רחוב עמק רפאים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שלט רחוב.svg
רחוב עמק רפאים
Emek Refai'mstreet
מדינה ישראל
עיר ירושלים
שכונה המושבה הגרמנית
קרוי על שם נחל רפאים
קואורדינטות 31°45′49″N 35°13′10″E / 31.76352°N 35.21939°E / 31.76352; 35.21939 קואורדינטות: 31°45′49″N 35°13′10″E / 31.76352°N 35.21939°E / 31.76352; 35.21939 

רחוב עמק רפאים הוא רחוב בדרום ירושלים העובר בשכונות המושבה הגרמנית והמושבה היוונית. תחילתו של הרחוב בהתפצלות מדרך בית לחם ליד גן הפעמון והתחנה הראשונה, והוא נמשך דרומה עד לצומת אורנים בקצה המושבה היוונית. לרחוב חשיבות מסחרית ותרבותית רבה, ולאורכו מסעדות, בתי קפה ובתי עסק רבים.

הרחוב סלול לאורך ערוץ נחל רפאים, בחלקו העליון והשטוח המכונה עמק רפאים, ומכאן שמו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחוב עמק רפאים, 2007

בתחילתו היה הרחוב דרך עפר קטנה שהובילה מירושלים לכפר בית צפאפא. בשנת 1873 הוקמה עליה המושבה הגרמנית על ידי כת הטמפלרים, וחלק מהדרך נסלל והפך לרחוב הראשי במושבה.

עם תהליך היציאה מן החומות הוקמו באזור שכונות נוספות - בקעה וקטמון על ידי ערבים-נוצרים והמושבה היוונית בידי נוצרים יוונים מהרובע הנוצרי, וגם המושבה הגרמנית גדלה והתפתחה. חשיבותו של הרחוב עלתה ובתים רבים נבנו לאורכו, רבים מהם נבנו על ידי משפחות עשירות מהעיר העתיקה והיו גדולים ומפוארים.

במלחמת השחרור ננטשו רוב הבתים על ידי תושביהם הערבים, מלבד כמה נוצרים מהמושבה היוונית. לאחר המלחמה הושיבה המדינה בבתים הנטושים עולים חדשים. חשיבותו והדרו של הרחוב ירדו עם עזיבת תושביו העשירים, וחלק מהבתים בו הוזנחו או הורחבו ללא התחשבות בערכיהם האדריכליים.

עם הזמן הפך הרחוב למבוקש בקרב תושבים אמידים, בזכות קרבתו ונגישותו למרכז העיר והאופי הכפרי המיוחד של השכונה ובתיה.

לקראת סוף המאה ה-20 התפתח הרחוב כמוקד בילוי והסעדה, ונפתחו בו מסעדות, בתי קפה, ברים ובתי עסק שונים, ומתקיימים בו אירועים ופסטיבלים שונים, כמו גם שוק איכרים קבוע. ב-9 בספטמבר 2003, במהלך האינתיפאדה השנייה, התבצע פיגוע התאבדות בקפה הלל שברחוב. למרות זאת, ובעיקר עם סיומה של האינתיפדה, חזרו רחוב עמק רפאים והמושבה הגרמנית להיות אחד האזורים התוססים בעיר המאופיין במבלים רבים, בדגש על אוכלוסייה אנגלו-סקסית מן האזור.

מהלך הרחוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחוב עמק רפאים ישר כמעט לחלוטין, ובחלקו הוא מקביל למסילת הרכבת הישנה שהפכה לטיילת. הוא מתחיל בפיצול מדרך בית לחם מול מתחם התחנה הראשונה, מדרום לגן הפעמון. כאן הוא נכנס למושבה הגרמנית, ורחובות קטנים מתפצלים ממנו לשני הצדדים. במרכזו נמצאת כיכר חכמי יוון, בה הוא מצטלב עם רחוב רחל אמנו. מכאן שייכים הבתים למושבה היוונית. הרחוב מסתיים בצומת אורנים המחבר את הרחובות פייר קניג, אלעזר המודעי, בן זכאי, עמק רפאים ופארק המסילה, בתפר שבין השכונות קטמון, בקעה ומקור חיים.

בתים ואתרים ברחוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבני ציבור:

בתים פרטיים בעלי עניין אדריכלי:

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דוד קרויאנקרהמושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים, הוצאת כתר, 2008
  • יוסי בן ארצי, מגרמניה לארץ הקודש - התיישבות הטמפלרים בארץ-ישראל, ירושלים: יד יצחק בן צבי, 1996.