רזא ח'אן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף רזה פהלווי)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Disambig RTL.svg המונח "רזא פהלווי" מפנה לכאן. לערך העוסק בנכדו של רזא ח'אן, ראו רזא כורש עלי פהלווי.
רזא שאה פהלווי
رضا پهلوی (פרסית)
Reza Shah Pahlavi Official Portrait - Colorized 2.jpg
לידה 16 במרץ 1878
מאזנדראן, המדינה הנשגבת של פרס פרס (1910-1925)פרס (1910-1925)
פטירה 26 ביולי 1944 (בגיל 66)
יוהנסבורג, דרום אפריקה דרום אפריקה (1928-1994)דרום אפריקה (1928-1994)
מדינה איראן
עיסוק פוליטיקאי, איש צבא עריכת הנתון בוויקינתונים
דת אסלאם שיעי, אסלאם עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת שושלת פהלווי
אב עבאס אלי ח'אן עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים

המאדאם סולטנה פהלווי
שמס פהלווי
מוחמד רזא שאה פהלווי
אשרף פהלווי
עלי רזא פהלווי
ע'ולאם-רזא פהלווי
עבדול רזא פהלווי
אחמד רזא פהלווי
מחמוד רזא פהלווי
פאטמה פהלווי

חמיד רזא פהלווי
יורש העצר מוחמד רזא שאה פהלווי
שאה איראן ה-1 בשושלת פהלווי
תקופת כהונה 15 בדצמבר 192516 בספטמבר 1941 (15 שנים)
הקודם אחמד שאה קג'אר
הבא מוחמד רזא שאה פהלווי
חתימה חתימה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רזא שאה פהלוויפרסית:رضاشاه پهلوی, תעתיק מדויק: רצ'אשאה פהלוי; 16 במרץ 1878 - 26 ביולי 1944; בלידתו נקרא רזא ח'אן, פרסית: رضاخان) היה קצין איראני שעלה לשלטון באיראן בהפיכה צבאית. פהלווי ייסד שושלת על שמו ששלטה באיראן עד המהפכה האיראנית ב-1979, בה הודח בנו מוחמד רזא שאה פהלווי מהשלטון. נכדו, רזא כורש עלי, חי כיום בארצות הברית.

ח'אן היה קצין בכיר בצבא האיראני, ובשנת 1921 ארגן הפיכה צבאית מוצלחת בסיוע בריטניה ומאז שאף להשתחרר מהאחיזה הבריטית. כיהן כשר המלחמה והמפקד העליון של צבאו, ובשנת 1923 היה גם ראש ממשלת איראן. ב־1925 הכריז עצמו כשאה. ב־1935 שינה את שם ארצו מפרס לאיראן זאת כדי להמחיש את תהליך השינוי והמודרניזציה שהונהג במדינה, וכן כדי להדגיש את מורשתה הלאומית העצמאית. השם הקודם, "פרס", מקורו ביוונים הקדומים שכינו כך את האימפריה שעמדה מולם בעת העתיקה. השם "איראן" מקורו בתרבות האיראנית עצמה.

בתקופת שלטונו התבצעו רפורמות רבות והתהדקו קשרי איראן עם שכנותיה. ח'אן ריכז את השלטון בטהראן, הקים רשת חינוך ארצית, ייסד אוניברסיטה בטהראן, צמצם את סמכויות בתי הדין הדתיים לענייני ירושה ואישות ומיסד אותם בבתי הדין הממשלתיים, אסר על הנשים להתכסות בצ'אדור, חוקק חוק המחייב גברים לחבוש כובעים אירופיים, לענוד עניבות וללבוש חליפות, וטיפח את הלאומיות האיראנית.[1]

בשנת 1941, לאחר ששיחק בין בריטניה לגרמניה, הבריטים והסובייטים פלשו לאיראן, ורזא ח'אן נאלץ לוותר על כס מלכותו לטובת בנו מוחמד רזא שאה פהלווי.

לאחר שנים בגולה נפטר רזא ח'אן בשנת 1944 בדרום אפריקה ונקבר בקהיר שבמצרים. בשנת 1950 הוחזרו שרידי הגופה לאיראן ונקברו בטהראן. זמן קצר לפני המהפכה האיראנית, ב-14 בינואר 1979, השרידים הועברו בחזרה למצרים.[2] בשנת 2018 נתגלתה גופתו החנוטה בעת שיפוץ במדרשה שהוקמה על חורבות המוזילאום שלו אחרי המהפכה האירנית.[3]

לרזא ח'אן היו שש נשים ותאג' אלמלוכ הוכתרה למלכה האם.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רזא ח'אן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עזרא שפייזהנדלר (1974), יהדות איראן, קיומה ובעיותיה, המכון ליהדות זמננו, מדור שפרינצק, האוניברסיטה העברית, עמ' 12-13.
  2. ^ Historical Iranian Sites and People. 12 December 2010
  3. ^ Saeed Kamali Dehghan, Mummified body found in Iran could be of ex-ruler Reza Shah, the Guardian, ‏2018-04-24 (באנגלית)
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.