רות רונן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רות רונן
רות רונן, 2014
רות רונן, 2014
לידה 1962 (בת 60 בערך)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה

LL.B האוניברסיטה העברית

LL.M אוניברסיטת תל אביב
תפקידים בולטים

שופטת בבית המשפט העליון

שופטת המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רות רונן (נולדה ב-1962) היא שופטת בבית המשפט העליון משנת 2022. לפני כן כיהנה כשופטת במחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה ב-1962, בת לעיתונאי יורם רונן ולאשת הרדיו רחל רונן לבית שמואלי. בשנת 1980 סיימה את לימודיה התיכוניים בבית הספר התיכון שליד האוניברסיטה העברית בירושלים. שירתה בצה"ל בשנים 1980–1982. בשנת 1986 השלימה בהצטיינות תואר ראשון במשפטים באוניברסיטה העברית. במהלך לימודיה לתואר ראשון הייתה עוזרת פרלמנטרית של חבר הכנסת יוסי שריד, ושימשה כעוזרת משפטית לפרופ' אהרון יורן באוניברסיטה העברית ולפרופ' יוסף גרוס באוניברסיטת ת"א. התמחתה אצל נשיא בית המשפט העליון, מאיר שמגר, לאחר מכן במשרד עורכי-הדין יגאל ארנון, ולאחר תום ההתמחות המשיכה לעבוד כעורכת דין במשרד.

בשנים 19881995 עבדה כעורכת דין שכירה. במהלך תקופה זו שהתה שנתיים בארצות הברית, שם עבדה במשרד עורכי-דין Skadden Arps ועברה בהצלחה את בחינות לשכת עורכי הדין של מדינת ניו-יורק. ב-1995 מונתה לשופטת שלום בתל אביב. בשנת 2002 השלימה תואר שני במשפטים באוניברסיטת תל אביב. ב-2005 מונתה לשופטת בבית המשפט המחוזי בתל אביב. בשנת 2007 עמדה בראש ועדה לבחינת ייעול ההליך המשפטי שמינה מנהל בתי המשפט. הוועדה הגישה את הדו"ח למנהל בתי המשפט ביוני 2008.

בין השנים 1998–2006 לימדה בקורס "יחסי בנק לקוח" באוניברסיטת תל אביב. משנת 2009 מלמדת סמינריון בתביעות ייצוגיות.

בסוף שנת 2016 נכללה ברשימת המועמדים לבית המשפט העליון,[1] אך לא נבחרה.

בפברואר 2022 נבחרה לכהן בבית המשפט העליון.[2], וב-9 ביוני 2022 הושבעה ונכנסה לתפקידה.

במחלקה הכלכלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 2010 נבחרה לכהן במחלקה הכלכלית שנפתחה בדצמבר 2010.[3]

בין פסיקותיה היא קבלה תובענה ייצוגית נגד דירקטורים של חברה וקבעה שעליהם לפצות את בעלי מניות המיעוט אותם הם קיפחו. פסק הדין אושר פה אחד בבית המשפט העליון.[4] במקרה אחר היא חייבה מנהל חברה שקרסה להשיב לקופת הפירוק של החברה את החלק היחסי של התשלום שקיבל עבור התקופה בה לא סיפק שירותי ניהול כי החברה קרסה. אף על פי שהמנהל קיבל תשלום במניות שהמנהל לא מימש ולאחר הפירוק היו חסרי ערך, היא פסקה שההחזר יינתן בכסף על פי שווי המניות בעת נתינתן. בית המשפט העליון הפך פה אחד את החלטתה וקבע שמכיוון שהמנהל לא קיבל כל תמורה הוא אינו חייב לשלם לקופת הפירוק.[5] במקרה נוסף היא קבעה שחברה שהתנהלה במעין שותפות בעת שהשותפים הסתכסכו, הייתה חסרת ערך בעת שצד אחד השתלט על החברה וסילק את בעלי מניות המיעוט. בהתאם קבעה רונן שבעלי מניות המיעוט אינם זכאים לפיצוי על מניותיהם. קביעה זו נהפכה על ידי בית המשפט העליון שקבע שאמנם החברה הייתה גרעונית, אך התנהלותה הגרעונית הייתה מכוונת על ידי בעלי מניות הרוב, במסגרת עסקיהם, ועל כן בעלי מניות המיעוט היו זכאים לפיצוי של כמיליון שקלים.[6]

באחד מפסקי הדין שלה פסקה לגבי היקף תחולה של ערבות על פי אומד דעת הצדדים בהתאם לפסק דין אפרופים שהערבות כוונה רק לעסקאות מסוימות, למרות שהערבות עצמה לא כללה מגבלה כזאת. עמדתה נתקבלה על ידי השופטים מרים נאור וסלים ג'ובראן בבית המשפט העליון, בניגוד לדעתו החולקת של נעם סולברג.[7]

טענות על ניגוד עניינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחקירים עיתונאיים טענו כי היא פסקה בתיקים בהם היו לה ניגודי עניינים.[8] תלונה שהוגשה נגדה בעניין זה נדונה על ידי נציב תלונות הציבור על שופטים, אליעזר גולדברג, ובתחילה נמצאה מוצדקת.[9] ב-8 ביולי 2011 קיבל הנציב את השגתה של השופטת על החלטתו, וחזר בו מהחלטתו הקודמת בעניינה. בהחלטה המתקנת קבע הנציב כי תחולתה של חובת הבירור, המחייבת את השופט לברר עם הצדדים קיומו של מידע נוסף העלול להשפיע על עמדתם, היא מכאן ולהבא בלבד, ואין להחילה ביחס למקרה מושא התלונה. לפיכך חזר בו הנציב מהחלטתו.[10] תלונה נוספת הוגשה נגדה בעניין זה לנציב תלונות הציבור על שופטים, אליעזר ריבלין,[11] החלטתו טרם ניתנה.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רונן נשואה לאיש העסקים זאב ברגמן והיא אם לשלושה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רות רונן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חן מענית, ‏מ-28 ייבחרו 4: אלה המועמדים הסופיים לשיפוט בעליון, באתר גלובס, 8 בנובמבר 2016
  2. ^ חן מענית, ארבעה שופטים נבחרו לעליון: רות רונן, חאלד כבוב, גילה כנפי-שטייניץ ויחיאל כשר, באתר הארץ, 21 בפברואר 2022
  3. ^ צמרת פרנט, ‏דניה קרת-מאיר, חאלד כבוב ורות רונן יכהנו בבית המשפט הכלכלי, באתר גלובס, 25.8.2010.
  4. ^ ע"א 3417/16 פינרוס החזקות בע"מ ואח' נ' התובע הייצוגי דב גולדשטיין, ניתן ב-12 ביולי 2021
  5. ^ ע"א 9709/10 יובל רן נ' קווי אשראי לישראל שיתופים פיננסים משלימים בע"מ (בפירוק), ניתן ב-28 במרץ 2012
  6. ^ ע"א 2786/18 יוסי בכר נ' מרדכי קופרלי ואח', ניתן ב-30 בדצמבר 2021
  7. ^ ע"א 3894/11 דלק – חברת הדלק הישראלית בע"מ נ' ניר בן שלום
  8. ^ יואב יצחק, תחקיר: מילה של ורטהים, News1‏24 בינואר 2010;
    בן דרור ימיני, אג'נדה בבית המשפט - ניגוד העניינים של השופטת, nrg מעריב, 11 באפריל 2011;
    אפרת נוימן, השופטת לא דיווחה לצדדים שעורך הדין הבכיר הוא ידיד אישי שלה, באתר TheMarker‏, 20 בספטמבר 2016.
  9. ^ קלמן ליבסקינד, התקבלה התלונה נגד השופטת רות רונן, באתר nrg‏, 27.6.2011.
  10. ^ ברק לייזר, מכתב מטעם היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט לוויקיפדיה העברית.
  11. ^ נטעאל בנדל, תלונה לנציב קבילות השופטים על השופטת המועמדת לעליון רות רונן, nrg מעריב, 21.2.17.