רות פלאטו-שנער

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רות פלאטו-שנער
Prof. Ruth Plato-Shinar.jpg
לידה 21 בפברואר 1965 (בת 54) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע חוקרת משפט עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רות פלאטו-שנער (נולדה ב-21 בפברואר 1965 בתל אביב) היא פרופסור מן המניין בבית הספר למשפטים במכללה האקדמית נתניה ומכהנת כראש המרכז לדיני בנקאות אותו יסדה במכללה. תחומי התמחותה הם דיני בנקאות, רגולציה פיננסית, אתיקה ופיננסים, אמצעי תשלום ומימון.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלאטו-שנער נולדה בתל אביב. את לימודיה בתיכון העבירה בגימנסיה הרצליה. את שרותה בצה"ל עשתה באגף כוח אדם. היא בעלת תואר ראשון ושני במשפטים מאוניברסיטת תל אביב, ותואר שלישי במשפטים מאוניברסיטת בר-אילן. נושא עבודת הדוקטורט שלה היה "המהות המשפטית של יחסי בנק-לקוח בנוגע לכספת הבנקאית", בהנחיית פרופ' סיני דויטש. בשנים 1997-1991 עבדה כעורכת דין במחלקה המשפטית בבנק לאומי. מאז היא מתמקדת בפעילות אקדמית.

מתגוררת בתל אביב, נשואה לדורון שנער, עורך דין וסופר, ואם לשתי בנות.

באקדמיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלאטו-שנער מלמדת בבית הספר למשפטים ובבית הספר למנהל עסקים במכללה האקדמית נתניה משנת 1997. בשנים 2006-2001 לימדה בנוסף, כמרצה מהחוץ, באוניברסיטת בר-אילן ובאוניברסיטת תל אביב. היא מכהנת כראש המרכז לדיני בנקאות אותו ייסדה במכללה האקדמית נתניה בשנת 2004.

פלאטו-שנער שימשה כחוקרת במכון למשפט השוואתי בלוזאן שווייץ; במכון מקס פלאנק למשפט פרטי בהמבורג; במעבדה לבנקאות באוניברסיטת לוקסמבורג; בפקולטה למשפטים באוניברסיטת הרווארד; באוניברסיטת הונג-קונג, בUCL לונדון; בקינגס קולג' לונדון; ועוד.

פלאטו שנער הוזמנה להרצות בפקולטות למשפטים באוניברסיטאות שונות בעולם, ביניהן: הסורבון בפריז; London School of Economics; אוניברסיטת פדואה באיטליה; טורו קולג' בארצות הברית; אוניברסיטת הונג קונג; אוניברסיטת דלהאוזי בהליפקס קנדה; אוניברסיטת קווין מארי, לונדון; בית הספר למשפטים קרדוזו, ניו יורק; אוניברסיטת סיינה, איטליה; אוניברסיטת צ'ינגחואה, בייג'ינג; ובאוניברסיטת קיוטו, יפן.

היא חברה בוועדה המייעצת של המכון האסיאתי למשפט פיננסי בינלאומי Asian Institute for International Financial Law באוניברסיטת הונג-קונג; בוועדה האקדמית של המרכז למשפט מסחרי CCLS באוניברסיטת Queen Mary בלונדון; השתתפה בצוות המחקר בדיני בנקאות בראשות פרופ' אודו רייפנר מאוניברסיטת המבורג; ובפרויקט המחקר הבינלאומי בנושא הוצאות התנהגות (Misconduct Costs) בראשות פרופ' רוג'ר מקורמיק מבית הספר לכלכלה של לונדון.

משנת 2012 היא משמשת כחוקרת במכון ון ליר, משתתפת בפרויקט "אחריות המדינה, גבולות ההפרטה וסוגיית הרגולציה" ומרכזת את תחום הרגולציה הבנקאית.

פלאטו-שנער חברה במספר אגודות משפטיות: חברת הנהלה באקדמיה הבינלאומית למשפט מסחרי וצרכני (International Academy of Commercial and Consumer Law); הארגון העולמי למשפטנים בשיטות משפט מעורבות (World Society of Mixed Jurisdiction Jurists); האקדמיה הבינלאומית להגנת הצרכן הפיננסי (IAFICO); האגודה הבינלאומית למשפט צרכני (IACL); האגודה הישראלית למשפט פרטי.

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסים ומלגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקריה בנושא חובת האמון הבנקאית זיכו אותה במלגת Van-Calkar מטעם המכון השווייצרי למשפט השוואתי בשנת 2005, ובמלגת מחקר מטעם מכון מקס פלאנק למשפט השוואתי בשנת 2006.

בשנת 2007 זכתה בפרס קרן פורד לשימור ואיכות הסביבה, על מחקרה בנושא אחריות מַלווים בגין מימון פרויקטים הגורמים לפגיעה בסביבה.

בשנת 2012 זכתה במענק מחקר מטעם ממשלת קנדה - המועצה הבינלאומית ללימודים קנדיים, עבור מחקר בנושא האחריות החברתית של הבנקים.

מנהיגות נשית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2010 נבחרה פלאטו-שנער על ידי פורום הנשים הבינלאומי להשתתף בתוכנית לפיתוח מנהיגות נשית של הפורום, תוכנית אליה נבחרות מדי שנה שלושים נשים מובילות מרחבי העולם. פרופ' פלאטו-שנער היא הישראלית השלישית שהשתתפה בתוכנית מאז יסודה בשנת 1990. במסגרת התוכנית השתתפה בקורס מנהיגות נשית בבית הספר למנהל עסקים בהרווארד, ובתוכנית "נשים מובילות שינוי גלובלי" בבית הספר למנהל עסקים INSEAD בפונטנבלו, צרפת. לרגל בחירתה לתוכנית היא זכתה במענק כספי מטעם הפדרציה של יהדות מיאמי.

בשנת 2011 נבחרה להשתתף בפרויקט מיוחד של המכון הבינלאומי לפוליטיקה וחברה בברלין, בשיתוף פעולה עם האו"ם – יוניצ"ף, בנושא מנהיגות נשית. החזון שלה לגבי העצמה נשית פורסם בספר "מנהיגות נשית – לומדים מהנשים המצליחות בעולם[3]". הרווחים ממכירת הספר אשר תורגם לשפות רבות, נמסרו ליוניצ"ף לשם מימון תוכניות חינוך לילדות במדינות מתפתחות.

לא אחת הביעה את ביקורתה על תקרת הזכוכית הקיימת באקדמיה ועל הצורך בקידום נשים לדרגים הגבוהים במוסדות להשכלה הגבוהה.[4]

מחקריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקריה של פרופ' פלאטו-שנער עוסקים בתחום המשפט הבנקאי והפיננסי, ובכלל זה דיני בנקאות, רגולציה בנקאית ופיננסית, אתיקה ופיננסים, אחריות חברתית של מוסדות פיננסיים, הגנת הצרכן הפיננסי, אמצעי תשלום ומימון.

יחסי בנק-לקוח והגנת הצרכן הבנקאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחקריה השונים ניכרת תפיסה צרכנית המצביעה על הצורך במתן הגנה רחבה ללקוחות הבנקאיים. בהתאם, היא מצדדת בהטלת נורמות אתיות מחמירות על הבנקים והמוסדות הפיננסיים ביחסיהם עם לקוחותיהם. עם זאת היא מזהירה מפני הטלת אחריות יתר על המוסדות הפיננסיים, ושואפת לאיזון בין האינטרסים של הצדדים תוך הכרה בחשיבות השמירה על יציבות המערכת הבנקאית והפיננסית. אחד מחידושיה הוא הכפפת הבנק ל"חובת גילוי במובן הרחב". "חובת הגילוי במובן הרחב" כוללת לא רק מסירת נתונים אינפורמטיביים בנוגע לעסקה, אלא גם חובת הסבר רחבה הכוללת התייחסות לכל היבטיה של העסקה, וכן חובה לוודא - ככל שניתן - שהלקוח אכן הבין את מהותה של העסקה והסכים לה.[5] את "חובת הגילוי הרחבה" היא מציעה להרחיב ולהחיל גם כלפי ערבים[6] וכלפי ממשכנים.[7] גישתה זו אומצה על ידי בית המשפט העליון בפסקי דין שונים.[8]

חובת האמון הבנקאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד התחומים העיקריים עימם מזוהה פלאטו-שנער הוא חובת האמון הבנקאית. היא עסקה בכך במאמרים רבים שפרסמה בארץ ובחו"ל,[9] וכן בספרה "דיני בנקאות – חובת האמון הבנקאית" שראה אור בשנת 2010 בהוצאה לאור של לשכת עורכי הדין.[10]

פלאטו-שנער מציגה גישה מאוזנת לחובת האמון הבנקאית. מחד גיסא, היא קוראת להרחבת חובת האמון כלפי לקוחות, ערבים וממשכנים. כמכשיר להבטחת התנהגות הוגנת מצד הבנק. מאידך גיסא, היא מדגישה כי חובת האמון, הגם שמטילה על הבנק רף התנהגות גבוה במיוחד, אינה הופכת את הבנק לאפוטרופוס של הלקוח. כמו כן היא  מסתייגת מהרחבת חובת האמון כלפי צדדים שלישיים אחרים. במיוחד היא מבקרת את הרעיון של חובת אמון כלפי כלל הציבור. המסקנות השונות המובאות בספרה ובמאמריה אומצו על ידי בית המשפט העליון בפסקי דין שונים והפכו לתקדימים מחייבים.[11]

רגולציה בנקאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחום מומחיות נוסף של פלאטו-שנער הוא רגולציה בנקאית. בשנת 2016 פרסמה את ספרה Banking Regulation in Israel - Prudential Regulation versus Consumer Protection (בהוצאת Wolters Kluwer), הסוקר בצורה מקיפה את הרגולציה הבנקאית בישראל. בשנת 2018 צפוי לראות אור תרגום של הספר לסינית.

בספרה ובמאמריה עוסקת פלאטו-שנער במתח בין שני תפקידיו של הפיקוח על הבנקים – שמירה על יציבות המערכת מול הגנת הצרכן הבנקאי.[12]  נושא קשור בו עסקה הוא מבנה הרגולציה על הגופים הפיננסיים בישראל וחלוקת הפיקוח בין הרגולטורים הפיננסיים השונים. בנושא זה היא הביעה הסתייגות מאימוץ המודל הדו-ראשי ("Twin Peaks") בישראל.[13]  נושאים נוספים בהם עסקה: מודלים רגולטוריים חליפיים בשווקים הפיננסיים כגון "חוק רך" וקודים אתיים[14]; תפקידם של המוסדות הפיננסיים הבינלאומיים כקובעי מדיניות ומתקיני סטנדרטים[15];  רגולציה בינלאומית בנוגע לבנקאות חוצת גבולות[16];  איסור הלבנת הון ומימון טרור[17];  סודיות בנקאית[18]; פיקוח על העמלות הבנקאיות[19] ועוד.

אחריות אתית, חברתית וסביבתית של מוסדות בנקאיים ופיננסיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד מתחומי המחקר של פלאטו-שנער הוא האחריות האתית, החברתית והסביבתית[20] המוטלת על הבנקים והמוסדות הפיננסיים. לפי תפיסתה, למרות שמדובר בגופים עסקיים שמטרתם רווח, שיקולי הרווח אינם השיקול הבלעדי שעליהם לשקול. כגופים המנהלים את כספי הציבור מוטלת עליהם אחריות להנהיג ערכים של מוסר אישי וארגוני ולהבטיח את יישומם בפעולת הארגון, וזאת גם במחיר פגיעה אפשרית ברווחיות.[21]

אמצעי תשלום ושיטות מימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחום התמחות נוסף של פלאטו-שנער הוא אמצעי תשלום. על סמך בקיאותה בדיני שטרות,[22] הציע לה אהרן ברק נשיא בית המשפט העליון לשעבר, לכתוב את המהדורה השנייה לספרו "מהותו של שטר", ספר אשר ראה אור בתחילת שנות השבעים.[23] כמו כן עסקה בהיבטים המשפטיים של שיטות מימון שונות, כגון ליווי פיננסי לפרויקטים של בנייה,[24]  ומסגרות אשראי בחשבון עובר ושב.[25]  התקדים שנקבע בבית המשפט העליון בנושא עיקול מסגרות אשראי[26] מבוסס על כתיבתה בנושא[27] וכך גם התקדים בנושא כישלון תמורה מלא בדיני שטרות.[28]

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים שכתבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Banking Regulation in Israel: Prudential Regulation versus Consumer Protection (Wolters Kluwer, 2016).
הספר בסינית:

以色列银行业监管—审慎监管与消费者保护 (商务印书馆) (2018).

ספר שערכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חובות אמון בדין הישראלי (עורכים רות פלאטו-שנער ויהושע (שוקי) שגב, הוצאת נבו 2016).

מבחר מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "Can the Twin Peaks Model of Financial Regulation Serve as a Model for Israel?" in The Cambridge Handbook of Twin Peaks Financial Regulation (A. Godwin and A. Schmulow, eds. Cambridge University Press, 2018).
  • "The Bank Fees Regime in Israel – A Political Economy Perspective" in The Political Economy of Financial Regulation (E. Avgouleas and D. C. Donald, eds. Cambridge University Press, 2018).
  • "Cross-Border Banking: Reconceptualizing Bank Secrecy" in Reconceptualizing Global Finance and its Regulation, 236-249 (R. Buckly, E. Avgouleas, and D. Arner, eds., Cambridge University Press, 2016).
  • "Consumer Protection through Soft Law in an Era of Global Financial Crisis" in The Changing Landscape of Global Financial Governance and the Role of Soft Law 233-257 (F. Weiss and A. Kammel (eds), Brill Nijhoff, 2015).
  • "מחשבות על גבולותיה הראויים של חובת האמון הבנקאית : הבנק כאפוטרופוס של הלקוח?" חובת אמון במשפט הישראלי 130-107 (רות פלאטו-שנער ויהושע שגב, עורכים, תשע"ו).
  • "רגולציה בנקאית בישראל – יציבות מערכתית מול הגנה צרכנית" אחריות המדינה, גבולות ההפרטה וסוגיית הרגולצייה מרכז חזן לצדק חברתי, מכון ון-ליר בירושלים (יצחק גלנור ואיל טבת, עורכים).
  • "על כישלון תמורה מלא, אחיזה כשורה ומה שביניהם : הזדמנות לתיקון אנכרוניזם משפטי בדיני השטרות (בעקבות רע"א 8301/13 טל טריידינג קורפ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ)", מאזני משפט יב 249-205 (יחד עם מיכל עופר-צפוני).
  • "Misconduct Costs of Banks – The Meaning Behind the Figures" 32 Banking & Finance Law Review 495-528 (2017, together with Keren Borenstein-Nativ).
  • "על הטרנספורמציה במעמד הערב – מהלכת ליפרט ועד היום" ספר מצא 910-833 (תשע"ה).
  • "מכשול השפה בטפסים הבנקאיים – תפקידו של הבנק כמורה נבוכים" עיונים בשפה וחברה כרך 5, גיליון מיוחד בנושא שפה ומשפט בישראל 142-128 (תשע"ג).
  • "חוק הבנקאות (שרות ללקוח), התשמ"א – 1981 – על העדרה של חובת אמון בחוק" חוקים ה 236-179 (תשע"ד).
  • "The Banking Contract as a Special Contract: The Israeli Law" 29 Touro Law Review 721-746 (2013).
  • "The Task Force's Payments Systems Review Report: an Outsider's View", 53 Canadian Business Law Journal 215 (2012).
  • "עיקול מסגרות אשראי – הרהורים בטרם פסיקה מחודשת של בית המשפט העליון בסוגיה", מאזני משפט ח 101 (תשע"ג).
  • "The Bank's Fiduciary Duty under Israeli Law: Is there a need to transform it from an Equitable Principle into a Statutory Duty?", 39(2) Common Law World Review 219 (2012).
  • "Finance & The Bank's Duty of Disclosure – Towards a New Model", 27 Banking & Finance Law Review 427 (2012).
  • "Lenders’ Liability for Environmental Damages in the Absence of Statutory Regulation -Lessons from the Israeli Model: Part 1", 5(5) Law and Financial Markets Review 367 (2011).
  • "Lenders’ Liability for Environmental Damages in the Absence of Statutory Regulation - Lessons from the Israeli Model: Part 2", 5(6) Law and Financial Markets Review 458 (2011).
  • "קודים אתיים – מה הם מוסיפים על הרגולציה של הבנקים?" מחקרי משפט כז (תשע"א) 261.
  • "חובת האמון הבנקאית – המודל הישראלי", משפט ועסקים י (תש"ע) 393.
  • "אחריות מלווים למפגעים סביבתיים הנגרמים על ידי הלווים – הניסיון האמריקאי כבסיס לקביעת הדין הישראלי הראוי", הפרקליט נ 329 (תש"ע).
  • "Three Models of the Banks' Fiduciary Duty", 2 Law and Financial Markets Review 422 (2008).
  • "הסודיות הבנקאית לאור חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו והשיח החוקתי החדש", קריית המשפט ח (תשס"ט)71.
  • "Class Actions against Banks under the New Israeli Law on Class Actions", 26 Annual Review of Banking and Financial Law 255 (2007).
  • "Bank Secrecy in Israel", 29 Comparative Law Yearbook of International Business 269 (2007).
  • "An Angel Named 'The Bank': The Bank's Fiduciary Duty as the Basic Theory in Israeli Banking Law", 36 Common Law World Review 27 (2007).
  • "Israel: The New Law on Class Actions - a Critical Summary", The Journal of Business Law 527 (2007) .
  • "חובת הגילוי הבנקאית כלפי הממשכן נכס להבטחת חיובו של אחר", הפרקליט מט (תשס"ח) 385.
  • "לקראת מודל רציונלי של הגנות בדיני שטרות", המשפט יב (תשס"ח) 249.
  • "The Bank's Fiduciary Duty: a Canadian-Israeli Comparison", 22 Banking and Finance Law Review 1(2007).
  • "Construction Loans in Israel: Bank's Liability Towards Third Parties", 23 International Construction Law Review 187 (2006).
  • "הסודיות הבנקאית וחובת האמון על מזבח המלחמה בהלבנת ההון", מאזני משפט ג (תשס"ג-תשס"ד) 253.
  • "הערבות לשטר לאור התיקונים לחוק הערבות", ספר שמגר - מאמרים (חלק ג', תשס"ג) 437.
  • "הכספת הבנקאית באספקלריית הזכות לפרטיות", קריית המשפט א (תשס"א) 279.
  • "מהותו המשפטית של הסכם הכספת הבנקאית", מאזני משפט א (תש"ס) 412.
  • "חוק איסור הלבנת הון – עשה ואל תעשה", רבעון לבנקאות לח (תשס"ג, חוברת 150) 20.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רות פלאטו-שנער בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ירדן סקופ, "המועצה להשכלה גבוהה לא אישרה לימודי משפטים באנגלית", הארץ, ‏9 אפריל, 2014
  2. ^ רות פלאטו-שנער, לחדש את פעילותן של אגודות האשראי, דה מרקר, ‏9 אפריל, 2013
  3. ^ Female Leadership, Die macht frauen
  4. ^ חן פונדק, מקסימום תהיי דוקטורית: תקרת הזכוכית של הנשים נופצה רק חלקית באקדמיה, באתר כלכליסט, 7 במרץ 2013
  5. ^ למשל בפרק 6 בספרה דיני בנקאות - חובת האמון הבנקאית. ראו גם
    ”The Bank's Duty of Disclosure – Towards a New Model",
    .(2012) 27 Banking & Finance Law Review 427
    "מכשול השפה בטפסים הבנקאיים – תפקידו של הבנק כמורה נבוכים", עיונים בשפה וחברה כרך 5, גיליון מיוחד בנושא שפה ומשפט בישראל 128 (תשע"ג).
  6. ^ "על הטרנספורמציה במעמד הערב – מהלכת ליפרט ועד היום", ספר מצא (תשע"ה).
  7. ^ "חובת הגילוי הבנקאית כלפי הממשכן נכס להבטחת חיובו של אחר", הפרקליט מט (תשס"ח) 385.
  8. ^ לדוגמה: רע"א 7096/12 אלט נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ (2012). ע"א 8611/06 בנק הפועלים נ' מרטין (2011). ע"א 11120/07 שמחוני נ' בנק הפועלים (2009). ע"א 8564/06 סולטאני נ' בנק לאומי בע"מ (2008). 3562/12 פלונית נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (2014); ע"א 1691/11 בנק לאומי למשכנתאות בע"מ נ' צוברי (2015).
  9. ^ ראו לדוגמה: "חובת האמון הבנקאית – המודל הישראלי", משפט ועסקים י (תש"ע) 393. "חוק הבנקאות (שרות ללקוח), התשמ"א–1981: על העדרה של חובת אמון בחוק", חוקים ה 179 (תשע"ד). "מחשבות על גבולותיה הראויים של חובת האמון הבנקאית: הבנק כאפוטרופוס של הלקוח?", בספר חובות אמון במשפט הישראלי (תשע"ו). "The Bank's Fiduciary Duty under Israeli Law: Is there a need to transform it from an Equitable Principle into a Statutory Duty?", 39 Common Law World Review 219 (2012). "Three Models of the Banks' Fiduciary Duty" 2. Law and Financial Market Review 422 (2008). "An Angel Named 'The Bank': The Bank's "Fiduciary Duty as the Basic Theory in Israeli Banking Law" 36 Common Law World Review 27 ‏(2007).
  10. ^ דיני בנקאות – חובת האמון הבנקאית
  11. ^ לדוגמה: רע"א 4827/12 חיות נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ (2012) העוסק בחובת האמון בעת מתן אשראי ללקוח. רע"א 3947/11 גרשון נ' אבי את רפי עבודות עפר בע"מ (2011) העוסק בחובת הבנק כלפי קבלן מבצע בעסקאות ליווי פיננסי של פרויקטים לבנייה. רע"א 823/10 חלוואני נ' בנק הפועלים (2010).
  12. ^ ראו לדוגמה את הפרק "הרגולציה הבנקאית בישראל: יציבות מערכתית מול הגנה צרכנית", בספר אחריות המדינה, גבולות ההפרטה וסוגיית הרגולציה (המרכז לצדק חברתי ודמוקרטיה ע"ש יעקב חזן במכון ון ליר בירושלים, טרם פורסם)
  13. ^ ראו לדוגמה את הפרק "רגולציה בנקאית בישראל – יציבות מערכתית מול הגנה צרכנית" אחריות המדינה, גבולות ההפרטה וסוגיית הרגולצייה מרכז חזן לצדק חברתי, מכון ון ליר בירושלים (יצחק גלנור ואיל טבת, עורכים).
    "Can the Twin Peaks Model of Financial Regulation Serve as a Model for" Israel?" in The Cambridge Handbook of Twin Peaks Financial Regulation (A. Godwin and A. Schmulow, eds. Cambridge University Press, 2018).
  14. ^ ראו את המאמר: "קודים אתיים – מה הם מוסיפים על הרגולציה של הבנקים?", מחקרי משפט כז 261 (תשע"א).
  15. ^ ראו את הפרק

    "Consumer Protection through Soft Law in an Era of Global Financial Crisis" in

    בספר

    The Changing Landscape of Global Financial Governance and the Role of Soft Law (Brill, 2015).

  16. ^ ראו את הפרק "Cross-Border Banking: Reconceptualizing Bank Secrecy" in
    Rethinking Global Finance and its Regulation
    (Cambridge University Press, 2016).
  17. ^ ראו לדוגמה: "חוק איסור הלבנת הון – עשה ואל תעשה", רבעון לבנקאות לח (תשס"ג, חוברת 150) 20. "הסודיות הבנקאית וחובת האמון על מזבח המלחמה בהלבנת ההון", מאזני משפט ג (תשס"ג-תשס"ד) 253.

    “Israel: The Impact of the Anti-Money Laundering Legislation on the Banking System", Journal of Money Laundering Control 7 18 (2003).

  18. ^ ראו את מאמריה: "הסודיות הבנקאית לאור חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו והשיח החוקתי החדש", קריית המשפט ח (תשס"ט) 71. "Cross-Border Banking: Reconceptualizing Bank Secrecy" בספר Rethinking Global Finance and its Regulation .(Cambridge University Press, 2016) Bank Secrecy in Israel", 29 Comparative Law Yearbook of International Business 269 ‏(2007) וכן פרק 9 בספרה דיני בנקאות – חובת האמון הבנקאית.
  19. ^ "The Role of Political Economy in Designing Banking Regulation – The Israeli Bank Fees Reform as a Test Case", in The Political Economy of Financial Regulation (E. Avgouleas and D. C. Donald, eds. Cambridge University Press, 2018)
  20. ^ ראו את פרק 14 בספרה דיני בנקאות – חובת האמון הבנקאית. ראו גם: "אחריות מלווים למפגעים סביבתיים הנגרמים על ידי הלווים – הניסיון האמריקאי כבסיס לקביעת הדין הישראלי הראוי", הפרקליט נ 329 (תש"ע).

    "Lenders’ Liability for Environmental Damages in the Absence of Statutory Regulation - Lessons from the Israeli Model: Part 1",  5(5) Law and Financial Markets Review 367 (2011).  "Lenders’ Liability for Environmental Damages in the Absence of Statutory Regulation - Lessons from the Israeli Model: Part 2", 5(6) Law and Financial Markets Review 458 (2011).

  21. ^ ראו את המאמר: "קודים אתיים – מה הם מוסיפים על הרגולציה של הבנקים?", מחקרי משפט כז 261 (תשע"א).
  22. ^ ראו לדוגמה את מאמריה: "הערבות לשטר לאור התיקונים לחוק הערבות", ספר שמגר - מאמרים (חלק ג', תשס"ג) 437. "לקראת מודל רציונלי של הגנות בדיני שטרות", המשפט יב (תשס"ח) 249. "על כישלון תמורה מלא, אחיזה כשורה ומה שביניהם : הזדמנות לתיקון אנכרוניזם משפטי בדיני השטרות", מאזני משפט יב 205 (תשע"ח).
  23. ^ עם מי כותב השופט אהרן ברק ספר חדש ולמה? - גלובס, 15 באפריל 2010.
  24. ^ ראו לדוגמה את כתיבתה בנושא ליווי פיננסי לבנייה: פרק 11 בספרה דיני בנקאות – חובת האמון הבנקאית.

    "Construction Loans in Israel: Bank's Liability Towards Third Parties" 187 International Construction Law Review 23 (2006).

  25. ^ רות פלאטו-שנער, "מהותה המשפטית של מסגרת אשראי בחשבון עובר ושב", רבעון לבנקאות מז 172
  26. ^ ע"א 1507/11 בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' אלבס (2014).
  27. ^ "עיקול מסגרות אשראי – הרהורים בטרם פסיקה מחודשת של בית המשפט העליון בסוגיה", מאזני משפט ח 101   (תשע"ג).
  28. ^ רע"א 8301/13 טל טריידינג קורפ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (2015). דנ"א 8447/15 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' טל טריידינג קורפ (2017).