רות פירסט
 | |
| לידה |
4 במאי 1925 יוהנסבורג, דרום אפריקה  |
|---|---|
| פטירה |
17 באוגוסט 1982 (בגיל 57) מפוטו, מוזמביק |
| מדינה |
דרום אפריקה |
| השכלה |
אוניברסיטת ויטווטרסראנד |
| מעסיק |
אוניברסיטת דרהאם |
| מפלגה |
הקונגרס הלאומי האפריקני |
| בן או בת זוג |
ג'ו סלובו (1949–17 באוגוסט 1982) |
  | |
רות פירסט (באנגלית: Ruth First; 4 במאי 1925 – 17 באוגוסט 1982) הייתה חוקרת יהודייה-דרום אפריקאית ילידת יוהנסבורג, ואקטיביסטית נגד האפרטהייד במולדתה. נהרגה בהתנקשות באמצעות מעטפת נפץ שנשלחה אליה למוזמביק, לשם גלתה מדרום אפריקה.
משפחה וחינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]
פירסט נולדה למשפחה יהודית. הוריה, יוליוס פירסט ומתילדה לבטן, היגרו לדרום אפריקה מלטביה בשנת 1906 והפכו לחברים המייסדים של המפלגה הקומוניסטית של דרום אפריקה (CPSA), הגלגול הראשון של המפלגה הקומוניסטית הדרום אפריקאית (SACP). רות פירסט נולדה בשנת 1925 וגדלה ביוהנסבורג. גם היא הצטרפה למפלגה הקומוניסטית,[1] אשר כרתה ברית עם הקונגרס הלאומי האפריקני במאבק להפלת ממשלת דרום אפריקה.
פירסט למדה בתיכון ג'פה לבנות, והייתה לראשונה מבני משפחתה שלמדה באוניברסיטה. היא קיבלה תואר ראשון מאוניברסיטת ויטווטרסראנד בשנת 1946. בזמן שלמדה באוניברסיטה היא גילתה כי "בקמפוס דרום אפריקני, הנושאים שמעניינים את הסטודנטים הם סוגיות לאומיות". היא הייתה מעורבת בהקמתה של הפדרציה לתלמידים מתקדמים, הידועה גם כליגה לתלמידים מתקדמים, שם הכירה, בין היתר, את נלסון מנדלה, נשיאה לעתיד של דרום אפריקה ואת אדוארדו מונדלאנה, המנהיג הראשון של החזית לשחרור מוזמביק (FRELIMO).
לאחר שסיימה את לימודיה, עבדה פירסט כעוזרת מחקר באגף לרווחה חברתית במועצת העיר יוהנסבורג. ב-1946 התחזק מעמדה במפלגה הקומוניסטית באופן משמעותי לאחר סדרה של שביתות כורים אשר במהלכן נעצרו חברי מפלגה מובילים. פירסט נהייתה עורכת ראשית בעיתון "הגרדיאן", אשר פרסומו נאסר לאחר מכן על ידי המדינה. ב-1949 היא נישאה לג'ו סלובו, פעיל דרום אפריקני נגד האפרטהייד וקומוניסט. לשניים נולדו שלוש בנות: שון, גיליאן ורובין.
בנוסף לעבודתה בעיתון הגרדיאן ויורשיו, קיבלה פירסט בשנת 1955 את תפקיד העורכת פוליטית בכתב העת הרדיקלי Fighting Talk. היא הייתה פעילה בתנועה נגד האפרטהייד לא רק דרך העיתונות אלא גם בפעילות פוליטית. פירסט ובעלה סלובו היו חברי הקונגרס הלאומי האפריקני, וחברי המפלגה הקומוניסטית. פירסט הייתה פעילה גם בפעולות המרי האזרחי בשנות החמישים של המאה העשרים.
משפט ומעצר[עריכת קוד מקור | עריכה]
רות פירסט הייתה אחת הנאשמות במשפט הבגידה בשנת 1956, לצד 156 פעילים מובילים נוספים נגד האפרטהייד, שהיו דמויות מפתח ב"ברית הקונגרס". לאחר מצב החירום שהוכרז בעקבות טבח שארפוויל ב-1960, היא סומנה והורחקה. היא לא יכלה להשתתף בפגישות או לפרסם, ואסור היה לצטט אותה. בשנת 1963, במהלך סנקציות נוספות שהטילה ממשלת האפרטהייד, היא נעצרה והוחזקה בבידוד ללא אישום במשך 117 ימים בהתאם לחוק "99 ימים". היא הייתה האישה הלבנה הראשונה שהוחזקה במעצר לפי חוק זה.[2]
גלות והתנקשות[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
במרץ 1964 גלתה פירסט ללונדון, שם הפכה לפעילה בתנועה הבריטית נגד האפרטהייד. היא הייתה עמיתת מחקר באוניברסיטת מנצ'סטר בשנת 1972, ובין 1973 ו-1978 הרצתה בלימודי פיתוח באוניברסיטת דורהאם. היא שימשה כמרצה מחליפה לפרקי זמן באוניברסיטאות בדאר א-סלאם ובלורנסו מארקש (מפוטו).
בנובמבר 1978 פירסט הייתה למנהלת המחקר במרכז ללימודי אפריקה (Centro de Estudos Africanos), באוניברסיטת אדוארדו מונדלאנה במפוטו שבמוזמביק.[3]
ב-17 באוגוסט 1982 בפקודתו של קרייג ויליאמסון, סרן באגף הביטחון במשטרת דרום אפריקה, התנקשו בחייה באמצעות מעטפת נפץ שנשלחה עבורה מהאוניברסיטה.[4] ברידג'ט או'לאכלין, אנתרופולוגית שעבדה עם פירסט, הייתה עמה במשרדה כאשר מעטפת הנפץ התפוצצה, והיא העידה בוועדת האמת והפיוס.[5]
זיכרונותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספרה הראשון של פירסט, 117 ימים, הוא תיאור של המעצר, המאסר והחקירה שעברה בידי האגף המיוחד של משטרת דרום אפריקה ב-1963. הוא פורסם לראשונה בשנת 1965. הספר מתאר בפירוט כיצד היא סבלה "בידוד וחסך חושי" בזמן שעמדה ב"לחץ לספק מידע על חבריה עבור האגף המיוחד".
בתה, הסופרת גיליאן סלובו, פרסמה את זיכרונותיה בספר כל דבר סודי: המשפחה שלי, המדינה שלי, בשנת 1997. הספר מתאר את ילדותה בדרום אפריקה ואת מערכת היחסים שלה עם הוריה.
סרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסרט "עולם נפרד" (A World Apart) משנת 1988, שאת תסריטו כתבה בתה שון סלובו ובוים על ידי כריס מנג'ס, הוא סיפורה של צעירה לבנה החיה בדרום-אפריקה עם הורים פעילים נגד משטר האפרטהייד. ברברה הרשי משחקת את הדמות הראשית המבוססת על חייה של רות פירסט.[6]
הסרט Catch a Fire משנת 2006, על אודות הפעיל פטריק צ'אמוסו, נכתב על ידי בתה שון סלובו. רות פירסט מגולמת בסרט על ידי בתה השלישית, רובין סלובו, שהייתה גם אחת המפיקות של הסרט.[7]
לזכרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2005 השיק המשרד לאיכות הסביבה של דרום אפריקה אוניית הסיור לשמירה על איכות הסביבה הקרויה על שמה "רות פירסט".[8]
חיבוריה העיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- South West Africa. London. 1963.
- 117 Days. London. 1965.
- with R. Segal, South West Africa: A Travesty of Trust. London. 1967.
- The Barrel of a Gun: Political Power in Africa and the Coup d’etat in Africa. London. 1970.
- co-edited with J. Steele and C. Gurney, The South African Connection: Western Investment in Apartheid. London. 1972.
- Libya: The Elusive Revolution. London. 1970.
- The Mozambican Miner: Proletarian and Peasant. New York. 1983.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רות פירסט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Shula Marks, "Ruth first: a tribute," Journal of Southern African Studies 10/1 (1983) , pp. 123-128.
- ^ Ruth First, 117 Days, Penguin, 1965.
- ^ Bridget O'Laughlin, "Why Was Ruth First in Mozambique?," Deportate, Esuli e Profughe [Deported Exiles and Refugees], 26 (2014), pp.26-41.
- ^ "Ruth First: Williamson given amnesty," Independent Online (South Africa), 1 June 2000.
- ^ עדותה של ברידג'ט או'לאכלין בוועדת האמת והפיוס, 22 בפברואר 1999.
- ^ דף הסרט A World Apart באתר IMDb.
- ^ דף הסרט Catch a Fire באתר IMDb.
- ^ "SA's marine protection vessels," BuaNews, 20 May 2005.