רחובות הנהר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רחובות הנהר הוא סידור תפילה על פי שיטת רבי שלום שרעבי (הרש"ש). הסידור נערך על ידי הרב בניהו שמואלי, ראש ישיבת נהר שלום, יחד עם רבנים ותלמידים נוספים מהישיבה. הסידור נערך במעבד תמלילים ויצא בחלקים רבים על פי התפילות השונות לימי החול, שבתות ומועדים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסידורים הראשונים על פי שיטת הרב שרעבי, נכתבו בכתב יד, על אף מהפכת הדפוס. הסיבה הייתה שבסידורים יש שימוש בתווים שלא היו בשימוש בבתי הדפוס, כגון חצאי אותיות, אותיות הפוכות, אותיות בתוך אותיות ועוד. גם העימוד של הסידור היה מורכב בדפוס, מכיוון שהעימוד היווה חלק מהותי לא פחות מהטקסט בהבנת הסידור. בסידור המודפס הראשון[1], שהודפס בשנת תר"ע (1909) היו טעויות שנבעו מרוחב לב של המדפיס: המדפיס עבר על אותיות שבורות (שכאמור היו מכוונות) ותיקן אותן אחת לאחת; למשל, ניתן לראות זאת בסידור הנדפס בעיקר באות א' שבמילה 'צבאות' שאמורה להיות חצויה, אך הושלמה באופן מלאכותי.

שם הסידור[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחובות הנהר הוא שם ספרו של הרב שרעבי, והסידור קרוי על שם הספר. הביטוי "רחובות הנהר" מוזכר בספר בראשית בתור מקומו של שאול, אחד המלכים שמלכו "לפני מלך מלך לבני ישראל.[2]". על פי תורת הקבלה, בפסוקים אלו רמוזים התהליכים שקדמו לבריאת העולם ומכונים "מיתת המלכים".[3][4]

מבנה הסידור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסידור מתחיל בדרך כלל בהקדמה לנושא הסידור, תוך סקירת המקורות התאורטיים שקדמו לסידור, כמו שער הכוונות, פרי עץ חיים ונהר שלום. בחלק זה ניתן להבין חלק קטן משיקולי העריכה של הסידור ואת ההתלבטויות שעמדו בפני העורכים בבואם לערוך את הספר. לאחר מכן, מתחיל השלב המעשי של הסידור. לעיתים בסוף הסידור מופיעות הערות שוליים שהיו ארוכות מכדי להיכנס לגוף הספר.

המעבר למעבד תמלילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המעבר מדפוס או כתב יד למעבד תמלילים איפשר לחזור על תפילות דומות פעמים רבות. בסידור הנדפס חלק שבת לדוגמה, מופיעה תפילת העמידה פעם אחת כאשר השינויים שבין תפילת ערבית, שחרית, מוסף ומנחה מופיעים בנפרד מגוף התפילה. שימוש בסידור הנדפס מצריך את המתפלל לדפדף למקומות שונים בסידור, וכך גם בכתב היד. המעבר למעבד תמלילים איפשר להכניס את השינויים בין התפילות בגוף התפילה, דבר שמאפשר למתפלל לקרוא את כל התפילה כסדרה. החסרון בשיטה זו הוא בכמות הגדולה של הסידורים: בעוד שסידור כתב יד היר"א, למשל, מכיל 4 כרכים שמספקים את כל מה שצריך המתפלל במשך השנה, כאן יש צורך בכ-25 כרכים על מנת לכסות את מגוון התפילות.

מקורות הסידור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסידור נערך על בסיס סידורים שונים, כמו סידור הרש"ש הנדפס, סידור כתב יד היר"א, סידור כתב יד הרב סלמאן אליהו, וכתבי יד נוספים. בנוסף, התייעץ הרב בניהו שמואלי עם הרב יצחק כדורי לגבי סוגיות והכרעות שעלו על הפרק[5] וכמו כן, מביא פעמים רבות "מעשה רב" מהרב מרדכי שרעבי על מנת להכריע מחלוקות ולפסוק הלכה. לדוגמה, בסידור חנוכה, מהדורה חמישית, תשע"ב, עמוד כו, שם מביא הרב בניהו שמואלי הוכחה לכך שיש להדליק נר חנוכה מיד לאחר הברכה הראשונה וטרם הברכה השנייה, ממנהג רבו הרב מרדכי שרעבי; הכרעה זו משפיעה בצורה ישירה על עריכת הסידור, מכיוון שבזמן בו מדליקים את החנוכיה בפועל יש לכוון את כוונות סיום הברכה של הדלקת נר חנוכה, בעוד אם מדליקים לאחר סיום כל הברכות, יש "להדביק" את הכוונה לאחר סיום כל הברכות.

החלקים שיצאו לאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יצא בשלושה חלקים: חול, שבת ומועד
  2. ^ בראשית לו, לא
  3. ^ תהליכים אלו מכונים גם "שבירת הכלים"
  4. ^ ניתן להביא מקורות רבים לרעיון זה, כדוגמת עץ חיים דף לח עמוד ב, שם גם מוסבר יותר על המלך שאול ויחודיותו על פני שאר המלכים שמתו
  5. ^ לדוגמה, בסידור חנוכה, מהדורה חמישית, תשע"ב, עמוד כד: "וכן דיברתי בזה עם מורי ורבי המקובל האלוקי כמוה"ר רבי יצחק כדורי זצוק"ל ואמר לי שכך צריך לכוין ושכך הוא עצמו מכוין.."
  6. ^ ההקפות נערכות בתפילת שחרית של סוכות לאחר נטילת לולב והלל
  7. ^ על פי שיטת הרש"ש אין מכוונים מסוף ליל הסדר ועד שבועות מלבד בספירת העומר ולכן אין סידור לבוקרו של החג. מסיבה זו, לא קיים סידור לסוכות שגם בו אין מכוונים מלבד כוונות הלולב וההקפות