אלו שתי הבדיקות הראשונות בעולם שבמסגרתן בוצעה נבדקו תאים שגודלו במי שפיר בנשים שבעבר נולד להם ילד חולה בטאי זקס.
במקביל, יישמה נבון את השיטה של פירוק בחום גם לבדיקת תאי דם לבנים.[1] היא המשיכה במחקר ופיתחה שיטה לזיהוי אנזים Hex A במי שפיר בלבד ללא צורך בגידול התאים, שיטה שאיפשרה קבלת תשובה בתוך 24 עד 48 שעות והועילה במקרים בהם דיקור מי שפיר נעשה בשלב מאוחר של ההיריון (בשבוע 22 עד 24) מכדי לחכות לגדילת תאי השפיר בתרבית רקמה, תהליך ארוך שלוקח כארבעה שבועות.[2]
לימים, אומצה בדיקת Hex A בסרום על ידי משרד הבריאות והפכה זמינה בחינם לכל תושבי ישראל כחלק מ"סקר גנטי למחלת טאי זקס". בדיקת האנזים בתאי דם לבנים אמנם התבררה כמדויקת יותר, אך היא דורשת זמן ארוך יותר ומשמשת במקרים בהם הבדיקה בסרום אינה אמינה (למשל אצל נשים בהיריון).
גילוי מחלת טאי זקס במבוגרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נבון המשיכה בעבודתה במכון הגנטי בתל השומר בניהול בדיקות רוטיניות בסרום שעבר אוטומטיזציה, אך ביצעה בדיקות גם בתאי דם לבנים אצל כל זוג שהגיע לבדיקת טרום לידתית ובזוגות שנמצאו נשאים למחלה. בבדיקת אחד הזוגות שהיו נשאים למחלה, ואשר בעבר נולד להם ילד חולה בטאי זקס, הבחינה נבון שהן בסרום והן בתאי הדם הלבנים, התוצאה הביוכימית עבור האב מצביעה על חוסר באנזים Hex A, כלומר לכאורה חולה. תוצאה זו נראתה לא הגיונית, היות שעד אז היה ידוע כי כל חסרי האנזים הם חולי טאי זקס ונפטרים בילדותם. בבדיקת חמש אחיותיו של האב, התברר שגם לשלוש מהן חסר האנזים.[2] נבון הפנתה את אחת האחיות לבדיקת נוירולוג בכיר בתל השומר אך הלה לא זיהה את הסימנים הנוירולוגיים וקבע שהאישה בריאה.
לימים, כאשר אחת האחיות חסרות האנזים עברה ניתוח אלקטיבי, הוסרה רקמה שהכילה תאי עצב ונשלחה לבדיקה, שבוצעה על ידי פרופ' אורי זנדבנק במיקרוסקופ אלקטרונים. תוצאות הבדיקה הראו באופן חד משמעי שקיימת בתאי העצב הצטברות של הגנגליוזיד GM2, שהוא החומר המצטבר בתאי העצב ובמוח אצל ילדים החולים במחלת טאי זקס.[3] נבון הראתה הן בעזרת שיטות אימונולוגיות והן על ידי מדידת פירוק הגנגליוזיד GM2 שקיימת פעילות מזערית של האנזים Hex A אצל אותם אנשים שהראו חוסר ב-Hex A בשיטה הרוטינית של פירוק האנזים בחום. מסקנתה של נבון הייתה שהנבדקים בהם נמצא כי מידת פירוקו של GM2 נמוכה מהנורמה והוא מצטבר בתאי העצב במהלך חייהם, אינם יכולים להיות אנשים בריאים, אלא אנשים חולים שהמהלך הקליני של מחלתם אינו דומה לזה של חולי טאי זקס, החסרים לגמרי את Hex A.
במרוצת השנים, התגלו בישראל מבוגרים נוספים שנמצאו כחסרי Hex A במהלך הבדיקות הרוטיניות. הם הופנו להערכה נוירולוגית אצל פרופ' זהר ארגוב, שקבע שאנשים אלו אינם בריאים. פרופ' ארגוב תיאר לראשונה את התסמינים הקליניים שלהם: כולם סובלים מתופעות נוירולוגיות מגוונות וחלקם אף מתופעות פסיכיאטריות. עם זאת, הם מגיעים לבגרות, תוחלת חייהם לא אחידה וחלקם הגיעו לזקנה.[4]
גילוי המוטציה לטאי זקס במבוגרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחקרה של נבון המשיך במעבדתו של ריצ'רד פרוייה (Richard Proia) מהמכונים הלאומיים לבריאות בארצות הברית (NIH). שם, גילתה בעזרת ריצוף הגן לאנזים המקודד לאנזים Hex A, את המוטציה למחלת טאי זקס במבוגרים.[5] מחקר זה פורסם בכתב העת היוקרתי Science. ריצוף הגן אפשר לזהות מוטציות אצל חולי טאי זקס באוכלוסיות שאינן אשכנזיות והוביל את נבון בשנת 1991 לגילוי מוטציה לטאי זקס אצל יהודים יוצאי מרוקו. לאחר מכן, נמצאו מוטציות נוספות גם בקרב ערבים, דרוזים וטורקים, כשהממצאים הקליניים של כולם זהים.
בשנים האחרונות ממשיכה נבון בשיתוף פעולה עם פרופ' נפתלי שטרן וד"ר אתי אשרי בניסיונות למצוא טיפול אנזימטי שיוביל להחדרת האנזים Hex A לתאי המוח, במטרה להקל על חולי טאי זקס מבוגרים אצלם יש פעילות מזערית של האנזים.
גנטיקה של סכיזופרניה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין השנים 2006–2013 חקרה נבון את המרכיבים הגנטיים של סכיזופרניה והפרעה דו-קוטבית ומצאה שיש קשר בין מספר גנים לבין מחלות אלו.
פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מענק מפעל הפיס, על "אבחנה טרום לידתית למחלת טאי זקס בנוזל מי שפיר" (1978)
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אסתי אהרונוביץ, המירוץ אחר התרופה שתציל את הבן שלי, באתר הארץ, 11 במאי 2012
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דף אישי, באתר אוניברסיטת תל אביב
- רות נבון, באתר גוגל סקולר
- רות נבון, באתר ResearchGate
- הרצאתה של רות נבון באוניברסיטה הפתוחה, "מחלת טאי-זקס: לא רק בילדים", במסגרת יום עיון לזכרו של פרופ' אבינועם אדם
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ B Padeh, R Navon, Diagnosis of Tay-Sachs disease by hexosaminidase activity in leukocytes and amniotic fluid cells, Israel journal of medical sciences, 2 7, 1971, עמ' 259-263
- ^ 1 2 R Navon, B Padeh, A Adam, Apparent deficiency of hexosaminidase A in healthy members of a family with Tay-Sachs disease, American Journal of Human Genetics, 3 25, 1973, עמ' 287
- ^ R Navon, N Brand, U Sandbank, Adult (GM2) gangliosidosis-neurological and biochemical findings in an apparantely new type, Neurology, 4 30, 1980, עמ' 449-450
- ^ R Navon, Z Argov, N Brand, U Sandbank, Adult GM2 gangliosidosis in association with Tay‐Sachs disease: A new phenotype, Neurology, 11 31, 1981, עמ' 1397
- ^ R Navon, RL Proia, The mutations in Ashkenazi Jews with adult GM2 gangliosidosis, the adult form of Tay-Sachs diseaseThe mutations in Ashkenazi Jews with adult GM2 gangliosidosis, the adult form of Tay-Sachs disease, Science, 4897 243, 1989, עמ' 1471-1474