רחב-נתיב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הפצת נתונים ב-Broadcast

רחב-נתיבאנגלית: Broadcast) היא פעולת ניתוב רחבה של נתונים או הודעה מאלמנט מקור אל קבוצת אלמנטים של תקשורת באופן מקבילי כגון: מחשבים, מרכזיות, מכשירים סלולריים, התקני תקשורת וכו'. פעולה זו גם נודעת בשם ברודקאסט. קיימות דרכים שונות להעברת נתונים מאלמנט המקור אל אלמנט היעד. בשיטת הרחב-נתיב נתונים עוברים אל כלל האלמנטים הקיימים, בניגוד ל-multicast בו הנתונים עוברים רק לאלמנטים ספציפיים מתוך כלל האלמנטים ול-Unicast בו הנתונים עוברים ממקור יחיד ליעד יחיד. עבור תקשורת בשכבת הרשת, כתובת broadcast תהיה כתובת IP ואילו עבור שכבת קישור הנתונים תהיה זו כתובת MAC.

סקירה כללית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקשורת נתונים, רחב-נתיב מתייחס להעברת נתונים ממקור יחיד לכלל האלמנטים הקיימים, ללא יכולת להפריד בין האלמנטים. בהתאם לכך, מהווה רחב-נתיב שיטת התקשורת האינטנסיבית ביותר, שכן היא דורשת את מעורבות כלל האלמנטים ברשת. פרוטוקולים נפוצים המשתמשים בשירות הרחב-נתיב הם ARP - פרוטקול אשר פונה אל כלל האלמנטים ברשת בו זמנית ומבקש לזהות את המשתמש אשר פנה אליו באמצעות כתובת ה-IP, על ידי כתובת ה-MAC. וכן DHCP - פרוטקול חלוקת כתובת IP למשתמשים ברשת. עיקר השימוש ברב-נתיב הוא ברשת מקומית, המהווה מתחם שידור מוגבל אשר לרוב נתחם על ידי נתב שלא מעביר את ההודעה הלאה אל מחוץ לתחומי הרשת המקומית.

בכתובת IPv6 אשר צפויים להחליף את IPv4 לא יהיה ניתן להשתמש בשירותיו של הרחב-נתיב[דרוש מקור], זאת בשביל למנוע את ההפרעה שיוצר לכלל האלמנטים ברשת, בעוד פעמים והמידע שבו רלוונטי לאלמנט בודד. כיום, בכתובות IPv4, הכתובת המשמשת את הרב-נתיב היא: 255.255.255.255 ואילו בכתובות כתובת MAC היא: FF:FF:FF:FF:FF:FF.

ניצול לרעה נפוץ[דרוש מקור] של הרחב-נתיב קיים בהתקפת מניעת שירות, כאשר התוקף שולח לכלל האלמנטים ברשת פינג בשיטת רחב-נתב בשם הקורבן וכתוצאה מכך מוצף הקורבן בתגובות מכלל האלמנטים ברשת.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]