רחוב משגב לדך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שלט רחוב.svg
רח' משגב לדך
OCJ VIEW 20130109 111349.jpg
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיר ירושלים
רובע הרובע היהודי
קואורדינטות 31°46′32″N 35°13′58″E / 31.775666666667°N 35.232805555556°E / 31.775666666667; 35.232805555556
(למפת ירושלים העתיקה רגילה)
Jerusalem oldcity hebrew.svg
 
רחוב משגב לדך
רחוב משגב לדך
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מפת הרובע היהודי

רחוב משגב לדך הוא רחוב מרכזי ברובע היהודי שבעיר העתיקה בירושלים. הרחוב נקרא על שם בית החולים, בשם זה, שהוקם ברחוב בשנת 1854. שמו נקבע על פי הפסוק (בספר תהילים, פרק ט', פסוק י'): "וִיהִי ה' מִשְׂגָּב לַדָּךְ מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה".

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרחוב וסביבתו הוקמו על גבי חורבות העיר העליונה של תקופת בית שני אשר נהרסה על ידי הרומאים, וכ-6 מטר מתחת למפלס החיים של הרחוב נחשף הבית השרוף.

ברחוב הוקם בית חולים בשטח שהיה שייך לעדה הספרדית, בתמיכת בני מאיר-אנשל אבי משפחת רוטשילד, ונקרא "בית החולים מאיר רוטשילד". הוא היה בית החולים הראשון בבעלות יהודית בירושלים, ובתחילתו היו בו 3 חדרים ו-18 מיטות. טופלו בו גם נוצרים ומוסלמים. בשנת תרמ"ח 1888, בעקבות התפתחות היישוב היהודי מחוץ לחומות, הועבר בית החולים רוטשילד אל העיר החדשה, ובית החולים ברחוב משגב לדך חזר לחזקתה של העדה הספרדית.[1]

במלחמת העצמאות היה משגב לדך בית החולים היחיד, ששירת את האוכלוסייה היהודית וכוח המגן שלה, אנשי ההגנה והאצ"ל, בקרבות כנגד הליגיון הערבי. אל בית החולים ברחוב הובאו פצועים רבים ובהם מפקד התגבורת אל הרובע: מרדכי גזית, לאחר שנפצע קשה ב-19 במאי 1948. בשלהי המערכה על הרובע היהודי נשארו בו כ-50 לוחמים, כמעט ללא תחמושת, והאוכלוסייה היהודית, כ-1,700 נפש, הצטופפה בשטח שכלל כ-20 דונם. היהודים נטשו את הרחוב עם התקרבות הליגיון הערבי, ופינו את כ-120 הפצועים מבית החולים משגב לדך אל מבנה בתי מחסה. הליגיון הערבי תפס את הרחוב ואת מבנה בית החולים משגב לדך ביום שישי, י"ט באייר תש"ח, 28 במאי 1948.[2] אחר כך, מבנה בית החולים נהרס, כרבים מבתי הרובע היהודי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יהושע בן-אריה, עיר בראי תקופה, א, ירושלים, הוצאת יד יצחק בן-צבי, 1979, עמ' 382-381; ב, עמ' 327.
  2. ^ ראו: רמי יזרעאלי, הרובע היהודי בירושלים העתיקה במלחמת העצמאות, ירושלים בתש"ח : מקורות, סיכומים, פרשיות נבחרות וחומר עזר, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, תשמ"ח, באתר מט"ח.