רחב (עיר מקראית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תל ביר אלע'רבי\תל בירה, אשר יש המזהים אותו עם רְחֹב המקראית

ברשימת ערי שבט אָשֵׁר המובאת בספר יהושע פרק י"ט[1] נזכרת פעמיים עיר בשם רְחֹב. בפסוק כ"ח רְחֹב נזכרת יחד עם עֶבְרֹן\עַבְדּוֹן וקָנָה שבצפון הנחלה ואחר כך היא נזכרת שוב יחד עם עֻמָה (המזוהה עם עַכּוֹ) ועם אֲפֵק שבעמק עַכּוֹ בדרום הנחלה.

"וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל הַחֲמִישִׁי לְמַטֵּה בְנֵי אָשֵׁר לְמִשְׁפְּחוֹתָם: ... וְעֶבְרֹן וּרְחֹב וְחַמּוֹן וְקָנָה עַד צִידוֹן רַבָּה. וְשָׁב הַגְּבוּל הָרָמָה וְעַד עִיר מִבְצַר צֹר וְשָׁב הַגְּבוּל חֹסָה וְהָיוּ תֹצְאֹתָיו הַיָּמָּה מֵחֶבֶל אַכְזִיבָה. וְעֻמָה וַאֲפֵק וּרְחֹב עָרִים עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם וְחַצְרֵיהֶן.".

על פי הנאמר בספר שופטים בני אָשֵׁר לא הצליחו לכבוש את רְחֹב מהכנענים שחיו בה[2], אך היא נזכרת ברשימת ערי הלווים שנמסרו לבני גֵרְשׁוֹן מנחלת אָשֵׁר[3][4].

זיהוי האתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא ברור אם רְחֹב הנזכרת בצפון נחלת אָשֵׁר ורְחֹב שבדרום הנחלה היא אותה העיר שנזכרה בטעות פעמיים, או שמדובר בערים שונות. בכל מקרה האתר של העיר או הערים לא זוהה בוודאות וקיימות מספר הצעות זיהוי עם תלים שבהם נמצאו ממצאים מתקופת המקרא והנמצאים בסמוך לערים שהוזכרו יחד עם רְחֹב ברשימת ערי אָשֵׁר.

רְחֹב הצפונית היא אולי "רחב" הנזכרת ברשימת מסעות פרעה תחותמס השלישי לפני "אקר" המזוהה עם האתר בחורבת אִקְרית. מכאן יש המציעים לזהות את רְחֹב הצפונית עם חורבת תֶל אֶל-בַּלַט הסמוכה[5] והוצעו עוד תלים נוספים באזור עֶבְרֹן\עַבְדּוֹן הנזכרת גם היא כאמור לפני רְחֹב ברשימת ערי אָשֵׁר[6].

בכתבי המארות נזכרת העיר "ארחבום" אחרי אַכְשָׁף ומִשְׁאָל - גם הן ערים בנחלת אָשֵׁר המזוהות עם אתרים בדרום עמק עַכּוֹ[7]. בתיאור מסע בארץ מימי פרעה רעמסס ה-2 (מאה 13 לפנה"ס) נזכרת "רחבו" אחרי דּוֹר\דֹּאר וההשערה המקובלת היא שמדובר ברְחֹב הדרומית שבעמק עַכּוֹ, אשר ישבה כנראה על סעיף מערבי של דרך המלך - דרך מסחר קדומה שהובילה ממצרים צפונה לאזור סוריה[8].

אחד הזיהויים שהוצעו לרְחֹב הדרומית הוא בתל ביר אלע'רבי\תל בירה[9][7] שבמזרח עמק עַכּוֹ, ממערב לכפר הערבי הנטוש אל-בירווה וליד קיבוץ יַסְעוּר של היום. יש לעומת זאת המזהים את תל ביר אלע'רבי עם אַכְשָׁף או עם בֶּטֶן המקראיות[10] (שתיהן גם כן ערים בנחלת אָשֵׁר[11]).

בתל ביר אלע'רבי בכל אופן שכן אחד היישובים הגדולים באזור (כ-69 דונם) בתקופת הברונזה הקדומה והתיכונה (הכנענית) ובתקופת הברזל (הישראלית). היישוב כלל עיר "עליונה" על התל ועיר "תחתונה" למרגלותיו, וכלל גם מערכות ביצורים עם חומה וחפיר. היישוב המשיך להתקיים גם בתקופות הפרסית וההלניסטית. ממזרח לתל נמצאו קברים חצובים החל מתקופות הברונזה והברזל, ובעיקר מהתקופה הפרסית וההלניסטית[12].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר יהושע, פרק י"ט
  2. ^ ספר שופטים, פרק א', פסוק ל"א
  3. ^ ספר יהושע, פרק כ"א, פסוק ל"א
  4. ^ ספר דברי הימים א', פרק ו', פסוק ס'
  5. ^ יוחנן אהרוני, ארץ ישראל בתקופת המקרא: גאוגרפיה היסטורית, הוצאת יד בן-צבי, 1987, עמ' 131
  6. ^ אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, הערך על רְחֹב (1)
  7. ^ 1 2 אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, הערך על רְחֹב (2)
  8. ^ יוחנן אהרוני, ארץ ישראל בתקופת המקרא: גאוגרפיה היסטורית, הוצאת יד בן-צבי, 1987, עמ' 188,39-38
  9. ^ עולם התנ"ך, ספר יהושע, מאת גרשון גליל ויאיר זקוביץ. "דברי הימים" הוצאה לאור בע"מ, 1999, עמ' 186.
  10. ^ עולם התנ"ך, ספר יהושע, מאת גרשון גליל ויאיר זקוביץ. "דברי הימים" הוצאה לאור בע"מ, 1999, עמ' 185.
  11. ^ ספר יהושע, פרק י"ט, פסוקים כ"ד-כ"ה
  12. ^ הערך על תל בירה מתוך אתר הסקר הארכאולוגי של ישראל