רחוב המסגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שלט רחוב.svg
רח' המסגר
HaMasgerSt.
Hamasger street.JPG
מראה הרחוב לכיוון צפון ולעבר בית נצבא
מדינה ישראל
עיר תל אביב-יפו
רובע 6
שכונה אזור תעשייה ומלאכה. בין השכונות מונטיפיורי, הרכבת והכפר הערבי חסן ערפה
קרוי על שם מסגר, אוּמן המתמחה בעיבוד מתכות
קואורדינטות 32°03′53″N 34°47′10″E / 32.06468333°N 34.78606389°E / 32.06468333; 34.78606389
(למפת תל אביב רגילה)
Tel Aviv map-plain.png
 
רחוב המסגר
רחוב המסגר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רחוב המסגר הוא רחוב ראשי באזור התעשייה הישן של תל אביב.

רחוב המסגר הוא המשכו של רחוב החרש, החל בנקודה בה השניים נפגשים עם רחוב הרכבת ורחוב לה גוארדיה בצדו הדרומי. שם גם עובר רחוב המסגר מעל למנהרת לה-גווארדיה, שנחנכה בשנת 2008. משם נמתח רחוב המסגר צפונה עד שהוא מסתיים בצומת עם דרך בגין ורחוב החשמונאים. רחוב המסגר תוחם את שכונת מונטיפיורי בצדה המערבי. בחלקו הדרום-מערבי נמצאת שכונת הרכבת שנקראת כך בשל קרבתה אל מסילת הרכבת מיפו אל ירושלים. בצדו הצפון-מערבי נמצא מתחם חסן ערפה, שנקרא על שם הפרדס שדכן שם, בבעלותו של חסן סלים ערפה, מעשירי יפו.[1] לאחר קום המדינה הפך חלקו הגדול לאזור מוזנח של בתי מלאכה קטנים ושל מוסכים, והיום מבנים בו מגדלים. רחוב המסגר מקביל לנתיבי איילון ולחלקה הדרומי של דרך בגין.

רחוב המסגר הוא עורק מרכזי לתחבורה ציבורית היוצאת מהתחנה המרכזית החדשה לכיוון צפון, ולזו הבאה אליה מצפון. עקב כך הוקצה לכל אורך הרחוב נתיב תחבורה ציבורית, בכל אחד מכיווני הנסיעה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מראה של רחוב המסגר

טרם הקמת תל אביב, התקיימה דרך עפר בתוואי הרחוב. באמצע המאה ה-19 שכנה בדרומה של דרך זו חווה חקלאית שהוקמה על ידי פרוטסטנטים אמריקאים ונקראה "הר התקווה". הדרך עברה בין השדות צפונה לכיוון "פרדס מונטיפיורי" והמושבה הטמפלרית שרונה. על שטח הפרדס הוקמה שכונת מונטיפיורי ועל שטח החווה קם בשנות ה-40 בית הספר התיכון שבח מופת, הפועל במקום עד היום.

בשנות ה-30' וה-40'[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם התפתחותה של העיר, עוד טרם הקמת המדינה, ולאחר נטישתו של הכפר הערבי חסן ערפה, התפתח אזור רחוב המסגר כאזור התעשייה הראשי של העיר בגלל קרבתו אל אפיק נחל איילון ובגלל העובדה שהיה אז בקצה הדרום-מזרחי של העיר. לאחר בריחתם של תושבי הכפר הערבי עברו למקום תושבים יהודים והקימו בו שכונת צריפים. לצידם הוקמו בו גם בתי תעשייה זעירה ובעיקר בתי מלאכה קטנים ומוסכים שעברו אליו מאזור יפו. רבים מהם נאלצו להעביר למקום את המפעלים בגלל הקירבה אל אזורי הקרבות שהתרחשו במלחמת השחרור באזור יפו. תוכנית מתאר מסודרת לפינוי המתחם והפיכתו לאזור תעשייה הוכנה עוד בשנת 1940 ואושרה מייד לאחר הקמת המדינה, אולם לא בוצעה עד לשנות האלפיים. הוקמה "עמותה שיתופית" של בעלי העסקים באזור שמטרתה היא פינוי ובינוי מסודר של המתחם.

בשנות ה-60', ה-70' וה-80'[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנות ה-60 החלו לקום באזור גם מועדוני לילה רבים, בהם הופיעו זמרים ישראליים מפורסמים ולהקות ישראליות שכונו באותה התקופה בשם "להקות הקצב". לצד המועדונים פעלו גם מסעדות ואולמות אירועים רבים שהיו מפורסמים באותה התקופה, וביניהם אולם האירועים הנודע מחולות תימן, בפינת רחוב המלאכה, בו צולם הסרט הישראלי: "כאסח" בשנת 1984.

בשנות ה-90'[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתחילת שנות ה-90' ובתהליך הנמשך גם כיום מפונים בתי המלאכה והמוסכים יחד עם בתי הכפר הערבי, לטובת בנייני משרדים. בין המגדלים שהוקמו בולט בית נצבא (לשעבר מגדל הביטוח הלאומי) שהוקם על חורבותיו של מוסך ראש פינה שהיה בבעלות חברת אגד. המוסך, שדכן בפינת רחובות המסגר ויצחק שדה, שימש בתור מרכז הרחיצה והשטיפה הארצי של כל כלי הרכב של החברה. בנוסף נבנו ברחוב גם "בית ישראכרט" בפינת רחוב בית עובד, ו"בית הפרמידה" בפינת רחוב ריב"ל, שגובהו למעלה מעשרים קומות. אופיו של הרחוב השתנה בהדרגה ובתי המלאכה הישנים פינו את מקומם לטובת אולמי תצוגה למכוניות ושימושים מסחריים. הרחוב היה מפורסם בכל הארץ בגלל סוכנויות הרכב הרבות ששכנו בו באותה התקופה לצד המוסכים הרבים הפועלים באזור ולצד חנויות של חלקי חילוף עבור רכב.

לאחר שנות ה-2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחוב המסגר במבט ממגדל נצבא

בתקופה שאחרי שנותה-90' החל אופיו של הרחוב להשתנות פעם נוספת והפעם לטובת בנייני משרדים, דירות להשכרה ששימשו בעבר מפעלים קטנים, ומכללות פרטיות. מחסן החלפים המרכזי של חברת אמקור ששכן בפינת רחוב יד חרוצים נהרס לטובת הקמתו של בית אמקור. הבניין של "אולמי תל אביב" נהרס אף הוא לטובת הקמתה של לשכת ההוצאה לפועל של מחוז תל אביב. והרחוב עבר תהליך של שיפוץ הכולל הוספת נתיבי תחבורה ציבורית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דני רכט, מתחם חסן ערפה, באתר תל אביב 100